התפרצויות זעם!!

שלום לך, יש לי בעיה קשה שמנטרלת את אשתי ואותי כבר זמן רב, בני בן השמונה סובל מהתפרצויות זעם ,הדבר קורה כאשר עושים משהו "שלא ניראה לו" בד"כ כגון מפסיקים לו משחק או מסרבים לבקשתו, מעבר לכך הוא מאוד רגיש ונוטה לבכות בקלות לעיתים ממש על כול שטות.כאשר הוא זועם הוא בד"כ צורח צרחות אימים ורץ לחדרו בתיסכול תוך שהוא דופק על משהו בדרך או טורק את הדלת (מספר פעמיים).הדבר קורה לו גם בבית הספר ובחוגים אך שם הוא מגיב בד"כ באלימות וזריקת חפצים(גם כלפי מבוגרים) כאשר הוא בזעמו. התנהגותו גורמת לדחיה חברתית על ידי "חברים" הסובבים אותו, לציין כי זה נמשך דקה או שניים ואח"כ הוא כאילו חדש וכאילו דבר לא קרה. לקחתי אותו לאיבחון והפסיכיאטר שקבע כי אין בעיה נפשית אךהמליץ על סיפראלקס ככלי עזר.מה אתה אומר? קראתי את העלון של התרופה וממש נחרדתי מתופעות הלוואי מה גם שבני אינו סובל מחרדות אלא מההתפרצויות הללו. מה עושים?? אני פשוט לא יודע מה עוד לעשות לפני שאתחיל "להרעיל" את הבן היקר שלי???

ירון בוקר טוב, אקדים ואומר שאיני פסיכיאטר ולכן איני יכול להמליץ או לשלול שימוש בתרופות. ולכן בתשובתי אתייחס לפן אחר, אולי טיפול משלים. אין ספק, שהתנהגותו של בנך מעידה על מצוקה רבה ועל סף תסכול נמוך מאד. עכשיו לבנך יש שתי בעיות: האחת, המצוקה שגורמת להתנהגות אלימה והשניה, ההתנהגות עצמה שהפכה לבעיה בפני עצמה. אני בהחלט חושב שכדאי שבנך יקבל טיפול רגשי ואני ממליץ על טיפול באומנויות, או רכיבה (על סוסים). אני חושב שהטיפולים מהסוג הזה יכולים מאד להועיל לו. כפי שכתבתי, זה לא סותר או מחליף טיפול תרופתי. למרות זאת, התרופות יכולות לפתור את בעיית ההתנהגות ולפנות לבנך זמן רגשי לטיפול בקשיים העמוקים יותר. כמו כן, לעיתים קרובות התרופות ניתנות לפרק זמן מוגבל, אינן מלוות בתופעות לוואי ואינן יוצרות התמכרות (אך כדאי להתייעץ על כך עם הפסיכיאטר). אחד הקשיים בהתמודדות עם הסביבה הוא אורך הרוח של ביה"ס. במידה וישנם שיתוף פעולה, יכולת הכלה וגיבוי מצד ביה"ס ניתן להימנע מהטיפול התרופתי, לפחות בשלב הראשון (וזה תלוי בחומרת המצב), לשלב את הילד בטיפול ולראות בתקופה של חודש וחצי-חודשיים האם יש שיפור. מכיוון שעכשיו זה החופש הגדול, אני מניח שעם הבעיה הזו אינכם צריכים להתמודד עד שנה הבאה. זה מחזק את דעתי שעכשיו זה עיתוי מצויין לשלב אותו בטיפול. זיו ________________________________ זיו סופר מטפל אישי וקבוצתי מדריך הורים ומטפל EMDR http://www.zivsoffer.co.il

היי ירון, אני מבקשת להוסיף כמה מילים: ראשית אני חושבת שכדאי שבכל פעם שהוא נוהג התנהגות נאותה חזקו אותו. לרובינו (גם לי...) יש נטייה שכשהדברים נעשים "כמו שצריך" אנחנו לא מתייחסים באופן מיוחד אך כשההתנהגות אינה מתאימה אנחנו מגיבים (בכעס/בצעקות/בגערות וכו'). נסו לראות את המקומות משביעי הרצון וציינו אותם ובמקביל השתדלו להזיז את "הפרוז'קטור" מההערות לגבי ההתנהגות הבלתי נאותה. לדעתי, זה יגרום להתגברות התנהגויות נאותות כיוון שאז בנך יקבל את המסר בו "רואים" אותו כשהוא "בסדר" ולא רק כשהוא "לא בסדר". שנית, רציתי לשאול האם בסביבתו יש אדם/אנשים נוספים הנוטים להתפרצויות רגעיות? שלישית רציתי להציע לבדוק כמה פעמים יוצא לכם לומר לו "לא" ולנסות לצמצם את המקומות הללו למינימום ההכרחי. בהצלחה