לאוהבי התה הירוק...

חלקם המכריע של המחקרים על השפעתו האפשרית של תה ירוק על ההתרחשות של מחלת הסרטן, התבצעו עד כה בחיות מעבדה, או בבחינת השפעה של מרכיבי התה על תאים סרטניים שמגדלים בתרבית תאים, מה שנהוג לכנות ניסויים in vitro. ניסויים אפידמיולוגיים בבני-אדם לגבי השפעת שתיית תה ירוק לאורך זמן על התרחשות סרטנית הם מטבע הדברים מסובכים יותר לביצוע. זאת כיוון שבניגוד לתרופות חדשות בתחום הסרטן, המיוצרות בתקציבי עתק על ידי חברות תרופות, המחויבות על ידי ה-FDA לבצע ניסויים קליניים ממושכים, קשה למצוא מי שיתמוך ויממן ניסוי קליני רב-משתתפים ארוך-טווח, לבחינת השפעת "שתיית תה על סטטיסטיקות של מחלת הסרטן לסוגיה". ניסוי כזה, שחייב להיות בפיקוח והשגחה הדוקה לגבי אוכלוסייה גדולה של מתנדבים ליטול בו חלק, חייב לכלול לפחות קבוצה גדולה של לוגמי תה ירוק בדרגות שונות (מספר שונה של ספלי תה ליום), לעומת קבוצת בקרה של אלה הנמנעים משתיית תה, וכל זאת לאורך שנים, וניתוח סטטיסטיים קפדניים וכו`. ונשאלת כמובן השאלה מי יממן את כל אלה, כאשר מדובר במשקה עממי וזול, שאינו מוגן על ידי פטנט ומחירו לצרכן זול לאין ערוך ממחירן של תרופות נוגדות-סרטן. ואמנם, מחקרים אפידמיולוגיים על השפעת שתיית תה ירוק לאורך שנים בדרגת התמסרות של "5 ספלים ומעלה מדי יום", מעטים עד כה. אחד המעניינים שבהם נערך בקרב נשים סיניות תושבות שנחאי, ובו נבחנה השפעת שתיית תה ירוק על התרחשות סרטן ריאות באלה המעשנות בהשוואה ללא מעשנות. הסתבר שנשים סיניות המרבות לשתות תה ירוק, סיכונן ללקות בסרטן הריאה פוחת ב-35% אם אינן מעשנות, אך אין לשתיית תה כל השפעה מיטיבה בנשים מעשנות. המשורר היה פוסק על סמך תוצאה זו ש"הטוב שבתה ירוק אינו יכול לכפר על הרע שבעישון". בשנת 1999 התפרסם מחקר שהיה לכאורה הראשון מסוגו, בהיותו ניסוי התערבותי (intervention trial) בהשתתפותם של גברים ונשים מעשנים, שבחלל פיהם התגלו מפגעים קדם-סרטניים, תופעה הידועה כ-leukoplakia. מחצית ממשתפי ניסוי זה נטלו לפיהם אחת ליום משך 6 חודשים כמוסה המכילה 0.38 גרם של תמצית תה ירוק ובעיקר פוליפנולים, שוות ערך לשתייה יומית של 800 מיליליטר של תה (3-4 ספלים). קבוצת בקרה של אינבו (פלצבו) טופלה עם כמוסות של גליצרין. בתום תקופת הניסוי נרשמה הקטנה משמעותית של 38% באותם מפגעי חלל הפה במטופלים בתמצית תה ירוק, לעומת הפחתה של 10% בקבוצת הבקרה. כאשר נקצרו תאי חיפוי של חלל הפה, נוכחו לדעת שבאופן מובהק הייתה התבטאות מוגברת בתאים אלה של החלבון מדכא הסרטן, p53, באלה שטופלו בתמצית התה הירוק. בנוסף, בחנו בתאי חיפוי אלה שנלקחו מפיהם של מעשנים מדד חשוב נוסף, והוא יצירת התצמיד (adduct) בין אחד הקרצינוגניים העיקריים שבעשן הסיגריה, BaP או Buno (α)-pyrene, לבין ה-DNA של תאים אלה. כידוע, אותם קרצינוגנים משרי סרטן, נוטים להיצמד לאתרים מסוימים על פני חומצת הגרעין, ועל ידי כך גורמים למוטציה בחומר הגנטי העלולה להתמיר את התא הנורמאלי לסרטני. שלושה שבועות של טיפול יומיומי באותה תמצית תה-ירוק, הביאה להפחתה של 48% ברמת הנזק ל-DNA על ידי החומרים הקרצינוגנים שבטבק. תה ומחלות קרדיו-וסקולאריות: מספר מחקרים הצביעו על אפשרות ששתיית תה עשויה לעכב את החמצון של מולקולות LDL , אחד השלבים הקריטיים בתהליך טרשת העורקים. יתרה מכך צריכה עקבית של תה ירוק נמצאה קשורה לירידה ברמות LDL-כולסטרול בפלזמה. אחד המחקרים הנחשבים שהופיע כבר ב-1995 ב-British Medical Journal, הראה שיפאנים שצרכו כל יום מעל 10 ספלים של תה ירוק, הראו רמות נמוכות יותר של כולסטרול, של LDL, VLDL וטריגליצרידים, ולעומת זאת רמת HDL-כולסטרול הייתה מוגברת בדמם. אך בה בשעה שמחקרים אפידמיולוגים אין בהם לתת עדות חותכת לכך ששתיית תה מגנה מפני מחלת לב, אחדים מהמחקרים מצביעים על כך שאמנם יש הפחתה בהסתכנות כזאת בקרב צורכי תה עקביים. מחקר Rotterdam ההולנדי, שחלקו התפרסם בשנת 2002 סיכם מעקב של 6 שנים בקרב כ-4,800 גברים ונשים, ומסקנתו שאלה מתוכם ששתו כל יום לפחות 2 ספלי תה, סיכונם לחלקות בליבם היו אך 68% מאלה שנמנעו משתיית תה. מחקר ביפאן עקב משך 12 שנים אחר 8,522 גברים ונשים, ומצא שגברים ששתו מדי יום לפחות 4 ספלי תה ירוק, היו בעלי סיכון נמוך ב-42% בהשוואה לגברים ששתו מדי יום 1.3 ספלים ומטה. לעומת זאת, לא נמצא בנשים יפאניות תופעה הגנתית דומה בשתייה מרובה של תה ירוק. סקירת-על (meta-analysis) של 17 ניסויים אפידמיולוגיים, הגיעה למסקנה שהגברת צריכת תה ב-3 ספלים מדי יום, הקטינה את הסכנה להתקף לב ב-11%. שני מחקרים פרוספקטיביים השפעת צריכת תה ירוק נלמדה במספר סקרים אף לגבי שבץ-מוחי (stroke). אחד מהם נערך ביפאן בו נמצאו במעקב 5,910 נשים שאינן מעשנות או צורכות אלכוהול. שכיחות שבץ מוחי הייתה נמוכה משמעותית בקרב אלה שצרכו לפחות 1.5 ספלי תה ירוק ביום. מחקר הולנדי שעקב אחר גברים קשישים משך 15 שנה, מצא שכיחות נמוכה ב-69% של התרחשות שבץ בקרב אלה ששתו למעלה מ-2.5 ספלי תה ירוק מדי יום בהשוואה לאלה שצרכו פחות מ-1.4 ספלים ביום. הערכות שונות הועלו על האפשרות ששתיית תה ירוק מפחיתה תהליכי פקקת (thrombosis), משפרת את התפקוד של תאי האנדותל בדופן כלי הדם, וחוסמת את הביטוי של מולקולות ספיחה תאיות (adhesion molecules). תמצית תה ירוק עשירה בקטכינים נמצאה מקטינה בדם את רמת לציטין-הידרופראוקסיד שהיא מולקולת-סמן לדרגת החמצון של LDL ולחומרת התהליך הטרשתי. על ההשפעות הנוירולוגיות של תה: אחדים ממרכיבי התה הירוק, EGCG ו-ECG, מעכבים את האנזים טירוזינאזה, אנזים מפתח בסינטיזה של מלאנין, וכן הם מעכבים את האנזים Catechol-o-methyltransferase הנקרא COMT ובכך מעכבים את המטבוליזם של levodopa , dopamine וקטכולאמינים אחרים כגון נוראפינפרין ואפינפרין. אחד המסלולים של האנזים COMT הוא בהפיכת החומר החשוב levodopa, שהוא קודמן של דופאמין, לנגזרת שלו הידועה כ3-O-methyldopa, חומר המקטין את ספיגתו ורמתו של דופאמין, הנירוטנסמיטור החיוני לפעולת המוח שרמתו מתדלדלת באזור השחור במוח (substantia nigra) במחלת פרקינסון. מעכבים של האנזים COMT מגבירים ריכוזי הדופאמין באזור המוח הידוע כ-striatum, פעולה בהחלט חיונית לתפקוד המוחי. עיכוב של האנזים COMT יכול להגביר רמת הדופאמין ב-striatum על ידי מניעת המטבוליזם ופירוקו של נירוטרנסמיטור זה לחומצה HVA או חומצת homovanillic. בפתולוגיה אחרת של המוח, מחלת אלצהיימר, מסתבר שאחד האנזימים שרמתם גבוהה במיוחד בחולי אלצהיימר הוא prolyl-endo-peptidase ומספר מחקרים מצביעים על כך ש-EGCG מתמצית תה ירוק, מדכא אנזים זה. מה אנו למדים מכל הנתונים שלמעלה המדברים על יתרונותיו של תה ירוק בתחומי בריאות ותחלואה שונים? האם נתפתה להאמין בתכונות משביחות הבריאות של משקה קל, עממי וכמעט חסר יומרות זה? ברור שנזדקק לעוד שנים של איסוף ראיות וניסויים בחיות כמו גם סקרי אוכלוסייה באדם, כדי להשתכנע אם ניתן לשים בתה יהבנו. מסתמן אמנם שתכונותיהם המיטיבות של הפוליפנולים בתה אינן זקוקות עוד להוכחה, אך נשאלת השאלה האם רמת הצריכה של תה ירוק (מעל 5 ספלים ליום, ויש הגורסים מעל 10 ספלים) היא רמה סבירה שהציבור יעמוד בה. שהרי זאת יש לדעת: קסמו של התה הוא במזגו הנוח, שלוגמים אותו בניחותא, בחברותא מתוך חוסר מחויבות ודחק. אין אנו משוכנעים בהצלחת שיווקו של תה כ"תרופה" או כסם-מרפא, ואולי מוטב כך. ובכל זאת, לכל אוהבי התה בתוכ?נו, לרוויה ...ולבריאות.

תודה אליהו. באתר הבא: http://www.herbmed.org/Herbs/Herb177.htm#Category1Herb177 ניתן למצוא עשרות מחקרים מסוגים שונים על תה ירוק, בתוכם גם בחיות וגם בבני אדם. לא רק in vitro. אגב (בניגוד למה שחשבו בתחילה), מחקרים פרמקודינמיים מצביעים על כך כי הספיגה (Bioavailability) של התה הירוק בכמוסות לא נופלת מזו של התה כמשקה. בברכה, גובי www.cure-cancer-naturally.com