פריצות דיסק ענקיות

דיון מתוך פורום  פיזיותרפיה

29/06/2005 | 11:25 | מאת: עדי

שלום אני בת 18.5 וסובלת משתי פריצות דיסק, כשאחת מהן ענקית והשנייה גדולה, בין חוליות L4-L5 היא הגדולה, ובין L5-S1 היא הענקית. לפני כשבעה חודשים גילו כי אלו הן פריצות דיסק, לפני כשנה הכאב הפך כרוני, ולפני כשנתיים הכאבים התחילו (בתדירות נמוכה בתחילה). הכאבים הם ברגל ימין- בחלק האחורי של הירך, ולאחרונה גם בגב התחתון. הכאבים מופיעים בזמן הליכה. במשך שבעת החודשים עברתי שלוש זריקות אפידורליות כשהראשונה עזרה לי מאוד, והשתיים האחרות פחות. התחלתי לשחות, בהתחלה אינטנסיבית ולאחר מכן הפחתתי בשחייה, הלכתי לטיפול אחת לשבועיים אצל אוסטאופת, עשיתי פלדנקרייז בקבוצה אחת לשבוע ובחודש האחרון גם עשיתי פיזיותרפיה פעמיים בשבוע. מצבי לא השתפר בצורה מובהקת מאז הזריקה הראשונה, שחייה אמנם מפחיתה את הכאב בגב אבל לא את הכאב ברגל. היום קשה לי ללכת מרחקים ארוכים, אני גם הולכת לא נכון וכפוף. בנוסף לא נחתי הרבה בחודשים האלו, וסחבתי משאות על הגב עד 5 קילו. לאחרונה התחיל לי נימול במפשעה- בתעלת איבר המין עצמה. הנימול לא מחמיר ומופיע בעיקר לאחר הליכה אבל לא רק. לאחרונה גם הופיעה חולשה ברגל ימין- אינני יכולה להרים את הגוף שלי על קצות האצבעות של רגל זו, אלא רק בעזרתה של הרגל השנייה. וברגל ימין אני גם חשה פחות כשנוגעים בה, יחסית לרגל שמאל. המקום האחרון אליו אני רוצה להגיע הוא ניתוח. עם זאת, גם ד"ר אשכנזי וגם רנטגנולוגים של ד"ר מירובסקי, ובנוסף ד"ר אורי קינן- אורתופד מנתח, הזהירו אותי ממצב של שיתוק או אי שליטה על הסוגרים שהם מצבים שב- 70%-50% מהמקרים בלתי הפיכים. והם הציעו לי ניתוח. ניתוח יחסית פשוט- בגלל גילי הצעיר. כריתת שתי הפריצות, ואולי תמיכה בעליונה. יש לי סיכויים של 35% ואפילו יותר במקרה שלי שהפריצות יחזרו, ואז אין מנוס מקיבוע, שמשמעו פחות תנועתיות באיזור הגב התחתון, וסיכוי יותר גבוה לפריצות נוספות כתוצאה מקיבוע. אני לא מחפשת ניתוחים אסתטיים, ולא ניתוחים להקלת הכאבים. הכאבים שלי הם לא תופת, הם נסבלים. הדבר היחיד שמפחיד אותי הוא השיתוק, וחוסר שליטה על הסוגרים. השאלה שלי היא- עד כמה זה ריאלי, מה הם האחוזים, שאגיע למצב של שיתוק או אי שליטה בסוגרים? ואם אינני הולכת על האפשרות של ניתוח- האם פעלתי כראוי בחודשים האחרונים? האם לא הזנחתי את הטיפול (חוסר המנוחה, ההפסקה בשחייה, טיפולי הפלדנקרייז המועטים, אוסטיאופטיה לא אינטנסיבית מספיק)? האם יש עוד טיפולים שיכולים לשפר את המצב שלי ולהרחיק אותי מאפשרות של ניתוח? גם המומחים מסכימים כי תוך שנתיים-שלוש ישנה האפשרות שפריצות הדיסק יתנוונו מעצמן- מחוסר חמצן, ואי אספקת דם. הלוואי והייתי יכולה להסתמך על העובדה הזו, וגם הייתי הולכת עליה, אם איום השיתוק ואי השליטה על הסוגרים לא היה מרחף מעליי. בבקשה, אני הלכתי להרבה רופאים, אין לי עוד כסף להוציא על עוד מומחים, תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה
03/07/2005 | 00:18 | מאת:

עדי, אכן מצב לא פשוט, קשה מאוד להמליץ במקרה כזה מה לעשות מכיוון שאף אחד לא יוגע לאיזה כיוון הפגיעה ילך. לפי מה שאת מתארת, על אף כל הטיפולים אשר את עוברת המצב לאט לאט מדרדר, דבר המחייב "שאיבת דיסק". אין תשובה נכונה פה או שגויה בסוף את תצטרכי להחליט. אני אישית אם הייתי במצבך חושב (ומאוד נוח לחשוב כך שזה שאלה היפוטתי :) שהייתי עובר שאיבת דיסק ולאחר מכן משקם את עצמי בצורה אינטנסיבית בעזרת כל הטיפולים אשר את עוברת במטרה של להקטין את הסיכוי להישנות הפריצות או למזער אותן. חשוב להדגיש שאיני מנתח ואין לקחת את המלצה זאת המחייבת. בהצלחה, מארק רובין BPT