נפיחות הוריד, אודם ומעט רגישות הינה תהליך של דלקת כימית לאחר הזרקה. יש ללכת ולהפעיל את הרגליים. מקומית ניתן להשתמש בקומפרס ו.או משחת טראומיל. ניתן להוסיף תרופה לא סטרואידאלית המפחיתה דלקת כימית. אין מקום לטיפול אנטיביוטי בדלקת כימית !
שלום דניאל, כל מה שציינת אכן יכול להיות גורם לתלונות: הפעולה עצמה, החומר שהוכנס לשלפוחית, דלקת, זיהום, פטריה, וגם STRESS ומאכלים מסויימים, קפה אלכוהול, שוקולד ועוד ועוד. כרגע התרכזי בלנסות להקל על עצמך- קחי משהו נגד כאבים, שתי הרבה מים ותה קמומיל והמנעי מאותם גריינים. אני מאמינה שלבסוף זה ישתפר. בכל מקרה עליך לחזור לרופא שביצע את הטיפול ולדווח לו על הבעיה ולקבל ממנו הוראות להמשך הטיפול. ד"ר חתומי.
שלום אמיר, דלקת כרונית בשופכה או בערמונית יכולה לגרום להפרעות במתן השתן, בלי קשר לגודלה של הערמונית. אם יש תסמינים חסימתיים- כלומר, כביכול משהו מפריע לזרימה תקינה של השתן (ובמקרה של דלקת כרונית, כנראה התכווצות משמעותית של שריר הסוגר, שמפריעה לזרימה תקינה של השתן-) אזי טיפול בחוסמי אלפא כפי שהוצע לך יכול לעזור כי תפקיד התרופות הללו להרפות את הסוגר ובכך לאפשר זרימת שתן תקינה. זה נכון שגברים מבוגרים עם ערמונית מוגדלת עשויים לסבול גם הם מהפרעות בהתרוקנות ולכן נוטלים חוסמי אלפא, אבל התרופה הזו יעילה גם בצעירים, כפי שהסברתי. הבעיה העיקרית עם דלקת כרונית של השופכה והערמונית, היא שאין חוקים חד משמעיים לא בנושא התסמינים ולא בנושא ההקלה עליהם, כך שאצל כל אחר זה יכול להתבטא אחרת ולהגיב אחרת לטיפול. יש מקרים שפעילות גופנית עוזרת להקל על התסמינים אך לעיתים עשוייה להחמיר- תראה מה שמתאים לך ולפי זה לבצע אותה. לגבי פרמיקסון- זוהי תרופה טבעית שמכילה מיצוי של דקל ננסי במינון גבוה ואין בעיה לשלב אותה ביחד עם חוסמי אלפא. יש הטוענים שלתרופה זו גם פעילות נוגדת דלקת (אנטי-אינפלמטורית) ולכן היא עשויה לעזור בהקלה בתסמינים.
נפיחות הוריד, אודם ומעט רגישות הינה תהליך של דלקת כימית לאחר הזרקה. יש ללכת ולהפעיל את הרגליים. מקומית ניתן להשתמש בקומפרס ו.או משחת טראומיל. ניתן להוסיף תרופה לא סטרואידאלית המפחיתה דלקת כימית. אין מקום לטיפול אנטיביוטי בדלקת כימית !
שלום דניאל, כל מה שציינת אכן יכול להיות גורם לתלונות: הפעולה עצמה, החומר שהוכנס לשלפוחית, דלקת, זיהום, פטריה, וגם STRESS ומאכלים מסויימים, קפה אלכוהול, שוקולד ועוד ועוד. כרגע התרכזי בלנסות להקל על עצמך- קחי משהו נגד כאבים, שתי הרבה מים ותה קמומיל והמנעי מאותם גריינים. אני מאמינה שלבסוף זה ישתפר. בכל מקרה עליך לחזור לרופא שביצע את הטיפול ולדווח לו על הבעיה ולקבל ממנו הוראות להמשך הטיפול. ד"ר חתומי.
שלום אמיר, דלקת כרונית בשופכה או בערמונית יכולה לגרום להפרעות במתן השתן, בלי קשר לגודלה של הערמונית. אם יש תסמינים חסימתיים- כלומר, כביכול משהו מפריע לזרימה תקינה של השתן (ובמקרה של דלקת כרונית, כנראה התכווצות משמעותית של שריר הסוגר, שמפריעה לזרימה תקינה של השתן-) אזי טיפול בחוסמי אלפא כפי שהוצע לך יכול לעזור כי תפקיד התרופות הללו להרפות את הסוגר ובכך לאפשר זרימת שתן תקינה. זה נכון שגברים מבוגרים עם ערמונית מוגדלת עשויים לסבול גם הם מהפרעות בהתרוקנות ולכן נוטלים חוסמי אלפא, אבל התרופה הזו יעילה גם בצעירים, כפי שהסברתי. הבעיה העיקרית עם דלקת כרונית של השופכה והערמונית, היא שאין חוקים חד משמעיים לא בנושא התסמינים ולא בנושא ההקלה עליהם, כך שאצל כל אחר זה יכול להתבטא אחרת ולהגיב אחרת לטיפול. יש מקרים שפעילות גופנית עוזרת להקל על התסמינים אך לעיתים עשוייה להחמיר- תראה מה שמתאים לך ולפי זה לבצע אותה. לגבי פרמיקסון- זוהי תרופה טבעית שמכילה מיצוי של דקל ננסי במינון גבוה ואין בעיה לשלב אותה ביחד עם חוסמי אלפא. יש הטוענים שלתרופה זו גם פעילות נוגדת דלקת (אנטי-אינפלמטורית) ולכן היא עשויה לעזור בהקלה בתסמינים.
לא נראה שיש קשר לניתוח, בהחלט יש מקום לבצע צילום כדי לשלול רשק לממאירות השד. אך דלקת (כימית) שהאזור עשוייה להופיע לכל אחד בלי קשר לניתוח, ובדר"כ מגיה טוב לנוגדי דלךקת לא סטרואידלים. תתיעצי עם הרופאה מטפל שלך (ברופן, אביטרן, ודומיהם)
אין כל קשר לורידים השטחיים ממליץ להשלים בדיקת לחצים עורקיים בידיים ודופלקס ורידים בגפה עליונה אחכ לכירורג כלי דם
" דלקת חריפה באחורי הברך " אינה אבחנה אלא גיבוב מילים סתמי אבחנה צריכה לכלול את פריטי המידע הבאים: 1. האיבר או תבנית מסויימת ( למשל מפרק מסויים ) 2. הרקמה הפגועה ( למשל קישור או רצועה או גיד או סחוס מפרקי וכו') 3. התהליך החולני ( למשל שינויים ניווניים , דלק חיידקית, דלקת כימית ,דלקת ממקור אוטואימוני וכו' ) 4 הגורם.
שלום רב תופעות הלוואי הן : 1. תגבה מקומית, כמו דלקת כימית - בעד 10 אחוז 2. ירידה בצפיפות עצם - זמני מאוד ולא משמעי בטיפול של כשנץתיים והפיך 3.השמנה - נתון לויכוח אם אכן תופעת לוואי או שהטיפולנתן בבנות עם עודף משקל שממשיכות להשמין סה"כ תרופה ללא תופעות לוואי משמעותיות . מקובל לטפל עד גיל 11 שנים כרונולוגי או 12 עד 12.5 שנים גיל עצמות. מחזור מגיע בין חצי שנה לארבע שנים מהפקת הטיפול לפי הדווחים בספרות. בברכה
ערב טוב אילה, הממצא הלא תקין העיקרי ב-MRI המצוטט הוא קברנומה. לשם התייחסות עתה ובעתיד לממצא זה ומשמעויותיו+להתייחסות לשאלותיך הנוספות עתה -רצוי ייעוץ חזיתי. ניתן לתאום:0508-946000 או 0542-29-10-46. סופשבוע נעים, בברכה
שלום ישנו מצב דלקתי של בלוטת הפרוסטטה הנקרא דלקת לא חיידקית של הפרוסטטה. יש מחשבות שהגורם האתיולוגי של מצב זה הוא או וירוסים מסוגים שונים או פטריית הקנדידה או דלקת כימית של הפרוסטטה. לציין שהטיפול הכמעט יחידי שיכול להיות יעיל אלו אינפוזיות של אוזון וכן טיפולי חום המבוצעים עיי גלי מיקרו. דר דיין
הסיבה המידית לכאב היא בכל מקרה דלקתית. כאשר המוקד המסוייד הוא גדולמאד יתכן מצב של דלקת כימית תגובה למלחי הסידן שהצטברו. מומיו אינו תרופה אלא תכשיר "עממי" שטיבו לא ידוע אלא באגדות
שלום אם בדיקת שתן תקינה ככל הנראה אין דלקת חיידקית סביר להניח שאין קשר לציסטה ואין קשר למנוחה בברכה
שלום רב, כיום הטיפול בורידים באמצעות חום כולל לייזר, גלי רדיו וקיטור. כלומר בכולם העקרון הינו לסגור את הורידים החולים (במערכת השטחית) בעזרת חום ועל ידי כך "להעביר" את זרימת הדם הורידי אל המערכת הראשית (המערכת העמוקה). בכולם קיים סיב המוחדר אל הוריד המטופל ודרכו מועבר החום. לייזר וגלי רדיו טובים לורידים ישרים. מצב לאחר ניתוח ורידים שבו נתלש הוריד הראשי השטחי (הספנה) או מצב של וריד מאוד מפותל אינם מתאימים ללייזר או לגלי רדיו. קיטור מאפשר בנוסף לטיפול בעזרת הסיב גם חיבורו ישירות למחט וע"י כך טיפול גם בענפים ובורידים מפותלים מאוד. (ניתן לביצוע גם ע"י הזרקת קצף תחת אולטרא-סאונד). כאשר מפעילים חום בתוך וריד חולה מקובל, ראשית, לבודד את הוריד. זה מתבצע ע"י הרדמה מקומית מסביבו, לכל אורך הרגל. בשל המספר הרב של הדקירות מקובל לתת טשטוש. לענפים קטנים ומפותלים המטופלים ע"י קיטור זה קצת יותר קשה. לסיכום: כפעולה הקיטור הוא הפעולה הכואבת ביותר (בהשוואה ללייזר וגלי רדיו) ולכן דרוש טשטוש יותר משמעותי. בימים שלאחר הפעולה מתפתחת תגובה של דלקת כימית שגורמת "אי נעימות" או מעט כאב. תגובה זו היא מעט פחותה בגלי רדיו לעומת פעולות אחרות. התוצאות די דומות. בחירת סוג הטיפולת לכן, על סמך הממצאים באולטרא-סאונד, קופת החולים וחברת הביטוח של המטופל והעדפתו האישית של המנתח....
שלום מושיקו, ככל הנראה אתה חווה פעם אחר פעם סוג של דלקת כימית של הלחמית שנגרמת מהגירוי החומצי של הזיעה. ספוג על המצח בהחלט עשוי להועיל. בכל מקרה- אין מה להפסיד. בברכה, ד"ר אסף קרץ
למילי ערב טוב, הנימים ברות טיפול בזריקות - פעולה הנקראת הטרשה או טירוש שעיקרה יצירת דלקת כימית מבוקרת בתוך כלי הדם. התוצאות לטווח זמן ארוך תלויות בעיקר בנטיה לפתח ורידונים אלו ולכן שיעורי ההצלחה מגוונים.
שלום אסנת. תודה על פנייתך. 1.תכנית לשאלתך:דלקת כימית לאחר ניתוח הינה תגובה דלקתית,לא חיידקית,לא ויראלית.נוצרת עי חמרים שמצטברים באתר הנתוח ובסביבתו,לעיתים,כתוצאה מהפעולה הניתוחית. בחלק מהמקרים היא מתבטאת עי חום נמוך,כאשר בדיקות הדם ובדיקת הנוזל המוחי=CSF ,שוללות תהליך זיהומי. חלקן נסוג מאיליו,ללא טפול,חלקן מגיב לטפול סטרואידי במינון יורד הדרגתית=דקסמטזון. 2.ההמשגה של "מידע מעבר למה שקבלנו מהרופא המנתח"-איננה מומלצת:השיח עם הרופא המנתח מיועד לקבלת מירב המידע הישים לנתוח ולמצב הבתר- ניתוחי:אין חלופה לקשר הישיר והאישי בין המנותח לבין מנתחו: השאלות צריכות להישאל ולהיענות. בברכה
התשובה " דלקת " אין לה שום משמעות שכן מחושייך יכולים להיות תוצאה של שבר או דימום תוך מפרקי או זיהום תוך מפרקי או זיהוןם של העצם או כתף קפואה או דלקת כימית עקב שקיעת סידן. פני שוב לאורתופד שיתן לך תשובה מפורטת ויציע טיפול והעיקר יבדוק אותך כמו שצריך
לנורית שלום. אני מניח שאת מתכוונת להתקן תוך רחמי.מכניסים אותו במרפאה ללא כל הרדמה כי התהליך פשוט ואינו כואב.השפעתה בדרך של דלקת כימית המונעת השתרשות הביצית.כמובן מותר להניק.אין בעצם כל מגבלות עם ההתקן.מוצאים ההתקן כאשר מתכוונים להריון חדש,או לאחר תקופה של בין 5 ל-7 שנים.ההתקן הינו פחות אפקטיבי מאשר הגלולה באחוז מינמלי.היתרון שאין צורך לזכור לבלוע הגלולה ואין מחדירים לגוף הורמונים זרים.מקובל להחדיר כ-6 ש לאחר הלידה. בהצלחה.
דלקת כימית כפי שאתה מתאר תחלוף עם נוגדי דלקת תוך זמן קצר הייתי ממליץ שתבצע גם בדיקה מדוייקת יותר הנקראת מיפוי עצמות TC
לדינה שלום, בחילות, סחרחורות וחולשה כללית יכולים להיות תופעות לוואי של הטיפול באפנוטין גם במינונים נמוכים.רצוי לבדוק תפקודי כבד (בדיקת דם) כדי לשלול דלקת כימית עקב הטיפול.אם התופעות נגרמות עקב הטיפול התרופתי-הן בד"כ הפיכות זמן קצר לאחר הפסקתו. בברכה.
תשאל את הרופא שאמר לה. ד"ר גל
תיאורך יכול להתאים לתהליך דלקתי ("סטרילי") של מעטפות הגידים. הפתרון הניתוחי הינו רק כאשר הטיפולים השמרניים לא עוזרים. ניתוח של החלפת גידים וכד' בודאי שאינו הפתרון. עדיין יש לרפואה הרבה מה ללמוד וללמד. אל תמהר להיות "שפן נסיונות". בברכה, ד"ר יעקב פעילן
שלום קרינה, זו בהחלט יכולה להיות תחילתה של דלקת, כימית או אלרגית או זיהומית. פני לרופא העיניים שלך והוא ישמח לטפל בך. בברכה, ד"ר דניאל רוזנבאום