אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...
תודה לברק וכל הכבוד. הידש
אני בן 34, גובה - 1.67, משקל - כ- 77 ק"ג, תרופות : רידזין ורסיטל. אני לרוב מוותר על טקס הכניסה למיטה כדי להירדם , איבדתי את המוטיבציה. אני ער בלילה וביום , אפילו 38 שעות רצוף, בהן אני יושן בקושי חצי שעה. אין דחף לישון לאחר יום קשה כמו טיול , לפני כ- 3 חודשים הייתי ב נופש יומיים בצפון. קמתי לפני היציאה אליו ב 08:30, ביום הראשון בנופש השתכשכתי בבריכה ובים תחת שמש יוקדת וניסיתי להירדם רק ב- 22:00 ביום השני של הנופש אבל השותף לחדר העיר אותי בטעות. אני לא מחכה יותר מ- 20 דקות ללא ערות להירדמות. לפעמים אחרי לילה לבן אני נרדם ל5-6 שעות רצופות ויקיריי מתרגזים עליי. הבעייה לא מטרידה אותי ואני ואמא שלי לא מרגישים דחף לטפל בה. אחרי לילה לבן אני עובר בריכוז את הכביש בירוק ולא דורך בטעות על הכלב, עובד, אוכל , שותה, קונה בסופר ומטייל בארץ ללא כאבי ראש, סחרחורות ואדישות. בעבר היה לי לילה לבן בעיקר לפני אירועים מיוחדים כמו מבחן חשוב בביה"ס, טיולים בארץ ובחו"ל ודייטים. ידוע שיש אנשים שפעילים בלילות כמו נהגי מוניות, מאבטחים ורופאים. אני חושב שאחת הסיבות להפרעה היא חוסר ההצלחה שלי להשיג זוגיות ומין. לפעמים כשאני לא עייף אני מצליח להירדם ולפעמים לא. אין לי בעיה עם לחץ הדם. אני ואמא שלי נגד תרופות לשינה. אנחנו לא רוצים שאתמכר להן. למה לא צונחת עליי רוח השינה כמו על רוב האנשים בעולם ? האם זה עקב חוסר ההצלחה שלי בשוק הפנויים פנויות ? האם יש פה סכנת חיים ? מה הפתרון ? האם כשיהייה לי סקס קבוע אצנח למיטה ? האם מאשפזים על זה ? אשפוז כפוי ?
שלום לך, שוב, הפרעות שינה יכולות להתלוות להפרעה אחרת ויכולות להיות עצמאיות. צריך לבדוק באופן רציני ממה זה נובע. למה, אגב, שיאשפזו אותך אשפוז כפוי על חוסר שינה? אודי
היא תעבוד רק אם אעשה עם הבחורה קודם לחדירה משחק מקדים, לטיפות, חיבוקים וכדומה או שבכל מצב האיבר שלי יזדקף ? והאם עקב הסיכון שהזיקפה לא תרד למשך הרבה זמן אז אתם חושבים שאני צריך שהסקס שלי צריך להיותרק במבנה סגור שבו אוכל להסתתר עד שהזיקפה תרד ? למשל חשבתי שמקסימום אני אצא אחרי הסקס מהמבנה עם זיקפה מאחורי המכנסיים , אלך ככה ברחוב ואהייה בתוך המונית או האוטובוס וכו' ואסתיר עם היד את המכנסיים וככה לא יראו לדעתי שיש לי זיקפה, זה בסדר ?
שלום לך למה אתה רוצה לקחת ויאגרה? עם מי התיעצת? אם יש לך זקפה כשאתה עם אנשים אתה לא צריך להתאמץ להסתיר, אלא ללבוש מכנסיים פחות צמודות. בן כמה אתה? למתבגרים וצעירים יש זקפות ספונטניות מדי פעם ואין צורך להתאמץ להסתיר או להרגיש לא נח, זה טבעי. בקשר לויאגרה הכדור עובד כשאתה באוירה מתאימה ומגורה. חשוב שתשתמש בויאגרה רק לאחר אבחון ועם מרשם ממטפל מיני מוסמך מהתחום הרפואי, דרך אתר איט״ם. אם אתה בגיל פלוס מינוס 20 תתקשר ללא תשלום ל״ דלת פתוחה״ 03-5101511-2
אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...
תודה לברק וכל הכבוד. הידש
אני בן 34, גובה - 1.67, משקל - כ- 77 ק"ג, תרופות : רידזין ורסיטל. אני לרוב מוותר על טקס הכניסה למיטה כדי להירדם , איבדתי את המוטיבציה. אני ער בלילה וביום , אפילו 38 שעות רצוף, בהן אני יושן בקושי חצי שעה. אין דחף לישון לאחר יום קשה כמו טיול , לפני כ- 3 חודשים הייתי ב נופש יומיים בצפון. קמתי לפני היציאה אליו ב 08:30, ביום הראשון בנופש השתכשכתי בבריכה ובים תחת שמש יוקדת וניסיתי להירדם רק ב- 22:00 ביום השני של הנופש אבל השותף לחדר העיר אותי בטעות. אני לא מחכה יותר מ- 20 דקות ללא ערות להירדמות. לפעמים אחרי לילה לבן אני נרדם ל5-6 שעות רצופות ויקיריי מתרגזים עליי. הבעייה לא מטרידה אותי ואני ואמא שלי לא מרגישים דחף לטפל בה. אחרי לילה לבן אני עובר בריכוז את הכביש בירוק ולא דורך בטעות על הכלב, עובד, אוכל , שותה, קונה בסופר ומטייל בארץ ללא כאבי ראש, סחרחורות ואדישות. בעבר היה לי לילה לבן בעיקר לפני אירועים מיוחדים כמו מבחן חשוב בביה"ס, טיולים בארץ ובחו"ל ודייטים. ידוע שיש אנשים שפעילים בלילות כמו נהגי מוניות, מאבטחים ורופאים. אני חושב שאחת הסיבות להפרעה היא חוסר ההצלחה שלי להשיג זוגיות ומין. לפעמים כשאני לא עייף אני מצליח להירדם ולפעמים לא. אין לי בעיה עם לחץ הדם. אני ואמא שלי נגד תרופות לשינה. אנחנו לא רוצים שאתמכר להן. למה לא צונחת עליי רוח השינה כמו על רוב האנשים בעולם ? האם זה עקב חוסר ההצלחה שלי בשוק הפנויים פנויות ? האם יש פה סכנת חיים ? מה הפתרון ? האם כשיהייה לי סקס קבוע אצנח למיטה ? האם מאשפזים על זה ? אשפוז כפוי ?
שלום לך, שוב, הפרעות שינה יכולות להתלוות להפרעה אחרת ויכולות להיות עצמאיות. צריך לבדוק באופן רציני ממה זה נובע. למה, אגב, שיאשפזו אותך אשפוז כפוי על חוסר שינה? אודי
היא תעבוד רק אם אעשה עם הבחורה קודם לחדירה משחק מקדים, לטיפות, חיבוקים וכדומה או שבכל מצב האיבר שלי יזדקף ? והאם עקב הסיכון שהזיקפה לא תרד למשך הרבה זמן אז אתם חושבים שאני צריך שהסקס שלי צריך להיותרק במבנה סגור שבו אוכל להסתתר עד שהזיקפה תרד ? למשל חשבתי שמקסימום אני אצא אחרי הסקס מהמבנה עם זיקפה מאחורי המכנסיים , אלך ככה ברחוב ואהייה בתוך המונית או האוטובוס וכו' ואסתיר עם היד את המכנסיים וככה לא יראו לדעתי שיש לי זיקפה, זה בסדר ?
שלום לך למה אתה רוצה לקחת ויאגרה? עם מי התיעצת? אם יש לך זקפה כשאתה עם אנשים אתה לא צריך להתאמץ להסתיר, אלא ללבוש מכנסיים פחות צמודות. בן כמה אתה? למתבגרים וצעירים יש זקפות ספונטניות מדי פעם ואין צורך להתאמץ להסתיר או להרגיש לא נח, זה טבעי. בקשר לויאגרה הכדור עובד כשאתה באוירה מתאימה ומגורה. חשוב שתשתמש בויאגרה רק לאחר אבחון ועם מרשם ממטפל מיני מוסמך מהתחום הרפואי, דרך אתר איט״ם. אם אתה בגיל פלוס מינוס 20 תתקשר ללא תשלום ל״ דלת פתוחה״ 03-5101511-2
1. בעניין הזוגיות - אני בן 33 ורציתי לשאול אותך מה דעתך על זה שאני מוכן לגור ביחד ואפילו להתחתן עם חברה חדשה שתהייה לי אפילו אם אני לא אכיר אותה מספיק טוב ? האם זה באמת כזה מוזר והאם אני בסיכון שינצלו אותי כספית ? הרי גבר שיש לו בחורה שהוא מכיר אותה 20 שנה לא יכולה לגנוב ממנו כספים בבית למשל כשהוא מתרחץ והוא לא משגיח עליה ? למשל לפני כחודשיים היה לנו נופש עם העבודה והייתי באותו חדר עם מישהו שאני בכלל לא מכיר והוא לא גנב לי כסף... ולמשל יש כאלה שגרים בדירה עם שותפים אז אני גם לא בטוח שהם מכירים טוב טוב את האנשים שגרים איתם באותו בית כבר מההתחלה... וכנ"ל בדיור לאנשים עם מוגבלות - אפילו שכנראה רוב הזמן נמצא עם אותם חוסים בבית ( גם בלילות ) מדריך מוסמך... 2. יש לי תסמונת אספרגר ועדיין לא השגתי מין בחינם, האם יכול להיות שיש גברים עם לקויות נפשיות שלא מוצאים כל החיים שלהם סקס בחינם גם אם הם עוברים טיפול ? 3. סכנות ביחסי מין : א. האם סקס עם עובדת מין הוא סקס בסיכון גבוה להידבק בקורונה ? ב. האם סקס עם עובדת מין יכול לזהם לי את הדם ולהביא לפרונקלים, או שהפרונקלים הופיעו לי בלי קשר אליהן ? ג. האם סקס עם אתיופית (לא עובדת מין )הוא סקס בסיכון גבוה להידבק באיידס ? 4. הפרעה בתפקוד המיני : אני לוקח את התרופות הפסיכיאטריות הבאות כל יום : רסיטל 20 מ"ל וריספונד 1.5 מ"ל, לדעתי אין לי זיקפה בסקס. בחלק מהמקרים שאני צופה בפורנו כן יש לי זיקפה, אבל גם שם אני חושב שהיא לא הזיקפה הכי חזקה שאני יכול לייצר. בסקס האחרון שלי לא הייתה לי זיקפה ובסקס שלפניו אני גם בספק אם הייתה לי או לפחות אם הייתה לי זיקפה ראוייה, למרות שהפרטנרית שלי באותו סקס הייתה מיהי מנוסה בסקס והיא אמרה לי לי שאיבר מיני גדול, אבל אולי היא שיקרה ? באותו סקס גמרתי מהר ( עם קונדום ) והזיקפה ירדה תוך 5-6 דקות בלבד. כמו כן כחודש וחצי לפני כן לקחתי ויאגרה אבל לא בשביל סקס אלא בשביל אוננות והיא לא עשתה לי זיקפה, והתרופה עשתה אותי קצת מזיע ( הזעה היא אכן תסמין של ויאגרה ), אז אמא שלי לא רוצה שאקח יותר ויאגרה. מה לעשות כדי שתהייה לי זיקפה בסקס ? האם בכלל יש לי חרדת ביצוע ( בגלל שלפעמים אולי יש לי זיקפה ראוייה מול הפורנו ) ? הפסיכיאטר שלי טוען שהפרעות הזיקפה הן לא בגלל הכדורים הפסיכיאטריים והוא לא רוצה להחליף לי לכדורים אחרים או בכלל לא לבטל על הכדורים. האם לדעתך הכדורים שאני לוקח אכן יוצרים הפרעות זיקפה או שהן הופיעו לי ההפרעות הנ"ל בלי קשר לכדורים ? איך אפשר לדעת שהזיקפה תקינה - חזקה מספיק ? ולמשל כבר כמה חודשים, מאז תחילת הקיץ , כשאני רואה ברחוב בחורות אני מתלהב כמעט מכל בחורה ומוכן לשכב עם כל בחורה, מכל העדות וגם בחורות רזות וגם בחורות פחות רזות. ובערך כבר 5 שנים שאני מוכן לשכב עם כלאחת, בחזקת " מוכן לשכב עם כל מה שזז " ואני מדמיין את עצמי כשאני עובר ברחוב ורואה כל בחורה שאני שוכב איתה - בחזקת " מפשיט אותה בעינייי שלי ". גם היו כמה מקרים בשנים האחרונות שכאשר הייתי בספא או בים וראיתי בחורות בביקיני אז האיבר שלי נעמד אפילו מעצמו ! אבל האם בכל זאת רמת הריגוש שלי נמוכה ??? אני לוקח את כל התרופות האלה מאז גיל 15 וחצי, היו שינויים כל הזמן במינון של הכדורים ובין סוף שנת 2016 ל-סוף 2020 גם לקחתי רידזין !
שלום מוטי, הרבה שאלות שאלת, אנסה להשיב: 1. נישואין באים לאחר היכרות וקשר. בכל קשר קיים מרכיב של אמון, ומכאן - גם של לקיחת סיכון שנתאכזב. 2. בוודאי שיכול להיות. גם כאן - מין הוא חלק מקשר זוגי (אם לא קונים אותו, כדבריך). 3. א. נראה לי שכן ב. אני מקווה שאתה מקיים מין מוגן, אחרת יש סכנות רבות, לא רק פרונקלים ג. לדעתי כבר מזמן לא שמעתי על קשר כזה. בכל מקרה - מין מוגן זה חובה. 4. תרופות - זו שאלה לרופא שלך. אני איני רופא. לגבי זיקפה - אם היא מאפשרת חדירה - היא תקינה. צריך לזכור שזיקפה מושפעת גם מהמצב הרגשי שלך. לגבי הריגוש - אתה אמור לדעת את התשובה, כי זה משהו שאתה חווה. אודי
אני בן 33 ואני לוקח את התרופות הפסיכיאטריות הבאות : ריספונד 1.5 מ"ל ורסיטל 20 מ"ל, ולדעתי אין לי זיקפה בסקס. בחלק המקרים שאני צופה בפורנו כן יש לי זיקפה, אבל גם אני חושב שהיא הזיקפה לא הכי חזקה שאני יכול לייצר. בסקס האחרון שלי לא הייתה לי זיקפה, ובסקס שלפניו אני גם בספק אם הייתה לי, למרות שהפרטנרית שלי אז הייתה מישהי מנוסה בסקס והיא אמרה לי שאיבר מיני גדול, אבל אולי היא שיקרה ? באותו סקס גמרתי מהר ( עם קונדום ) והזיקפה ירדה תוך 5-6 דקות. כמו כן כחודש וחצי לפני כן לקחתי ויאגרה אבל לא בשביל סקס אלא רק בשביל אוננות והיא לא עשתה לי זיקפה, והתרופה עשתה אותי קצת מזיע ( הזעה היא אכן תסמין של ויאגרה ), אז אמא שלי לא רוצה שאקח יותר ויאגרה. מה לעשות כדי שתהייה לי זיקפה בסקס ? האם יש לי בכלל חרדת ביצוע ( בגלל שלפעמים יש לי זיקפה מול הפורנו ) ? הפסיכיאטר שלי טוען שהפרעות הזיקפה הן לא בגלל הכדורים הפסיכיאטריים והוא לא רוצה להחליף לי לכדורים אחרים או בכלל לבטל על הכדורים. האם לדעתך הכדורים שאני לוקח אכן יוצרים הפרעות זיקפה או שבאמת מדובר בצירוף מקרים ?
כדאי להביא את הענין לחדר הטיפולים כאשר התערבויותיו של מני נכונות בהחלט.
אני בן 33 ואני לוקח את התרופות הפסיכיאטריות הבאות : ריספונד 1.5 מ"ל ורסיטל 20 מ"ל, ולדעתי אין לי זיקפה בסקס. בחלק המקרים שאני צופה בפורנו כן יש לי זיקפה, אבל גם אני חושב שהיא הזיקפה לא הכי חזקה שאני יכול לייצר. בסקס האחרון שלי לא הייתה לי זיקפה, ובסקס שלפניו אני גם בספק אם הייתה לי, למרות שהפרטנרית שלי אז הייתה מישהי מנוסה בסקס והיא אמרה לי שאיבר מיני גדול, אבל אולי היא שיקרה ? באותו סקס גמרתי מהר ( עם קונדום ) והזיקפה ירדה תוך 5-6 דקות. כמו כן כחודש וחצי לפני כן לקחתי ויאגרה אבל לא בשביל סקס אלא רק בשביל אוננות והיא לא עשתה לי זיקפה, והתרופה עשתה אותי קצת מזיע ( הזעה היא אכן תסמין של ויאגרה ), אז אמא שלי לא רוצה שאקח יותר ויאגרה. מה לעשות כדי שתהייה לי זיקפה בסקס ? האם יש לי בכלל חרדת ביצוע ( בגלל שלפעמים יש לי זיקפה מול הפורנו ) ? הפסיכיאטר שלי טוען שהפרעות הזיקפה הן לא בגלל הכדורים הפסיכיאטריים והוא לא רוצה להחליף לי לכדורים אחרים או בכלל לבטל על הכדורים. האם לדעתך הכדורים שאני לוקח אכן יוצרים הפרעות זיקפה או שבאמת מדובר בצירוף מקרים ?
תרופות פסיכאטריות שאתה לוקח יכולים לדכא קצת את החשק. לעיתים זה גם פוגע בזיקפה. לפי הסיפור שלך נראה שבעיות הזיקפה נובעות מבעיות יותר קשורות לנפש ולא למצב הפיזי שלך. אולי במקום נערות ליווי תנסה למצוא קשר ואז ביחד לבנות זוגיות ומיניות. סתם ״לזיין״ כפי שציינת לא עוזר להתמודד עם בעיות הזיקפה. הייתי ממליצה לך לגשת לטיפול מיני ע״י איש מקצוע , שיעזור לך להתמודד עם המצב.
אני בן 31 ואני לוקח את התרופות הפסיכיאטריות הבאות : רידזין 3 מ"ל, ריספונד 20 מ"ל ורסיטל 40 מ"ל. כ - 3 שנים כבר אין לי זיקפה ואני בטוח כמעט ב- 100 אחוז שזה בגלל הכדורים האלה. הפסיכיאטר שלי לא רוצה כרגע להחליף את הכדורים או לשנות לי את המינון שלהן, אלא רק כשתהייה לי חברה. אני מאוד עצוב בגלל זה וחש כאילו חרב עליי עולמי. במקום שאצטרך לקחת ויאגרה וכדומה אולי אני יכול להפסיק לקחת את הכדורים על דעת עצמי ? איזה תרופה אחרת חוץ מויאגרה או משהו טבעי יכולה להחזיר את התפקוד המיני לשוב למה שהיה קודם לכן ?
שלום רב, אסור להפסיק תרופות על דעת עצמך. נא לפנות שוב לפסיכיאטר ולשוחח אתו לגבי הבעיה. ברפואה לכל בעיה יש אבחנה מבדלת ותרופות הן בסוף הרשימה אז יש צורך לשלול בעיות אחרות ואם נשללו אז לשקול יחד עם הרופא המטפל הפסקה הדרגתית /החלפה של תרופות העלולות לגרום לבעיות זקפה כמו רידזין ועוד.
שלום, אני בי פולארית מאובחנת 12 שנה יציבה מאוד עם 40 מג רידזין ו 200 מג למיקטל. בעוד חודש אני מיועדת לניתוח בריאטרי מיני מעקף שיש בו חיסרון בגלל תת ספיגה. השאלה שלי היא האם ניתוח כזה פוגע בספיגת התרופות
ניתן יהיה לאזן אותך שוב לאחר הניתוח. בהצלחה!
שלום אני בת 42 בי פולארית מאובחנת 12 שנה ונוטלת רידזין 40 מג ולמיקטל 200 מג. אני יציבה עם התרופות ואין תנודות מצב רוח קיצוניות. אני מרגישה שבשנים האחרונות אין לי רגשות כמו פעם, פחות מתרגשת מדברים, פחות אמפתיה, פחות נהנת, פחות פוחדת, פחות שמחה ומתלהבת ואפילו מרגישה שאהבתי לילדיי פחתה או שאני לא מרגישה אותה. כאילו הראש והלב לא מחוברים. אני כן מבינה שמצבים מסויימים הם מהנים ושמחים, אבל רוב הזמן אין להם קשר ללב. המצב הזה מעציב אותי מאוד, אבל לא מצליחה לבכות ולחוש את הכאב בלב. אציין שעברתי בגיל 3 פגיעה מינית ושוב בגיל 30. זה היה מודחק בזיכרון ואני מנסה לשייך את זה למצב הרגשי שאני נמצאת בו היום. אציין שכם בגיל 27 חוויתי שברון לב שלדעתי גם השפיע מאוד ואף הביא אותי לדיכאון הראשון שחלף מעצמו. שאלתי היא האם תרופות פסיכיאטריות שאני לוקחת גורמות לקהות של הרגשות שלי למיסוך רגשות שאני שואלת עליהם?
אין לי דרך לומר ללא בדיקה. כדאי לחשוב על שינוי תרופתי. תרגישי טוב!
אני בן 31 ואני לוקח כדורים פסיכיאטריים : רידזין 100 מיל, ריספונד 20 מיל ורסיטל 40 מיל ביום. מזה כשנתיים ( זמן קצר לאחר שהפסיכיאטר שלי הוסיף לי את הרידזין והעלה לי את המינון של הרסיטל) אין לי זיקפה באוננות ולכן אני מעריך שגם לא תהייה לי בסקס. הפסיכיאטר שלי לא רוצה לשנות לי כרגע את סוג ומינון התרופות והוא פעם אמר שבעיית הזיקפה נובעת מהכדורים ופעם אמר שלא. מה לעשות כדי שתהייה לי זיקפה ? אם לוקחים על דעת עצמינו בלי מרשם רופא ויאגרה אפשר לקבל התקף לב ואף למות לא ? ובגלל שהכדורים שלי חלקם חזקים אז יכול להיות שגם ויאגרה ותרופות דומות לא יעזרו לא ?
צריך מרשם אבל שווה לנסות כדורים ממשפחת PDE5I דוגמת ויאגרה, סיאליס, לביטרה
אני בן 30 ויש לי תסמונת אספרגר ( אוטיזם בתפקוד גבוה, הפרעת תקשורת ). מזה כמעט שנה אני לא יכול לייצר זיקפה נורמלית, אולי פעם בשבועיים וגם אז זו זיקפה לא קשה. לא בבבוקר, לא באוננות, לא בפורנו, בשום דבר וגם הזיקפה נושרת מהר כל כך. כשקיימתי יחסי מין עד לפני כמעט שנה הייתה לי זיקפה תקינה וגם כשהייתי לבד בחדר. מזה שנה וחודש אני בטיפול פסיכיאטרי והפסיכיאטר העלה לי בהדרגה את מינון התרופות עד ל - 3 מילי ריספונד, 100 מילי רידזין ו40 מילי רסיטל ביום. האם זו הסיבה שאין לי זיקפה ? מה עושים ? איך אוכל לקיים יחסי מין גם באופן ספונטני ? הפסיכיאטר לא רוצה לשנות לי עדיין את מינון התרופות ולכן גם אם אקח כדורים ליצירת זיקפה זה לא יעזור ? משום מה אני חושש שלא תהייה לי יותר זיקפה עם כל טיפול שאקבל למרות שהפסיכיאטר ואבא שלי מרגיעים אותי שבסקס תהייה לי זיקפה נורמלית גם ללא שינוי תרופתי ואני לא מאמין להם משום מה
לרוב שילוב של תרופות פסכיאטריות עם תרופטת שמסייעות לזקפה PDE5I כן עובד ולכן מומלץ לנסותם ביחד
אני בן 29 לוקח ביום תרופות 40 מיל' רסיטל, 3 מיל' ריספונד ו- 100 מיל' רידזין. את הרידזין התחלתי ליטול לפני כ- 8 חודשים. הפעם האחרונה שהייתה לי זיקפה מלאה כמו בעבר הייתה לפני כחודשיים. מאז כמעט ואין לי זיקפה באוננות או בפורנו וגם אם יש אז איבר המין שלי לא ממש קשה. בסקס האחרון שלי, שהתרחש לפני כחצי שנה האיבר נפל אבל אחרי 10 דקות, ובאחד ממעשי הסקס שלפני כן ( ולפני שהתחלתי ליטול רידזין )לקח לי קצת זמן להגיע לזיקפה . האם הרידזין פגע לי ביכולת שלי לייצר זיקפה, ובעצם גם הרסיטל והריספונד " אשמים " במצב ? הפסיכיאטר שלי בינתיים אמר לי להמשיך עם כל הכדורים ובאותו המינון. אולי בכלל אין לי בעיה של זיקפה כי לא בדקתי את השפעת המצב החדש של התרופות על איך שאני מתפקד כשאני בסקס עם אישה ובעצם אין לי בעייה בזיקפה ?! מה אני אמור לעשות כדי למנוע בושה בסקס עתידי עם בחורה של היעדר זיקפה אפשרי? בינתיים הסקסולוג שלי אמר לי שאסור לי ליטול שום תרופה לייצור זיקפה ואפילו לא תחליפים טבעיים ללא מרשם רופא כי אני לא יודע איך זה מסתדר עם הכדורים הפסיכיאטריים שאני לוקח. מה לעשות ? ושאלה לידע כללי - האם יש מקרים ברפואה שויאגרה לא הצליחה לגרום ליצירת זיקפה ואז ממש חייבים לעבור ניתוח בשביל שתהייה זיקפה
הכדורים הפסיכיאטרים שאתה לוקח בהחלט יכולים להיות הבעיה לזה שאין לך זיקפה טובה. לגבי ויאגרה, ויאגרה היא לא הקוסם לבעיות זיקפה. נכון שהיא יוצרת זיקפה למי שיש חשק מיני. מי שהחשק המיני שלו מדוכא לא תהיה זקפה גם אם יקח ויאגרה. זיקפה לא מתקנים ע"י ניתוח. כדאי שתחזור לפסיכיאטר שלך ותדבר איתו על בעיות הזיקפה שלך אולי הוא ייתן לך מינון אחר של תרופות.
שלום רב. אני בת 35 חולה בסכיזופרניה ונוטלת 6 מ"ג ריספרדל, 20 מ"ג סרוקסט ו- 750 מ"ג דפלפט כרונו (לאפילפסיה שנגרמה מלפונקס). 1.לאחרונה עברתי מזיפרקסה לריספרדל אך היא גורמת לי לחוסר תיאבון והדבר מאוד מפריע לי. מה אפשר לעשות בנידון? 2. לקחתי תרופות אנטיפסיכוטיות רבות אך ללא הועיל באפקט הטיפולי או בתופעות הלוואי שלהן (פרפנן, הלידול, רידזין, גאודון, זיפרקסה, לפונקס, סרוקוול, אביליפיי, אינווגה,פנפט וכעת הריספרדל כאמור). גם תרופות אנטי דיכאוניות (כגון: ציפרלקס, לוסטרל וויאפקס) לא עזרו. התרופה האטיפית (מעדיפה מקבוצה זו בגלל התסמינים השליליים של המחלה מהן סובלת שנים) היחידה שנחשבת ליעילה שלא לקחתי היא הסוליאן. החשש שלי ממנה היא יצירת פרכוסים (שכן, יש לי אפילפסיה מהלפונקס), וגם משום שרשום בעלון לצרכן שלה שעלולה לגרום לירידה בתאי דם לבנים. היתה לי לויקופניה עקב הלפונקס ולכן היא הופסקה לי וכעת הלויקוציטים מאוד גבוליים גם ככה (רמה של 4.8). האם החששות אכן מוצדקים ויש או אין מקום לחשוב על אופציה של מעבר לסוליאן במצבי זה? 3. האם במינונים גבוהים הסוליאן אינו עוזר כלל לתסמינים שליליים? בתודה מראש, רינת.
אי אפשר לתת המלצה לטיפול תרופתי ללא בדיקה, בוודאי במקרה מורכב כמו שאת מתארת. במקרים מורכבים מקובל לבקש התייעצות עם כל צוות המרפאה לפני החלטה על שינוי בטיפול. סוליאן נמצא כמשפר סימנים שליליים במידה קטנה או יותר אצל כחצי מהאנשים בבדיקה של שלושה מחקרים על סוליאן, השיפור הגדול ביותר נמצא אצל אנשים עם מצב חמור יותר (יותר סימנים שליליים).
שלום רב. אני בת 35 וחולה בסכיזופרניה מגיל 16 מהסוג הפרנואידי. נוטלת: 25 מ"ג זיפרקסה, 150 מ"ג ויאפקס ו-750 מ"ג דפלפט כרונו (לאפילפסיה שנגרמה ממינון גבוה של לפונקס בעבר). ניסיתי תרופות רבות אך ללא הועיל או שהיו להן תופעות לוואי בלתי נסבלות (פרפנאן, הלידול, רידזין, ריספרדל, גאודון, לפונקס, אינבגה, אביליפיי,פנאפט וסרוקוול). אני סובלת בעיקר מהסימנים השליליים של המחלה והזיפרקסה עם הויאפקס איטיות בנושא וקשה לי מאוד כבר שנים רבות. אני פונה אליך בקשר לריספרדל; בעבר, לפני 15 שנה התרופה מאוד התאימה לי וריפאה אותי אך בשל רמה גבוהה של פרולקטין בדם (2500) היא הופסקה לי. יש לציין כי הרמה לא הייתה מלווה בסימפטומים גופניים כמו הפסקת ווסת וכ'ו. כיום ידוע ( ב-2002 נטלתי אותה) שאם הפרולקטין גבוה ללא סימפטומים בגוף ניתן להמשיך ליטול אותה. העניין הוא שלקחתי אותה 3-4 חודשים בלבד, בערך מאוקטובר עד פברואר, השאלה היא האם במעט זמן זה אני יכולה לדעת לחלוטין ובברור כיום שאפשר לחזור לריספרדל ב"ראש שקט" שהרמה אולי רק בדם תהיה גבוהה אבל במשך הזמן לא יתפתחו סימפטומים בגוף? (בנוסף יש לציין כי גם את התרופה סוליאן לא ניסו לתת לי בגלל שהיא יכולה להעלות פרולקטין- האם הדבר נעשה בצדק?). מה כדאי לעשות? האם יש טעם לחזור לריספרדל ואין בכך סיכון לדעתך? האם עם רמה של 2500 צריכות להיות תופעות גופניות ואם לא היו אין לי מה לדאוג שיהיו בעתיד? בתודה רבה מראש על העזרה, אביבית.
עליה ברמת פרולקטין יכולה לגרום לגודש בשדיים ואף יצירת חלב, הפסקת וסת ואי פריון בשל כך. לאורך שנים רמת פרולקטין גבוהה מעלה את השכיחות לאובדן מסת עצם (כמו אצל אישה שיולדת ומניקה ללא הפסקה). פרט לכך אין סכנה בחיים עם רמת פרולקטין גבוהה. אי אפשר להמליץ על טיפול תרופתי בלי בדיקה, אם את מרגישה שהתרופות אינן עוזרות לך ועליה בפרולקטין לא מפריעה לך (אינך מתכננת הריון) כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל על האפשרות לנסות תרופה אחרת כמו ריספרדל או סוליאן.
לד"ר חרמון שלום, מדוע פסיכיאטרים עדיין משתמשים בסמים אנטי-פסיכוטיים דור ראשון כנגד מטופליהם? תרופות מדור שני פותחו כבר לפני כעשרים שנה והן משווקות בארץ, אבל פסיכיאטרים בישראל עדיין מסממים את המטופלים שלהם בחמרים הישנים. לסמים אלו השפעות מזיקות: 1. פרקינסוניזם - תסמינים דמויי מחלת פרקינסון: רעד במנוחה, קשיון שרירים, הבעת פנים קפואה, הפרעה ביציבה, תנועה איטית, מתח שרירים מוגבר, הליכה נגררת בצעדים קטנים ובגב כפוף. דכאון גם הוא סימן של פרקינסון, והוא כולל עצבות, חוסר תקוה לעתיד, חוסר חשק לעשות כלום, חוסר אנרגיה ועייפות מתמדת. 2. אקתיזיה - אי-שקט תנועתי, צורך עז להיות בתנועה, הקפצת הרגליים בישיבה או התהלכות אנה ואנה. 3. אי-שקט פנימי הקשור באזור החזה והצוואר. 4. קשיים בבליעה וחוסר יכולת לבלוע את הרוק. 5. טארדיב דיסקינזיה - נזק בלתי הפיך המתפתח לאחר כמה חדשים של שימוש בסם, והוא כולל התכווצויות שרירים בלתי נשלטות של הפנים, הלסת וכפות הידיים. לשמחתנו, העולם התקדם לדור חדש של תרופות נגד פסיכוזה, אך בארץ שלנו הפסיכיאטרים הפושעים מסרבים לטפל בהן וכופים סמים קשים על החולים. לידיעה כללית- סמים אנטי-פסיכוטיים דור ראשון: הלידול, סמפ, טרוקטיל, מודיקייט, רידזין, נוזינן, מודל, פלואנקסול, פרפנן, קלופיקסול, אטומין. תרופות נגד פסיכוזה דור חדש: סרוקואל XR, אביליפי, גאודון, אינבגה, סרדולקט, לטודה, סוליאן, זיפרקסה, פנפט וספריס. מדוע איפוא היחס אל חולי הנפש הוא כאל חיות?
שלום לך משה למיטב ידיעתי ,רוב הפסיכיאטרים משתמשים בתרופות מהדור החדש! אחרת זה נחשב למל פרקטיס
שלום רב. רציתי לדעת: 1.מדוע אסור ליטול רידזין עם סרוקסט? 2. האם חולי אפילפסיה יכולים ליטול רידזין? בתודה מראש, שרית.
1. סרוקסט מעלה את הרמה בדם של רידזין ועלול להחמיר את תופעות הלוואי שלו כמו הפרעות קצב או שינויים ברמות המלחים בדם. 2. כל התרופות האנטיפסיכוטיות מורידות את סף הפרכוס ולכן יש לתת בזהירות לאנשים עם אפילפסיה, כדאי להתייעץ עם הנוירולוג המטפל לפני כן.
אני לקוח קונצטרה 54 MG כבר 40 ימים וולבוטרין XR 150 NG כבר 31 ימים והם לא משפיעים. לקחתי בעבר ציפרלקס וקונצרטה ושניהם השפיעו ומאז האישפוז שלי במזרע הכדרוים נוגדי הדיכאון ולקשב וריכוז לא משפיעים יותר. אושפזתי עקב סכיזופרניה פרנואידית. אני סובל גם מהפרעת קשב וריכוז ודיכאון. אני מעוניין לדעת למה בעיקר למה הקונצרטה לא משפעיה על הריכוז שלי יותר ואם זה ישפעיה בעתיד כמה זמן זה יקח. כרגע אני מטופל ב- RIDAIN 100 MG CONCERTA 54 MG WELLBUTRIN XR 150 MG ZYPREXA 10 MG. טופלתי בבית חולים מזרע ב DERALINE RISPOND VABEN CLONEX PK MERZ DEKINET ZYPREXA ועוד מספר כדורים בנוסף בזריקות כלופיקסול. ניסיתי לקחת ריטלין וציפרלקס למשך תקופה ארוכה לאחר האשפוז וגם הם לא השפעיעו. כרגע אני מטופל במרפאה לבריאות הנפש בעכו על ידי דר יאיר חואן בראל. בהמשך החליף זיפרקסה ברידזין ששניהם אני נוטל עכשיו במקום זיפרקסה אני ימשיך רק עם רידזין. בעיקר ברצוני לדעת לה קונצרטה תרופה שבעבר השפעי עליי תוך חצי שעה ביום הראשון לא משפעיה עליי בכלל לאחר מספר שבועות והאם היא תתחיל להשפיע עליי בעתיד ואם כן אז מתי.
הרפואה מכירה במקרים רבים שתרופה שהשפיעה בעבר חדלה להשפיע וצריך להערך לכך עם חלופות מתאימות.
מה מביניהם נחשב בטיחותי יותר מבחינת תופעות לוואי? ומה מביניהם חוסם דופאמין בצורה חזקה יותר? (ואגב, 50 מ"ג מודאל זה שווה ערך ל50 מ"ג רידזין?) תודה!!:)
שלום, תופעות לוואי של מודל : הפרעות בשינה, אי שקט, הפרשת חלב, גודש בחזה, הפרעות בתנועה, עלייה במשקל, הגברת קצב לב, החמרה של לחץ דם גבוה, הרגעה, עייפות, חרדה, הפרעות בשינה, כאב, בחילות, הקאות, עצירות, חוסר תיאבון, יובש בפה, הפרעות במחזור החודשי וטשטוש ראיה. תופעות לוואי של רידאזין (חוסם רצפטור לדופמין, : לב: הפרעות קצב והארכת מקטע QT, תת לחץ דם בעמידה, סחרחורת, קצב לב מהיר, שינויים בהולכה. מערכת עצבים מרכזית: תשישות, דיסטוניה (הפרעה במתח השרירים (טונוס) שגורמת לעוויתות שרירי הכתף, הצוואר והגוף), אקתיזיה (תנועות לא רצוניות), פרקינסון מדומה, הפרעת תנועה מאוחרת (tardive dyskinesia) מתבטאת בתנועות לא-תקינות ולא-רצוניות, בעיקר של הפנים, הלשון, הפה והצוואר. פרכוסים, neuroleptic malignant syndrome. עור: רגישות לאור, צביעה של העור, דלקת עור. אנדוקריני/מטבולי: הגדלת חזה, הופעת חלב, תוצאות חיוביות מדומות של טסט להריון, אל-וסת, תת או יתר סוכר בדם. מערכת המין: אצירת שתן, הפרעה בפליטת זרע, אין אונות. דם: ירידה במספר תאי דם לבנים, עליה במספר האאוזינופילים, אנמיה המוליטית, אנמיה אפלסטית, מיעוט טסיות המלווה בפריחה. כבד: צהבת. עיניים: טשטוש ראיה, שינויים בקרנית, צביעת רשתית. מנגנון הפעולה של MODAL : In contrast to most other neuroleptics which block both dopamine D1 and D2 receptors, sulpiride is more selective and acts primarily as a dopamine D2 antagonist [86][98][99]. Sulpiride appears to lack effects on norepinephrine, acetylcholine, serotonin, histamine, or gamma-aminobutyric acid (GABA) receptors [86][87]. This selectivity has led to its investigation in the treatment of patients with tardive dyskinesia [100]; (Quinn et al, 1984). However, blockade of dopamine D1 receptors can occur with sulpiride in high doses כלומר הוא יותר סלקטיבי לצפטור D2 בעוד שפחות משפיע על נירוסטרסמיטורים אחרים. מנגנון הפעולה של רידאזין הינו חסימה של רצפורים D2 אבל התרופה גם חוסמת תעלות סידן וזה מה שאחראי על התופעות לוואי במערכת המינית והלבבית.
מה מביניהם נחשב בטיחותי יותר מבחינת תופעות לוואי? ומה מביניהם חוסם דופאמין בצורה חזקה יותר? תודה!!
שניהם באותה מידת בטיחות רידזין חוסם יותר.
שלום רציתי להודות על הפורום הנפלא, וכן לשאול: הא רידזין במינון 75 מ"ג נחשב כמינון נמוך או בינוני? והאם זה טיפול שניתן לקחת גם לאורך שנים? תודה!
מדובר במינון קטן/בינוני יחסית של תרופה מדור ישן .
שלום רב! את השאלה הבאה לא אכריע כמובן רק משאלות באינטרנט, אבל חשוב לי לשמוע חוות דעת רבות ככל האפשר: אדם בן 35 שיש לפניו 2 אופציות: או לקחת רידזין (תרופה אנטי פסיכוטית חזקה) למשך כל חייו, או לעשות גירוי מוחי עמוק. לכל אופציה יש את הסיכונים האפשריים שלה (לגירוי - אפשרות סיבוך מיידית בעיקר, ולתרופה - אפשרויות של תופעות לוואי מסוכנות )- השאלה האם יש המלצה להעדיף את אחת האפשרויות, או שאי אפשר לדעת, ועל האדם עצמו להחליט במה בוחר? תודה!
ערב טוב, השקול הוא אינדיבידואלי ,כמובן. גורם נוסף בקבלת החלטה:מכלול הטפול שנוסה עד כה לעומת מידת הצלחתו בניטרול תסמיני המחלה.
האם אפשר להזריק את זריקת המודיקט בכתף?
בדרך כלל השריר המועדף לזריקה הוא הגלוטאוס (השריר בישבן) מאחר והוא שריר גדול. השריר בכתף (דלטויד) קטן יותר. אפשר להזריק בכתף אם מדובר בכמות קטנה של חומר ובאדם עם שריר דלטויד מפותח.
שאלתי ליועצי הפורום המכובד , בן 23 . נוטל באופן קבוע מידי יום את התרופות הבאות : נגד אפילפסיה : דפלפט 350 מ"ג למיקטל 120 מ"ג נגד חרדה ן-אוסידי : פלוטין 20 מ"ג (בבוקר) להרגעת אישקט ותוקפנות : רידזין 20 מ"ג (בערב) להרגעה לפני שינה-בערב- רק על פי צורך : קלונקס 0.25 מ"ג שאלתי היא : האם במקום לקחת 0.25 מ"ג קלונקס בלילה לפני השינה -להירגעות ולשינה מהירה אפשר ליטול 40 טיפות מתוסף שנרכש בחנות טבע בשם : "B רילקס " (בהתאם להמלצות שמופיעות בעלון לצרכן) ? אני שואלת כוון הייתי רוצה לקחת את התוסף הזה במקום הקלונקס שיש סכנת התמכרות בנטילה קבועה שלו. עיינתי ברשימת המרכיבים של התוסף והיא כוללת צמחים בעלי אפקט הרגעתי והם: סקוטלריה (64) , בבונג (16), רוזמרין(89) ,לבנדר (50), פסיפלורה (78) ,נענע (60) ,כישות (48) , אספסת (13), סלביה (61) ,מנטה (57) ,ורבנה (33) ,בן חרצית (18), כהל . האם אין חשש לאינטראקציה שלילית עם התרופות הקבועות ? האם אין חשש לאוגמנטציה עם התרופות הקבועות ? בקיצור , האם אפשר ליטול 40 טיפות בלילה להרגעה ולשינה מהירה ללא חשש ? אודה לתשובתכם המקצועית . הילה.
הילה יקרה אלו הן שאלות לרופא המטפל..
נוטל לטיפול ב-או סי די 20 מ"ג פלוטין בבוקר ולאי שקט - 20 מ"ג רידזין בערב. במהלך הלילה מתעורר כמה פעמים ואחכ מתקשה להירדם בחזרה. השינה הטוב היא לפנות בוקר ועד 11 בבוקר. קשה לתפקד בעירנות ככה בנהלך היום. שאלתי היא : 1. האם יש קשר לזה שנוטל פלוטין לבעיית השינה הלא רצופה כתופעת לוואי של התרופה הזו ? 2. איך ניתן לפתור את הבעייה המטרידה מאוד הזו ? איזה כדור שינה ניתן לקחת שהוא לא ממכר ? לתשובתכם אודה
שלום, בעיות שינה (נדודי שינה) הנה תופעת לוואי מדווחת תחת טיפול בפלוטין, ולכן יש להיוועץ עם הרופא לגבי המשך הטיפול אם תופעת הלוואי הזו מטרידה אותך. יש להיוועץ עם הרופא לגבי הייגנת שינה, לפני התחלת טיפול תרופתי בנדודי שינה במיוחד שהטיפול התרופתי שאתה מקבל עלול להיות לו התנגשות תרופתית בעת שאתה מוסיף עוד טיפול לנדודי שינה(אפקט סדטיבי מוגבר).