תוצאות חיפוש עבור ליפוסרקומה

שלום אביטל, ליפוסרקומה זה תת-סוג של גידולי סרקומה, כאשר מקור הגידול במקרה זה הינו בתאי שומן של הרטרופריטונאום (החלל שנמצא מאחורי איברי הבטן). ההתנהגות הביולוגית של הגידול הזה שונה מהגידולים הנפוצים של איברי הבטן (לדוגמה: סרטן המעי-הגס) ומחייבת מומחיות ספציפית בתחום, נסיון והבנה של הביולוגיה של גידולי סרקומה. כיום האפשרות היחידה שמעניקה סיכוי לריפוי היא ניתוח, בהנחה והמחלה מוגבלת לחלל הבטן ולא שלחה גרורות, אך הניתוח "תפור" למידותיו של המטופל בהתבסס על מיקום המחלה, מאפיינים פתולוגיים ספציפיים של המחלה (את חלקם ניתן לקבוע ע"פ ממצאי ההדמייה), גודל הגידול והיחסים שלו עם האיברים הסמוכים. ואל כל זה כמובן נכנסים המאפיינים של המטופל - מצבו התפקודי, תחלואת הרקע שלו, רצונותיו, ויכולתו להתמודד עם ניתוח בהיקף נרחב. בשל מורכבות העניין והצורך לדייק את הפרטים, ממליץ לכם להגיע למרפאתי עם כלל בדיקות ההדמייה שביצע ושאר הבירור שנעשה, ונוכל לדון בדברים לעומקם ולבנות עבורו יחד תוכנית טיפול וניתוח מותאמת ומושכלת. אשמח לפגוש אתכם, ומאחל לכם הרבה בריאות!

כן בהחלט, במדה שלא מדובר בתביעת רשלנות - איני עוסק ברשלנות רפואית ד"ר נחשון רנד מומחה לכירורגיה אורתופדית ולניתוחי עמוד השדרה www.isc.co.il [email protected] קביעת תור: 7645400 - 03 054-74788

היי דוד, למען האמת זו שאלה שכיחה שיוצא לי לפגוש ממטופלים שלי שעברו ניתוח לכריתת סרקומה (באופן כללי, עוד לפני שמתייחס לסוג הסרקומה הספציפית). חשוב לי להדגיש שלא מדובר ב"עונש", אלא בחלק אינטגרלי מהטיפול כדי לאפשר לנו לזהות מוקדם חזרה מקומית של גידול, או הופעת מחלה גרורתית. ועדיין, זה כלי שצריך לדעת להשתמש בו באופן מושכל, וחשוב שהמעקב ייעשה ע"י מומחה לסרקומה. ישנם סוגים רבים ומגוונים של גידולי סרקומה (מעל ל- 100 תתי-סוגים), בעלי ביולוגיה שונה והתנהגות שונה זה מזה. הבנה עמוקה של הביולוגיה של המחלה הספציפית של המטופל הספציפי היא זו שצריכה לנווט את תוכנית המעקב. ישנן סרקומות, דוגמת דרמטופיברוסרקומה פרטוברנס (DFSP), שבאופן כמעט מוחלט אינן שולחות גרורות מרוחקות (אך כן יכולה לחזור מקומית ולהתנהג גם באופן אגרסיבי מקומית, במיוחד אם נכרתה בניתוח לא נכון מבחינה אונקולוגית). יצא לי לפגוש מטופלים עם דרמטופיברוסרקומה שהגיעו ליעוץ, שמשום מה במשך כמה שנים שלחו אותם לבדיקות הדמיה כלל-גופית בתדירות גבוהה - בלי שום אינדיקציה. זו דוגמה שנועדה להסביר את המורכבות של המחלה הזו, לא חלילה לרמז שלך ספציפית אין צורך במעקב. לגבי הסרקומה שלך, מלבד העובדה שהייתה ממוקמת לירך ושנכתב בכותרת "ליפוסרקומה", חסרים פרטים רבים שמקשים עלי לענות על השאלה שלך (וגם אם היו כתובים כאן, קשה מאוד לתת המלצות כאלו דרך הפורום מבלי שפגשתי אותך והתעמקתי בפרטים ובניואנסים). ישנן סרקומות מסויימות של הגפיים, דוגמת ליפוסרקומה ממויינת היטב של הגפה (Well-differentiated liposarcoma) שארגון הבריאות העולמי (WHO) החליט לשנות עבורן את הטרמינולוגיה ולכנות אותן Atypical Lipomatous Tumor, ולא סתם - ההתנהגות של הסרקומה הספציפית הזאת ובמיקום הספציפי הזה שונה מהותית מאותה הסרקומה כשהיא ממוקמת למשל בחלל הבטן (הרטרופריטונאום), והרבה פחות אגרסיבית במקרה זה. ההבנה הזאת השפיעה על אופן המעקב ומשכו במטופלים שעברו כריתה של גידול כזה. לעומת זאת ישנן סרקומות אחרות של הגפה שבעלות סיכון משמעותי מאוד להופעת גרורות מרוחקות, וישנה חשיבות גדולה למעקב הדוק שכולל בדיקות הדמיה כדי להיות עם "האצבע על הדופק" ולאתר חזרת מחלה מוקדם ככל הניתן כדי לשמור על היכולת להשפיע על הדברים ולעזור למטופל. אני כן אגיד שהחרדה שנלווית לבדיקות ההדמיה היא מאוד מובנת, וכמטפל אני משתדל להיות רגיש לעניין הזה. וחשוב מאוד שיהיה שיח גלוי ורגיש בין המטפל למטופל, בוודאי במחלות מהסוג הזה. מציע לך לנסות ולהבין מהרופא שמטפל בך בשגרה את הנימוקים והשיקולים לבדיקות ההדמיה אליהן הוא מפנה אותך, ונחיצותן. במידה ותרצה חוות דעת נוספת בנושא הזה או בכלל באשר למצב מחלתך - מוזמן בחום לקבוע פגישה במרפאתי, להגיע עם כלל המסמכים מהעבר והדיסקים של בדיקות ההדמיה שביצעת, ונוכל לדון על הדברים לעומק ובצורה מותאמת אישית למצבך הרפואי. הרבה בריאות, מני ברכה.

שלום רב, סה"כ הבירור עד כה לא נשמע מדאיג במיוחד. מומלצת בדיקת הצוואר ביסודיות ע"י רופא אאג כולל בדיקה הלוע והגרון. במידה והבדיקה תקינה והגוש נמוש שפיר- מומלץ לכרות אותו עקב הגדילה אך ללא כל לחץ. כל גוש בצוואר שהולך וגדל מומלץ לכרות. בסופו של דבר רובם שפירים בפתולוגיה. בברכה, ד'ר אבי חפץ, א.א.ג. מנהל היחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש צוואר באסותא א.ר.ם.- המרכז לרפואת א.א.ג. וניתוחי ראש צוואר באסותא-http://www.aram-ent.co.il 03-7645464

אין תשובה ברורה לשאלתך. בעקרון אפשרי שה US מתאר גידול שומני שפיר חסר חשיבות. לא בהכרח בכלל ההקשר עם יתר תלונותיך. תפנה לרופא (לא באופן וירטאלי!) ובמידה ויש חשש תשקול ביופסיה או כריתת הנגע.

גדילה מהירה - למשל. באם קיים חשש - ראוי לבצע ביופסיה או כריתת הממצא.

אבחנה זאת יכולה להיות רק בבדיקה פתולוגית ולא על סמך בדיקות הדמייה או סימנים קלינים דר גורדין

שלום רב, גוש בצוואר יכול להיות ממקורות רבים ומגוונים. כמעט כל גוש בצוואר יודגם ע"י MRI או CT אך הללו לא יחליפו אבחנה פתולוגית בביופסיה. בברכה, ד'ר אבי חפץ, א.א.ג. מנהל היחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש צוואר באסותא א.ר.ם.- המרכז לרפואת א.א.ג. וניתוחי ראש צוואר באסותא-http://www.aram-ent.co.il 03-7645464

סיטי חזה בטן אגן אחת לשלושה-ארבעה חודשים במהלך השנתיים הראשונות ובהמשך באינטרבלים ארוכים יותר

בני שאלתך טובה מאד והתשובה שאתן היא בעיקר על סמך דעתי ודעת אחרים אם כי בהחלט עשויים להיות אלו שיחלקו עלינו. כשמעריכים מחלת כליות על סמך GFR עושים זאת על סמך מחקרים אפידימיולוגים באוכלוסיות מאד גדולות. מחקרים אלו הביאו להגדרת מחלת הכליות בעיקר (אבל לא רק) על סמך הערכת ה GFR. לא היה הבדל משמעותי (יותר נכון, לא באמת נבדק) בין רוב האנשים שיש להם שתי כליות לאנשים כמוך- עם הוצאת כליה על רקע גידולי. מה שברור הוא שלאנשים באופן כללי עם GFR נמוך כזה יש: 1. סכון מוגבר להחמרת מחלת הכליות לכיוון אס"ק כליות קשה שדורשת דיאליזה או השתלה. 2. סכון מוגבר למחלת לב וכלי דם עם תחלואה ותמותה מוגברת בהשוואה לאנשים עם תפ' כלייתי תקין. העובדה שאין לך הפרשת חלבון בשתן היא מצויינת ומקטינה סכון זה בהשוואה לאלו עם חלבון בשתן. ושוב, היכולת להבדיל בינך, שעל פניו יש לך כליה אחת שהיא אולי בריאה יחסית לחולה ששתי הכליות שלו חולות עם GFR שדומה לשלך (על סמך ערך קריאטינין וחישוב GFR) , עדיין לא קיימת אצלנו. מכאן שההתייחסות אליך היא זהירה כמו לחולה עם שתי כליות וירידת GFR. המשמעות העיקרית היא כלכלית (למע' הבריאות עצמה ואולי גם לך בענייני ביטוח שונים) שכן מבחינת ההתייחסות הרפואית גרידה- אנו רק שמים דגש על נושאים שבכל מקרה הינם חשובים, גם לאנשים ללא מחלת כליות, כגון איזון לחץ דם ואורך חיים בריא.

שלום לך ארי התמונה היא של תחילת "בריחת" חלבונים בשתן- קטנים (מיקרו) וגדולים. הרמה התקינה של מיקרואלבומין בשתן היא עד 30 ולגבגי סך החלבון היא עד 150 הערכרים אצלך גבוהים במקצת אך עדיין לא ברמה שמצדיקה אבחנה של נפרופתיה דיאבטית. עש סיכוי שתחת איזון טוב טוב של הסוכרת, של לחץ הדם, שתייה רבה על פני היממה ותרופות מסוג מעכבי ACE או AT1 המצב ישתפר-עליך לפנות לרופא/מומחה לייעוץ.

גישה קדמית בדרך כלל חתך ישר או עקול משהו. מפרידים את סיבי השריר לארכם מזהים את הלקות. אם נראה שיש לה קופסית ברורה המפרידה ביןהגו לשריר עושם הפרדה בלי לחתוך ו"מילדים " את הגוש החוצה . אם יש רושם שהגוש חודר לרקמת השריר לוקחים פיסת רקמה לבדיקה ומשלימים את הניתוח מאוחר יותר בהתאם לממצאי הבדיקה . תפריםמוצאים כעבור 10-12 יום. הפצע מחלים עלידי צלקת תוך שבועיים. שלשה הכאב חולף כעבור יומיים שלשה . אין מגבלה בפעילות אחר כך

דודי שלום לא אמור להיות קשר בין סוכרת לליפומה. אם יש ספק לגבי האבחנה- ליפומה לעומת ליפוסרקומה, מומלץ לפנות לאונקולוג מומחה בתחום הסרקומות. בברכה עידו

אין מנוס מלהמתין לתשובה פתולוגית סופית אבל ניתן לשמור על אופטימיות מכיון שגם בליפוסרקומה שמוצאת בשלמותה התוצאות הסופיות הן מצוינות

שלום רב ליפומה, כידוע לך היא ממצא שפיר ולכן השיקול אם להוציאה הוא בעיקר קוסמטי. הסיפור המשפחתי מחייב כמבן משנה זהירות ורצוי להתייעץ גם עם רופא המטואונקולוג ילדים. בברכה,

בוקר טוב, חסרים הרבה מאוד פרטים כדי שאוכל לתת לך תשובה קצת יותר רצינית. אני מציע שתפנה עם הבעיה הזו לכירורג/ האונקולוג שלך שיודעים איזה גידול בדיקו היה לך, למה עברת ניתוח כזה, איזה ניתוח בדיוק עברת, האם קבלת הקרנות וכימותרפיה וכדו'. בלי זה אי אפשר לתת תשובה. יום טוב, צחי

מבין הליפוסרקומות זו הפחות רעה מעקב לשנים רבות, לפחות 10

שלום, בפורום הז אנחנו עונים על שאלות שקשורות בבעיות שמחלימים ניתקלים בהם בתקופת ההחלמה- בעיקר על רקע הטיפולים שבם טופלו המחלימים. השאלה שאת שואלת קשורה יותר לחלק האונקולוגי ממש, ואני מציע שתתיעצי עם האונקולוג שלך בנושא זה. יום טוב, צחי

בוקר טוב, קודם כל- כן. אני מציע שתתיעצי עם האונקולוג/ית שלך בשאלה זו כי זו שאלה מורכבת הבנויה מהרבה גורמים. אבל בסה"כ הסיכויים להחלמה טובים. יום טוב, צחי

שלום רמי אני מסכימה שמדובר בגידול עם סיכויי החלמה גבוהים מאד, לאחר ניתוח עם שוליים נקיים כפי שעברה אשתך. היא צריכה להמשיך במעקב לאורך זמן. אני הייתי מציעה לעשות סיטי אחת לשנה לפחות ל-5 שנים. מעבר לכך אין טעם לעסוק בסיכויים סטטיסטיים של השנות או אי הישנות המחלה מאחר שאלה נתונים המהווים כלי לקבלת החלטות עבור הרופא ואינם אומרים דבר לחולה האינדיבידואלי. לגבי פריצות דרך - יש היום טיפולים חדשים לסוגים שונים של סרקומות אך אשתך אינה זקוקה לשום טיפול נוסף ומרבית הסיכויים שגם לא תזדקק ולכן, שוב אני מציעה לא לעסוק בכך. בברכה

שלום רב, ליפומה אינה מסוכנת ונדיר הפיכתה לסרטן (ליפוסרקומה). אין דרך אחרת לטפל מלבד כריתת הגוש. במידה ויוחלט שלא לכרות אותה- יש לעקוב אחריה ובמידה וגדלה- אז חובה לכרות אותה. בברכה, ד"ר אבי חפץ, א.א.ג. יו"ר החברה לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש צוואר בישראל, היחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש צוואר באסותא א.ר.ם.- המרכז לרפואת אאג וניתוחי ראש צוואר באסותא 03-7645464. www.aram-ent.co.il

ליפוסרקומה אינה גיסט. צריכה מעקב לפחות למשך 5 שנים PET בד"כ אינו טוב עבור סוג זה של סרקומה סיכויי ההישנות כ- 30-50%

שלום אבי סיכויי הריפוי בידול מסוג זה גבוהים מאד, אך עדיין קיימת אפשרות של חזרה. מקובל לעקוב לפחות במשך 5 שנים ולבצע בדיקת סיטי בתדירויות שונות, ככל שעובר הזמן כך התדירות יורדת. בהצלחה

מסיבות שונות אין לי מרפאות בשבועות אלו. עם זאת תדברי עם ז'קלין מזכירתי ותקבעי תור אלי לביקורת במועד שיקבע הקרוב.