תוצאות חיפוש עבור לימפומה

חולת לימפומה פולקולרית בת 74 . כרגע רק במעקב. לפני קרוב ל3 חודשים הצטננות ויראלית חזקה בעיקבותיה תחושת נוזלים באף בגרון ועד לאזניים. נזלת אחורית קשה מטפטפת ללא הפסק ומשגעת. ליחה שחונקת ולא ניתנת לבליעה. איבוד תאבון . ירידה במשקל של 6 קג בחודשיים. תחושה קשה מאד. ללא יכולת תיפקוד. הייתי 5 פעמים אצל רופאי א.א.ג. ו3 פעמים אצל רופאת משפחה. טופלתי בתרופות מקובלות של תרסיסי סטרונאז פלקונאז. כדורי רילאן לכיוח צמיגות הליחה וגם 6 ימים אנטיביוטיקה שלא עזרו כנראה בגלל שההצטננות ויראלית. הרופאים לצערי לא סייעו לי . עברתי בדיקה באמצעות סיב באף 3 פעמים ולא מצאו דבר מחוץ לבצקת קלה וגודש. .וצילום סינוס רגיל שטען שהסינוסים מאווררים. יש לי קצת כאב מעל גבה ימנית. היאוש והסבל רב. בסופו של דבר פניתי לרופא אלרגיה שטען שזו לא אלרגיה אלא כנראה דלקת בסינוסים ונתן לי טיפות דמאתיצין לשבועיים שלשימחתי סייעו לי אך לא להחלמה שלמה. כיום אני מתחילה להפחית בכמות טיפות הדמאתיצין ולצערי עדיין יש נזלת אחרית הנתקעת בגרון. יש שעות שהנזלת מטפטפת אחורה כמו ברז ואין לי שליטה על כך. מה עושים? אני לוקחת דקסמול סינוס שקצת מייבש. אבל הסבל רב . מה עושים? למי פונים? לביח? לרופא נוסף של א.אג? איך מתמודדים?

זו אני אופק מההודעה למטה. מתנצלת על המגילה אך אני מפוחדת מאוד וזקוקה להכוונה. בערך שבועיים יש לי תחושת כבדות ביד שמאל (הלא דומיננטית) שמרגישה פשוט כבדה כאילו העבדתי אותה שעות ללא הפסקה או נשענתי עליה כל הלילה והשריר התעייף מאוד. אין נימול או חסר תחושתי כלשהו ואני יכולה ללחוץ בעוצמה רגילה ולהפעילה כרגיל, רק כשאני באה להניח אותה מטה על משטח כמו עכשיו בהקלדה אני מרגישה כבדות בכל היד מהאצבעות עד סוף האמה בערך בעוצמה של 10-20 אחוז כבדה יותר מהיד הימנית, כאילו הניחו עליה משקולות קטנות, והתנועה איתה מרגישה קצת איטית ומגושמת מהימנית וזה כן מפריע קצת בתפקוד (החזקת חפצים למשל מרגישה מוזר וחלש, כאילו השריר עייף). בתחילה, עוד לפני שהופיעה תחושת הכבדות הזו ביום או יומיים הרגשתי וראיתי קפיצות שריר רבות באצבעות יד שמאל בלבד שנמשכו שעות לעתים. עכשיו זה הולך ומחמיר כאשר תחושת הכבדות החלה באצבעות, תוך כמה ימים התפשטה לאמה ועכשיו מגיעה עד הכתף שאני מרגישה פיזית כבדה יותר מיד ימין, היא ממש יוצאת מהמפרק בקליק. כרגע כבדה יותר בכ50 אחוז לפחות מיד ימין, בד''כ התחושה החלה רק בערבים, אח''כ נמשכה כל היום וכעת היא מגיעה לשיא אחרי 5 שעות ערות לערך בה היד כבדה מאוד ומרגישה נשמטת ממש, לפעמים עם כאב קל באיזור המרפק או האצבעות, ולאחר 3 שעות לערך התחושה נחלשת וחוזרת כמעט לנורמה. היום היד הרגישה הכבדה ביותר עד כה, ויד ימין שעד עכשיו לא הייתה מעורבת בכלל החלה לרעוד לי היום גם באגרוף קפוץ בחוזקה (ללא תחושת כבדות) בעוד יד שמאל החלה להרגיש כבדה בפתאומיות באותו הזמן, כך זה נמשך כשלוש שעות עד שהחל להשתפר וגם התחלתי להרגיש כאב בצוואר שלא הרגשתי עד היום, כאילו משהו זז שם. בת 21, רק אסתמה ומשאפים ברקע, ולאחרונה (ממש רק שבועיים בקושי) התחלתי לקחת ראוקוטן בשל פצעי בגרות שצצו פתאום (ע''י רופא עור). כפי שכתבתי לך, בדיוק עשיתי MRI עמ''ש בגלל כאבים כרוניים בכתף ימין שיש לי מגיל צעיר מאוד ומצאו 3 בלטי דיסק, אחד מהם מרכזי וימני בגובה C6-C7 עם לחץ על השק הדוראלי, אך האורתופד (מומחה עמ''ש) טוען שאין בין הבלטים האלה לכאבים שלי קשר ואין מה לעשות (על אף שהבלטים נמצאים בדיוק באיזור שכואב לי ובמרכז לכיוון ימין. מקרי?). עד היום גם לא הייתה לי שום חולשה כזו ביד, רק כאבים נוראיים ולפעמים הקרנה ליד ימין (ולי יש כבדות ביד השניה בכלל). שלחו אותי למיון לפני יומיים ונשללה יחסית בעיה נוירולוגית, בדק אותי נוירולוג (הליכה, החזרים גידיים בכל הגפיים) וגם רופא עיניים ששלל לחץ תוך גולגולתי אחרי בדיקת קרקעית העין. בדיקות דם תקינות (כולל תפקודי כבד ומלחים, בילירובין דווקא נמוך קצת) שלחו אותי הביתה בהמלצה להמשך בירור אצל נוירולוג באם התסמינים יימשכו והשלמת B12 שנמוך מדי פעם ורופא העור הורה לי להפסיק רואקוטן מיידית. לצערי התסמינים עדיין נמשכים ואני דואגת ומקווה שזה באמת רק מהרואקוטן. השאלה שלי אלייך היא, מה הסיכוי שכל העניין מקורו בבעיה צווארית כלשהי כמו בלטי הדיסק שיש לי (המרכזי והמשמעותי מביניהם בגובה C6-C7 בדיוק באיזור ההתפצלות לידיים, עם לחץ על השק הדוראלי אך מרכזי לכיוון ימין ולא שמאל) שאולי החמירו\הפכו לפריצה איכשהו למרות שלא עברתי כל טראומה? זה נשמע כמו בעיה של לחץ על עצבים (אין נימול או חסר תחושתי, רק כבדות)? במיון שללו את הצעתי להדמיית ראש בגלל שבדיקת קרקעית העין הייתה תקינה. יש גם לציין שעשיתי MRI מח לפני שנתיים בשל סחרחורות-תקין כולל ארובות עיניים, וגם בCT כל גופי שנעשה בשנה שעברה לשלילת לימפומה (נשללה) לא צויין דבר על בעיה במח. אז סביר שהבעיה נובעת מבלטי הדיסק שלי והלחץ על השק הדוראלי? האם יש לחזור על הדמיות? זה כבר מפחיד אותי מאוד ואני לא יודעת מה לחשוב. תודה.

שלום וברכה! אני לא יודעת אם זה קשור לפורום הזה. אני פשוט לא יודעת כבר לאן לפנות.אני פונה לרופאים ואף אחד לא אומר לי מה הבעיה אצלי. אני בחורה בת 22, לרוב בריאה, סבלתי בעבר הרבה מדקלות חניכיים, אלרגיות עור בגיל מאוד קטן ומחלות רגילות כמו שפעת, מעבר לזה לא סבלתי משום דבר משמעותי. לפני כחודש וחצי, חודשיים, פחות או יותר, פניתי לרופא אף אוזן גרון, כי מתחת לאוזן ימין הייתה לי גולה כלשהי שהסתבר שזאת בלוטת לימפה זעירה שקצת גדלה, והייתה לי אותה במשך 8 שנים והיא לא הפריעה לי אף פעם.אני שאלתי את הרופא אם כדאי להסיר אותה והוא לא המליץ לי להסיר אותה, כי הוא אמר שזה מקום מאוד מסובך. ואז הוא ביצע בדיקה גופנית רגילה ובדק לי גם את הלסת ואמר לי שיש לי נקע במפרקי לסתות.סבלתי מעייפות בבוקר, היה לי קשה להתעורר, אבל בהמלך היום הרגשתי בסדר, ולא סבלתי מתסמינים כמו חום, אובדן משקל והזעיות לילה)מה שכן, אני סובלת ממיגרנות מגיל מאוד קטן,בעיקר בשינוי מזג אוויר, ועונות, אובחנתי גם אצל נוירולוג. הרופא(אף אוזן גרון) הפנה אותי למומחה בבית חולים. כאשר הגעתי לבדיקה אצל המומחה, לאחר כחודש מקבלת ההפניה, הרופאה שבדקה אותי (עשיתי גם צילום פנורמי) אמרה שהיא לא רואה בעיה עם הלסת ולא רואה שיש נקע. היא עשתה לי בדיקת פה ולחצה לי על כל מיני אוזרים בלסת,הראש והצוואר. מאחורי הצאוור,באזור העורף הקרוב ממש לאוזניים, הרגשתי כאבים עזים כשהיא לחצה שם ואני מרגישה שהצאוור שלי מאוד תפוס. כמו כן, אני מרגישה כאבים באזור של הכתפיים כשלוחצים לי עליהם. שאלתי אותה בקשר לבלוטת לימפה שגדלה, היא אמרה שאין סכנה ושהעייפות שלי בגלל הפרעות שינה, ויש לי לא מעט סיוטים(אני סטודנטית בתקופת לחץ מבחנים)הרופאה הפנתה אותי לפיזיוטרפיסט באותו בית חולים, והפגישה עוד חמישה ימים. אבל הבעיה שלי היא אחרת, אחרי שביקרתי אצל הרופא המומחה. שבוע לאחר מכן, הייתי חולה, החום שלי עמד על 37.1-37.3 ולא עלה יותר מזה. מה שכן, סבלתי מכאבי גרון וצינון ממש כבד, שחלף רק לאחר שבוע. באותו זמן(כשחליתי), חשתי קצת דקירות וכאבים חלשים של כמה שניות מתחת ללסת התחתונה, אז נגעתי שם והרגשתי שתי גולות קטנות מימין ומשמאל, וחשבתי שאולי גם שם הבלוטות לימפה התנפחו לי וזה ממש הלחיץ אותי. אחרי שהרגשתי קצת יותר טוב, התחלתי להרגיש כאבים באוזן ימין, איפה שהבלוטת לימפה, ואז התחלתי להרגיש גם כאבים קלים ודקירות באוזן השנייה וגם הרגשתי שבלוטת לימפה קצת התנפחה לי שם, אבל לא הרגשתי אותה כגוש. הייתי בטוחה שאולי זה בגלל הצינון. מאז שחליתי (אולי זה צירוף מקרים, לא יודעת, הרופא משפחה אמר שזה שום דבר) אבל, אני עדיין מרגישה דקירות וכאבים שחולפים אחרי כמה שניות, והם חוזרים במהלך היום, כשאני שוכבת על הצד, מתחת לאוזניים.כמו כן, יש כאבים ודקירות באוזניים עצמן, מסביב להן, מאחרוי הראש קרוב לאוזן ימין בעיקר, ומתחת לסנטר והצוואר. בנסוף, השבוע התעוררתי קצת עם אי נעימות בגרון, ללא חום וצינון(הייתה לי הרגשה כאילו יש לי חול כזה בגרון) הסתכלתי וראיתי את הגרון קצת אדום, לא קריטי במיוחד, והייתה לי גם ליחה, נורמלית, לא שמתי לב לשינוי בצבע וצרידות קלה בגרון, אז לקחתי קלגרון ושתיתי תה חם עם דבש ואחרי יומיים הכל עבר. אבל הדקירות והכאבים שתיארתי קודם לא חולפים, למרות שאני לא חשה שהבלוטות לימפה גדלו לי. באוזן ימין אין רגישות כשאני נוגעת(אולי תחושה מוזרה שמשהו תפוס אבל לא כאבים), בצד שמאל יש קצת כאבים כשאני לוחצת, לא בפנים,קצת כזה בצוואר, איפה שהחור מתחת לאוזן,אני מריגשה שמשהו נפוח קצת אבל לא גולה כמו בצד ימין בפנים מתחת אוזן. מתחת ללסת התחתונה, כן כואב לי קצת כשאני לוחצת והמקום די רגיש ואני אכן מרגישה את הבלוטות.בצוואר לא חשתי שום דבר נפוח ובגם לא בבית השחי ובמשפעה. כמו כן, אני עדיין קצת סובלת מעייפות בבוקר ומקושי לקום(לפעמים אני גם לא שומעת את שעון המעורר), אבל גם בגלל שכרגע אני בתקופת מבחנים ואני הוכלת לישון מאוחר יחסית. אין לי אובדן משקל,הזעיות לילה, אובדן תיאבון או חום, מעט העייפות של הבוקר, הדקירות הלא נעימות והכאבים באוזר האוזניים, הצוואר(שמתלווה בתחושה של תפיסה והכתפיים) והלסת התחתונה. אני מרגישה שהמומחה לא בדקה אותי מספיק,ושלא עברתי איבחון מלא. אני שוקלת ללכת לרופא משפחה, כי אני מרגישה שאני לא מקבלת טיפול רפואי רואי ואני חייבת לשמוע חוות דעת נוספת. אני מכניסה לי רעיונות לראש, שאולי זה יכול להיות לימפומה או סוג של מחלה ממאירה אחרת ואני נורא לחוצה(עברתי כלפני חצי שנה בדיקת איידס שחזרה שלילית ואני תמיד זהירה בקשר למחלות). אני צריכה יעוץ, לאן עוד אפשר לפנות ואיזה בדיקות כדאי לבצע, כי אני מרגישה שאני לא מקבלת תשובות מהרופאים שאומרים לי שהכל בסדר. אני לא יודעת לאיזה רופא עוד לפנות, ממי לבקש עצה ועזרה, לכן אני שוקלת לפנות לרופא משפחה שיכוון אותי אבל מעבר לזה אני מאוד רוצה לשמוע חוות דעת נוספת לגבי הבעיה, ממה זה יכול לנבוע? האם יש לי ממה לחשוש? ואיזה בדיקות רצוי לבצע כדי לשלול את הסכנות שמהן אני פוחדת? אני ממש לחוצה(וידוע לי שהלחץ גם משפיע עליי יותר ומחמיר את מצבי) אבל זה רק בגלל שאני לא מקבלת תשובות ברורות מהרופאים וזה מאוד משפיע עליי ביום יום כי אני מאוד רגישה לבריאות שלי. אשמח לקבל דעה. תודה מראש. עדן. אשמח לקבל דעה מה לעשות בנוגע לזה. תודה על ההקשבה והעזרה מראש. עדן

שלום רב, מזה שנה וחצי סובל משומן בצואה, צואה בהירה מאוד וצפה, איבוד משקל, גזים ונפיחויות ןבחילות. סובל מרעב 24 שעות אפילו אחרי שאני אוכל כי כלום לא נספג כנראה ביופסיה תריסריון הראתה נזק לוילו שאולי מתאים לצליאק אך סורולוגיה שלילית 5 פעמים ובדיקה גנטית לצליאק חיובית. אלסטזה בצואה גבוה ב3 בדיקות638, 638, 620, אך בדיקה אחת בחו"ל הראתה שומן בצואה תוצאה של 157, בדיקה חוזרת שם הראתה את התוצאה של 620. קלפרוטקטין 109 ברזל ירד בשנה וחצי מ105 ל66 אנטיגן לג'יארדיה שלילי. אלבומין תקין. סיטי בטן לפני שנה בפרוטוקול לבלב ללא ממצאים. אולטרסאונד ללא ממצאים, אך הלבלב לא הודגם כולו עקב ריבוי גזים. תזונה נטולת גלוטן ללא הטבה בסימפטומים. בדיקת קפסולה למעי הראתה זמן מוארך מדי בושט וסיסים בצקתיים בחלקו האמצעי של המעי ועד חלקו הדיסטלי עם היפרמיה של הרירית עם מראה לא תקין. אז הרופאים הלכו לאיבוד - בהתחלה אמרו שנתת ספיגה ושומן בצואה אכן מתאימים לצליאק. אחכ של התסמינים מצביעים.על בעיה בלבלב בגלל השומן הרב בצואה, אבל פתאום נכנס הענין של הממצאים במעי. גם הבעיה בושט לא מובנת, היא משום מה נסגרת ליותר מדי זמן. עכשיו כבר זה מראה על בעיה דלקתית או גידולים במעי הדק. אשמח לדעת מה הכיוון כי עברתי כבר 8 רופאים שבכלל אמרו לי בהתחלה שזה רק מעי רגיז ואני צריך כדורים פסיכיאטרים ובמשך שנה וחצי רק העקשנות שלי עזרה למצוא משהו. איך ממשיכים מפה? האם הממצא של הקפסולה יכול להסביר את הצואה הבהירה והשומנית, או שזה כנראה גם הלבלב וגם המעי ביחד? חלק אומרים שאלסטאז צריך להיות בין 200 ל500 ולא גבוה יותר וחלק אומרים שמעל 500 זה אפילו מצוין. האם הממצאים מתאימים לקרוהן למרות שהקלפרוטקטין גבוה מעט יחסית או אפילו לימפומה של המעי בעקבות צליאק שלא טופל? האם יכול להיות שבכלל מדובר בזיהום של בקטריה כי גם הילדים שלי סובלים מתסמינים מסוימים של צואה בהירה ושומנית?? מחלת ויפל או משהו כזה? אשמח לכל כיוון, אני מיואש כבר. תודה

שלום בן 39 לפני 7 שנים אובחן עם לימפומה הודג'קין, עבר טיפולים כימותרפיים, הקרנות, והשתלת מח עצם עצמית. מאז במעקב הכל תקין. לאחרונה פנה לרופא משפחה עקב נפיחות בצוואר, ללא תסמינים מיוחדים נוספים. בדיקות דם כלליות בסיסיות תקינות, ספירת דם תקינה. נשלח גם ל-US, ושם נכתב: אונה ימנית: 15/13/49 ממ אונה שמאלית: 14/11/43 ממ האיסטמוס והאונה הימנית בגודל ומרקם תקינים, ללא עדות לגושים. האונה השמאלית בגודל תקין עם קשרית בודדת בקוטר 3 ממ בקוטב התחתון, מתאימה ל COLLOID CYST . אין עדות לקשריות דומיננטיות או לקשריות עם הסתידויות חשודות. בבסיס הצוואר השמאלי- במפתח בית החזה מודגם תהליך סולידי, היפואקוגני, עם הסתיידויות גסות מרובות בתוכו, 23/18/42 ממ גודלו. במיקום דומה בצד ימין מודגמת בלוטת לימפה מוגדלת בודדה בגודל 25/8 ממ, בעלת ארכיטקטורה שמורה. לא זוהו בלוטות לימפה מוגדלות נוספות בקדמת הצוואר. בבדיקה קודמת ממרץ 2010 היו ציסטות באונה ימנית של בלוטת התריס שלא נראות בבדיקה היום. הציסטה בצד שמאל חדשה. בבדיקה הקודמת (לפני כמוטרפיה והקרנות) היו ממצאים מרובים יותר. אין בידנו בדיקות עדכניות יותר להשוואה. מומלץ יעוץ המטולוגי עם צילום חזה מינואר השנה להשוואה כמובן שנפנה לייעוץ המטולוגי מסודר, אך רצינו לשאול. מה משמעות הממצאים? האם זה עלול להיות קשור למחלה כמו בעבר? והאם העובדה שבדיקות הדם הבסיסיות תקינות שוללת את האפשרות שמדובר במחלה כמו לימפומה? תודה רבה

האם סידן מחלב 1% מועשר נספג ? כלומר האם כמות השומן שבחלב מאפשרת ספיגת ויטמין D ועקב כך ספיגת סידן ? האם יש לקחת כדורי ויטמין D יחד עם מזון שומני או שניתן גם לקחת ללא מזון או לפחות ללא מזון שומני ? תודה.

שלום, אני בת 78 ובעקבות CT שביצעתי לבעיה אפשרית בכלי דם הומלצתי ל-US עקב ממצאים שהתגלו באקראי בבלוטת התריס. תוצאות אולטרסאונד שביצעתי ב-29.3: הבלוטה מודגמת בגודל ובמרקם תקינים. אונה ימנית: בממדים של *5.1 6.1 ס"מ. הודגמו מספר פוליקולים מורחבים עד כ- 2.0 ס"מ וקשרית סמי סולידית בקוטר כ- 4.0 ס"מ ללא זרימה בתוכה. אונה שמאלית: בממדים של *6.1 9.1 ס"מ. הודגם ממצא סולידי בצורת שפורפרת בגודל כ- *7.2* 5.1 7.2 ס"מ עם זרימה קלושה בתוכו ואין ספור הסתיידויות, רובן קטנות וחלקן מחוברות באורך כ- 3.1 ס"מ. אין לשלול שמדובר בשתי קשריות צמודות בקוטר כ- 4.1 ס"מ ו- 5.1 ס"מ. איסטמוס - לא מעובה. לא נצפתה לימפאדנופטיה בשרשראות צוואריות. ביופסיה שקיבלתי עתה: בניקור טירואיד אונה שמאלית בהנחיית סונר התקבל חומר נוזלי שהכיל קולואיד דליל ומעט סמיך בצורת BUBBLEGUM ,קבוצות רבות של תאים פוליקולרים רובם בסידור סולידי וחלקם פפילרים עם גרעינים מוגדלים והתבהרויות, קבוצות של תאים עם שינויים אינוולוטיבים, גרעינונים מדומים, תאי ענק מרובי גרעינים וגבישים מעטים. חשוד מאוד ל CYSTIC PAPILLARY CARCINOMA OF THYROID . BETHESDA V שאלות: 1. האם ממצאי הביופסיה, בתסדה 5, אינם חד משמעיים ויש מקום לבצע בדיקות כדוגמת אפירמה או רוזטה ריביל או שהממצאים מחייבים ניתוח? 2.האם אבחנת הסרטן הפפילרי נובעת רק מהימצאות התאים הפפילרים באונה ושאר הממצאים תקינים? 3.האם ניתן לשלול סוגי סרטן אחרים, יותר נדירים ואלימים, או התפשטות מעבר לבלוטת התריס רק מתוצאות ה-US והביופסיה או שיש צורך ב-MRI או PET? האם האבחנה שאין לימפאדנופטיה שוללת הימצאות גרורות בבלוטות הלימפה או שזה לא המצב ויש צורך לבצע ניקור ללימפה? 4. מה משמעות המילה cystic בתיאור? 5.האם הממצאים ב-US באונה הימנית עלולים גם להיות סרטניים? (לא בוצע ניקור). האם יש צורך באבחון מדוייק גם של האונה הזו או שניתן להסתפק בכריתת האונה השמאלית בלבד, ומעקב אחר הימנית? 6. במקרה ניתוח, מהן האופציות ומה מומלץ? תודה.

כבר שנה בערך יש לי בלילה באופן פתאומי יובש קיצוני בפה ובלשון לכמה רגעים הלשון מתייבשת כמו קרש ושוב חוזר הרוק לפני כשנה היו לי תופעות של מחלת הנשיקה ואחרי 3 חודשים עשו לי בדיקה שהתשובה היתה או שבשלביה האחרונים של המחלה או שהיה בעבר, לכן זה לא ברור אם חליתי בזה, הזיעה הקשה ויובש בפה היה בלילה ועכשיו רק יובש בפה קיצוני שמעיר אותי 5 פעמים בלילה.האם אפשר לתת לי כיוון, אאג לא מצא כלום, והמטולוג שלל לימפומה ומחלת שיגורן ...האם זה יכול להיות קשור למחלת הנשיקה או משהו אחר שאנחנו מפספסים..

שלום. טופלתי בפוליקולר לימפומה נון הודג'קינס. 3 טיפולים .כרגע אין עדות למחלה. הכימותרפיה הופסקה הטפול: מבטרה+BENDAMUSTIN/ CBUX; בנוסף בעית כליות והקריאטנין על 1.63. בחודש האחרון מופיע גרד ובעיקר עקצוץ בפנים ,אף מצח אזניים אשר מדיר שינה מעיני. אורולוג: הסיבה אינה קשורה לכליות. רופא עור: משחה(מיועדת בעיקר לישבני תינוקות. המטולוג: לא שייך ללימפומה ולטיפול. אני מחפש את הסיבה ואת הטיפול שיקל עלי לתפקד.

שלום, מזה כמעט 8 שנים אני סובלת מבעיות בבטן שמתבטאות בעיקר בשלשולים, ללא דם, ללא ריר, ללא קימה בלילה, ללא אנמיה ובנוכחות ספירת דם תקינה, כולל מדדי crp ו esr. בדיקות קלפרוטקטין שביצעתי מספר פעמים במהלך השנים תמיד היו מעל לטווח, כשהתוצאה הגבוה ביותר האחרונה עמדה על 270 (בשל כך גם ביצעתי קולונסקופיה בשנה שעברה). ביוני 21' ביצעתי קולונסקופיה, עם הממצאים הבאים: terminal ileum: no remarkable changes. ascending colon: colonic mucosa with preserved architecture,showing superficial damages/ attenuated epithelium, lamina propria increased inflammatory infiltrate and intraepithelial lymphocytes up to 10-15 lymphocytes par 100 enterocytes. lymphocytic colitis can not be ruled out. לאחר קבלת התשובות מהקולונסקופיה, טופלתי במשך חצי שנה בכדורי בודיזון, עם הטבה בתסמיני השלשול, אולם חודשיים לאחר שסיימתי את הסטרואידים, חזרו השלשולים, כ- 4 פעמים ביום לפחות (ללא דם או ריר). רופאת הגסטרו המטפלת שלי ממליצה להתחיל טיפול באימורן, במינון של 50 מ"ג לחודש, ביצוע בדיקת דם לאחר כחודש ואם הבדיקות ללא שינוי בעייתי, לעלות מינון ל- 100 מ"ג ביום, המטרה היא להפוך את האימורן לטיפול קבוע. יש לי מספר שאלות בהקשר למצבי: 1. האם תוצאות הביופסיה אכן מעידות על קרוהן במעי הדק? (להבנתי, המעי הגס תקין). 2. האם אימורן ופורינטול זהות בדרך הפעולה שלהן? יש לי תחושה שהאימורן חזק יותר ואף ביקשתי מהרופאה להתחיל עם פורינטול, אולם היא אמרה שאימורן מומלץ יותר לטיפול בקרוהן. האם אכן אימורן מומלץ על פני פורינטול בהקשר לקרוהן במעי הדק? 3. מקריאה באינטרנט אני מבינה שאימורן היא תרופה ציטוטוקסית, משמע, טיפול בטווח הארוך עלול להגביר סיכון לחלות בסרטן לימפומה, סרטן העור ואף סרטן צוואר הרחם. האם שיקול של תועלת בטיפול באימורן מול הנזק שהוא עלול לגרום, מצדיק טיפול באימורן? 4. במידה ומחליטים לא להתחיל טיפול באימורן או פורינטול, האם הדלקת במעי הדק עלולה לגרום לבעיות כלשהן, בהיעדר טיפול? בתודה מראש, דורית.

האם יש מה לעשות פרט לניתוח במקרה של ריבוי זבובונים שמפריע ממש לראיה?

שלום רב, אני מאוד מקווה שאוכל לקבל תשובה לשאלתי מכיוון שאנו נמצאים בתקופה נורא רגישה ואני נמנעת מלשוב לרופא מומחה מכיוון שאני בעלת מחלת רקע (אסתמה) ונאסר עליי להגיע למרפאה עקב נגיף הקורונה. שאלתי היא כזו: אני בת 32, ברוך השם בריאה בד״כ (אסתמה לא חמורה ) לפני כחצי שנה החלו כאבים בבלוטות הלימפה התת לסתיות בנוסף נפיחות באיזור שתחת הלסת. בוצע לי אולטרסאונד שבו הממצאים היו תקינים ובנוסף ניתנה אוגמנטין כ10 ימים שהועילה אך לאחר כמה ימים המצב חזר לשהיה, לאחר שהבינו כי המצב לא השתנה בוצע לי אולטרסאונד חוזר והפעם קצת השקיעו יותר וזו היתה התוצאה: ״לא הודגמו בלוטות לימפה מוגדלות בצוואר משני הצדדים. במשולש קדמי של צוואר שמאלי בלוטת לימפה בקוטר 7 מ"מ, ללא מרכז שומני ברור. באיזור תת-לסתי מימין בלוטת לימפה בקוטר 10 מ"מ , בעלת מבהה תקין, היפר- ווסקולרית. לסיכום: בלוטות לימפה בודדות בקןטר גבולי בצוואר דו-צדדי , תגובתיות? הממצאים לא הודגמו בבדיקה מ10/2019״ הופנתי לרופא אאג ששלח אותי לניקור הבלוטות באמצעות אולטרסאונד,ביצעתי בבית החולים רמבם וזו היתה התשובה: ״מקור הדגימה : תת לסתי שמאל הממצא הציטולוגי: בוצע ניקור מקשרית בקוטר 1.5 ס״מ במשטח לימפוציטים מדרגות הבשלה שונות ותאי רטיקולום באחדים נראה פגוציטוזיס הממצא מתאים לבלוטת לימפה ריאקטיבית״ בתחילת התהליך בוצעו עבורי בדיקות דם שנראה Viral Serology CMV Ab IgG 188.0 Reactive AU/mL CMV Ab IgM 0.16 Nonreactive Index EBV EBNA Ab IgG 121.0 Positive U/mL Negative: <5.0 U/mL Equivocal: 5.0-20.0 U/mL Positive: >20.0 U/mL רופא המשפחה שלי אמר שכנראה מדובר בתגובה לוירוס ebv שידוע שגורם להגדלת הבלוטות וגם תוצאת הניקור תומכת בכך. ניתן טיפול 10 ימים באיבופן אך לא הועיל. (מציינת שעברתי ניתוח כריתת שקדים בהיותי בת 28 לא יודעת אם זה רלוונטי) העניין הוא שאני מרגישה כאב עז בבלוטות לפעמים שמצוננת או חולה ולפעמים ללא סיבה מורגשת, הבלוטות עדיין מוגדלות באופן שוטף לפעמים יותר ולפעמים פחות. כבר חצי שנה ואין שיפור יוצר מידי. אני יכולה לסבול את הכאב אך רוצה לדעת האם ישנה אפשרות שטעו באבחון שלי? או האם ישנה תרופה שלא ניסיתי? אני נורא מודאגת, רופא המשפחה שלי לא כל כך מבין בנושא הזה, ואני לא מצליחה להגיע להמטולוג בגלל המצב כרגע במדינה. סליחה אם ההודעה ארוכה, מאחלת בריאות לכולם בע״ה .

מימין (שורש של RUL),קוטר מרבי 35 מ"מ. בלוטות לימפה מוגדלות עד 13-20 מ"מ, בעלות מראה פטולוגי במדיאסטיגום . לימפומה זעירה בננב הלבלב מה דעתכם על הממצאים האם יש סיכוי שהגידול לא ממאיר ? האם יש טיפול לכזה דבר

ערב טוב ........... בת 22 ב4 בדיקות ב3 חודשים יש לימפוציטוזיס. בבדיקה האחרונה 6.2(66%) נויטרופולים 2.9(30%) אבסולוטי תקין. שאר הבדיקות תקינות נשלחנו לאפיון בילינסון מצרפת את התוצאות. מבינה שזה שולל מיאלומה ו cll. האם שולל לימפומה? אולטראסאונדים :בטן.בית שחי.מפשעות.צוואר. תקינות. אפרט תוצאות: WBC-6.810 Lym% -41.2 Cll cd19-cd5%-0 Cd5cd19 abs -0 B lym cd19%- 5 בטווח B lym cd20%- 5 בטווח. B lym cd23%-2 בטווח Cell kappa/lambada -1.333 תקין Cd3%- 85 בטווח Tlympcd5% -85. הטווח 65 עד 80. זו התוצאה היחידה בהחריגה חריגה לקריאה נוספת והעמקה

בת 54 ברמסיה 20 שנה מנון הוצ'קינס לימפומה במדיאסטינום בבית החזה. מתחת לשד ימין בצד לאורך הצלעות בצד הצלעות יש לי וריד קצת בולט מזה זמן רב. לאחרונה הוא קצת יותר בולט עם גלים לאורכו. בצד השני התופעה לא קיימת. יש לציין שבזמן גילוי המחלה לפני 20 שנה וגילוי הגוש במדיאסטינום זה התבטא בורידים בולטים ובפיצוץ ורידי ככתם מתחת לשד. מה דעתך?

האם מישהו יודע משהו על לימפומה מנטל? מה הסיכויים לנצח סרטן זה? אשמח על כל מידע.

שלום, אני בן 75. ברקע לימפומה. להלן הפענוח: צוואר: אין לראות קליטה פתולוגית של FDG. אברי הצוואר ללא ממצא משמעותי. ללא בלוטות לימפה מוגדלות. חזה: אין לראות קליטה פתולוגית של FDG. בבית השחי ללא בלוטות מוגדלות. מודגמים תסמינים בעיקר בבסיסי הריאות בצורת ״עץ הלבלב״ מתאים לזיהום. המדיאסטינום ושערי הריאות ללא בלוטות מוגדלות. אין עדות לתפריט פלאורלי או פריקרדיאלי. בטן ואגן: קליטה פתולוגית של FDG בעוצמה גבוהה בבלוטות חדשות לאורך הרטרופריטונאום ובמזנטריום עד 1.3 ס״מ, בבלוטות חדשות לאורך האגן מימין עד 3.5 ס״מ, בבלוטות המפשעה 2.5 ס״מ ובגושים בשרירים בירך העליון מדיאלי מימין עד 7.2 ס״מ. מודגמת בצקת בשומן התת עורי בירך העליון מימין. הכבד בגודל תקין, מרקמו אחיד. טחול לבלב ואדרנלים תקינים. הכליות במימדים תקינים. ללא הידרונפרוזיס. עצמות: אין לראות קליטה פתולוגית של FDG. ללא עדות לתהליך הרסני.

לדר שלום אני בן 52 לא מעשן ובדרך כלל בריא. בילדות בין גילאים 14 ל 24 סבלתי ממגרנות בצורת כאבי ראש דוצדדים שמחמירים במאמץ ותזוזה, בערך אחד לחודש חודשיים אם אני זוכר נכון. ההתקפים חלפו בגיל 24 לערך. ככל הנראה מדובר היה במגרנה. לפני שנתיים אותם התקפים עם דפוס זהה חזרו בגיל 50 אחת לחודש לערך, עם הבדל אחד משמעותי: הפעם הם ממוקדים רק בצד הימני של הראש. לעיתים מקדימה ולעיתים למעלה או מאחור אבל תמיד ימין. מאמץ מחמיר את הכאב וחוסר תזוזה מפחית אותו משמעותית. הכאב מגיב לאקמול או איבופופן בתנאי שאני לוקח אותם מיד בתחילת ההתקף כאשר הכאב חלש עדיין. לאחר חצי שנה של תלונות נשלחתי לביצוע CT עי רופא המשפחה עם חומר ניגודי. ה CT יצא תקין ללא ממצאים. היות והכאב לא חלף גם כעבור שנה וחצי. הלכתי לנירולוג ששלח הפעם ל MRI עם גלודוניום. אתמול קבלתי את הפענוח. בכללי הכל תקין מלבד הממצא הבא (ציטוט של הרדיולוג). "מעל הטנטריום מודגם מוקד יחיד בעל סיגנל חריג בחומר הלבן פריאטלי ימני ללא רסטריקציה, דמם, או העשרה חריגה. לסיכום: מוקד יחיד לא ספציפי כמתואר" על כל השאר רשום תקין. אני אמור לחזור לנירולוג בעו חודשיים. רופא המשפחה אמר שהוא לא חושב שיש קשר בין הממצא הלא ספציפי והשכיח לטענתו לבין כאבי הראש, ואם יש הקשר הוא לרוב הפוך - מרגנות יכולות לגרום למוקדים וסקולאריים בחומר הלבן ולא ההיפך. הוא אמר שלא מדובר בגידול וככל הנראה היות ולא קיים MRI להשוואה, יתכן וזה משהו מולד או ישן. אבל בכל זאת, המוקד (שמשום מה לא ברור מה גודלו כי הרדיולוג לא יתיחס לגודל) נמצא בצד ימין למעלה ממה שאני מבין ולכן תואם למיקום התקפי הכאב. בחיפוש ברשת אני רואה שהממצא אכן שכיח אבל בהבחנה מבדלת לעיתים חריגות זה מתברר כגידול, לרוב מסוג לימפומה או גליומה מדרגה נמוכה... אשמח לשמוע את דעתך האם יש צורך בהמשך בירור או שאפשר להסיק כי הכאבים הם אכן הישנות של מיגרנה והממצא הוא ממצא תיפוסי אצל אנשים עם היסטוריה של מגרנה? תודה רבה

שלום,אני לפני כימותרפיה בעקבות הודגקין לימפומה .הרופא רשם לי 4 זריקות דקפפתיל דפו 3.75 מג .האם לבצע אותן כל 28 יום או כל 30 יום? אמר פעם בחודש למשך 4 חודשים. רק רציתי לוודא

שלום רב, לפני כשנה וחצי התחילו לי כתמים מרחפים בעיניים שהלכו והתרבו עד חסימה של שדה הראייה, לאחר הגעה למיון עיניים ותחילת טיפול במחלקת אובאיטיס.באוגוסט 2022 נשלחתי לmri התשובה שהתקבלה: המוחית בטווח התקין. חדרים וחללים תת עכבישיים בטווח התקין. ב-FLAIR עם חומר ניגודי סיגנל יחסית בהיר בחלק האחורי של מעטפת גלגל העין מצד ימין בהשוואה לצד שמאל )סדרה 31, תמונה 12 .)אובאיטיס? שרירים אקסטרה אוקולריים ושומן ארובתי בטווח התקין. העצבים האופטיים בטווח התקין. פנסינוסיטיס קלה. סיכום: ללא פתולוגיה ברורה בפרנכימה המוחית.סיכום; ב-FLAIR עם חומר ניגודי סיגנל יחסית בהיר בחלק האחורי של מעטפת גלגל העין מצד ימין בהשוואה לצד שמאל אובאיטוס? התחלתי טיפול בסטרואידים- המצב בעיניים השתפר.. אל ככול שירדתי במינון המצב החמיר. לפני יומיים עברתי כריתה של זגוגית העין ונשלחו ביופסיות. תשובה ראשונית - csf wbc 410 H cells /mm3 ( 0-2 מחוץ לטווח. חייבת לציין - מחלות רקע - סכרת, תת פעילות בלוטת התריס , יתר לחץ דם וקוליטיס שכרגע לא פעילה. ** אני לא סובלת מכאבי ראש אין תופעות המאפיינות גידולי ראש חוץ מבעיית הראייה. אשמח לדעתך בנושא ולםענוח של התוצאות מנוזל העין . תודה מראש סיגל

שלום רב דוקטור, אשמח למענה ממך בנוגע לתופעות מדאיגות שבני חווה מזה 3 חודשים, בזמן שלרופאת המשפחה אין מושג ממה נגרמות.. לפני כ3 חודשים החל לרדת במשקל למרות שלא שינה משהו בתזונה. בהתחלה חשבתי שאולי לא אוכל מספיק ובעזרת דיאטנית הוספנו לו אוכל לתפריט ולמרות זאת המשיך לרדת במשקל בצורה לא מכוונת. בני ירד מ80 kg ל59 kg במהלך השלושה חודשים הללו מבלי לשנות דבר באורח חייו. בנוסף, במקביל לירידתו במשקל, החל לסבול מהזעות לילה שהחמירו עם הזמן וכרגע מובילות אותי למצב שבכל לילה אני נדרשת להחליף את מצעיו הספוגים בזיעה. במקביל גם ישנה חולשה עזה שהחלה המקביל לשאר הסיפטומים שמונעת ממנו להמשיך לבצע ריצות ארוכות שהיה נוהג לעשות. רופאת המשפחה הייתה לחוצה כשביקרתי אצלה איתו והפנתה לבדיקות דם + משטח דם + אפיון תאים + ct כלל גופי. הבדיקות דם והct חזרו תקינים ברוך ה׳, אך במשטח דם ראו ריבוי קל של לימפוציטים ובאפיון תאים ראו Interpretation of Immunophenotype: 0410112023 08:02 Peripheral blood: Mild lymphocytosis. No blasts. Lymphocytes (50%) with normal ratio of B-T-NK-cells. In T-lymphocytes-abnormal ratio of CD4: CD8 - 3.4: 1- decreased number of CD8. An inverted CD4+/CD8+ ratio (namely, less than 1/1) indicates an impaired or compromised immune system. DNT- cells (CD3+CD4-CD8-)-5.3% הרופאת משפחה טוענת שהיא לא יודעת למה ישנם הסיפטומים אך אמרה שאין לימפומה שחששה ממנה ברוך ה׳ כרגע המצב נמשך ואני רואה את הילד שלי דועך מיום ליום וגם אני מתוסכלת מכך.. אשמח ואודה ממש להכוונה בנושא ומה יכול יגרום לכך ועל מה ניתן לעשות בשביל לשפר את המצב.. תודה רבה ואעריך מאוד אם תוכל להאיר קצת אור על המצב דר.

שלום רב, אני החלמתי לפני שנה מסרטן (לימפומה). הרופאים אמרו לי שהם ממליצים עכשיו על שנתיים מניעה. רציתי לשאול האם שנתיים זה חד משמעי או שהדעות חלוקות בין הרופאים? וגם אשמח לקבל הסבר יותר ממוקד למה בכלל צריך מניעה? (בגדול זה מובן לי- רק רוצה יותר להבין) תודה רבה.

שלום, מזה כמעט 8 שנים אני סובלת מבעיות בבטן שמתבטאות בעיקר בשלשולים, ללא דם, ללא ריר, ללא קימה בלילה, ללא אנמיה ובנוכחות ספירת דם תקינה, כולל מדדי crp ו esr. בדיקות קלפרוטקטין שביצעתי מספר פעמים במהלך השנים תמיד היו מעל לטווח, כשהתוצאה הגבוה ביותר האחרונה עמדה על 270 (בשל כך גם ביצעתי קולונסקופיה בשנה שעברה). ביוני 21' ביצעתי קולונסקופיה, עם הממצאים הבאים: terminal ileum: no remarkable changes. ascending colon: colonic mucosa with preserved architecture,showing superficial damages/ attenuated epithelium, lamina propria increased inflammatory infiltrate and intraepithelial lymphocytes up to 10-15 lymphocytes par 100 enterocytes. lymphocytic colitis can not be ruled out. לאחר קבלת התשובות מהקולונסקופיה, טופלתי במשך חצי שנה בכדורי בודיזון, עם הטבה בתסמיני השלשול, אולם חודשיים לאחר שסיימתי את הסטרואידים, חזרו השלשולים, כ- 4 פעמים ביום לפחות (ללא דם או ריר). רופאת הגסטרו המטפלת שלי ממליצה להתחיל טיפול באימורן, במינון של 50 מ"ג לחודש, ביצוע בדיקת דם לאחר כחודש ואם הבדיקות ללא שינוי בעייתי, לעלות מינון ל- 100 מ"ג ביום, המטרה היא להפוך את האימורן לטיפול קבוע. יש לי מספר שאלות בהקשר למצבי: 1. האם תוצאות הביופסיה אכן מעידות על קרוהן במעי הדק? (להבנתי, המעי הגס תקין). 2. האם אימורן ופורינטול זהות בדרך הפעולה שלהן? יש לי תחושה שהאימורן חזק יותר ואף ביקשתי מהרופאה להתחיל עם פורינטול, אולם היא אמרה שאימורן מומלץ יותר לטיפול בקרוהן. האם אכן אימורן מומלץ על פני פורינטול בהקשר לקרוהן במעי הדק? 3. מקריאה באינטרנט אני מבינה שאימורן היא תרופה ציטוטוקסית, משמע, טיפול בטווח הארוך עלול להגביר סיכון לחלות בסרטן לימפומה, סרטן העור ואף סרטן צוואר הרחם. האם שיקול של תועלת בטיפול באימורן מול הנזק שהוא עלול לגרום, מצדיק טיפול באימורן? 4. במידה ומחליטים לא להתחיל טיפול באימורן או פורינטול, האם הדלקת במעי הדק עלולה לגרום לבעיות כלשהן, בהיעדר טיפול? בתודה מראש, דורית.

לכבוד: ד"ר אדם פרקש. תודה על הפורום והאפשרות לפניה. מבקש לשאול מתחום מומחיותך. אני חולה CTCL - M.F לימפומה עורית מסוג-T מיקוזיס פונגואידס שלב AII מחלה סרטנית עם יכולת הרסנית. המחלה מפושטת 100% מעור הגוף מלווה באודם, יובש קשה קשקשת עקשנית כאבים בעור הגוף ולעיתים הגבלה קלה בתפקוד בן 48 לא מעשן לא שותה אלכוהול לא נוטל תרופות קבועות אני שומר על תזונה משקל תקין ופעילות ספורט. *מה גורם הבעיה התקלה בעור הגוף שיום העור אדמומי ויום אחר אדום בוער ומורם? *מה החלק של כלי הדם ומערכת הלימפה (או להפך) במחלה הנ"ל ? *עד כמה יש השפעה של הלימפוציטים אשר איבדו את מנגנון הבקרה התקין על כלי הדם על התופעות העוריות ? ד"ר. תודה רבה בכבוד רב