תוצאות חיפוש עבור חיסון-רוטה

ד"ר קוגלר שלום רב, לאחר בדיקת מעבדה לפני 3 חודשים מצאו לי וגינוזיס חיידקי ודלקת בדרכי השתן. טופלתי ב sulfamethoxazole 800 mg-trimethoprim 160 mg וגם ב metronidazole 500 mg פומי. לפני כמה ימים עשיתי שוב בדיקת מעבדה, והוגינוזיס לא עבר. g. Vaginalis Log (cells/mL) abnormal. g. Vaginalis by RT-PCR abnormal. קיבלתי מרשם לחומצה בורית 600mg. שאלתי היא: האם זה לא טיפול רק לפטריה? כמה ימים מומלץ לקחת את הטיפול בחומצה בורית (הטיפול דרך הנרתיק).

שלום, יש לי ריח חריף של דגים מקולקלים מאיבר המין. אני לא יודעת אם מקורו בשתן (יש לי קצת דליפת שתן...) או בנרתיק. בדיקה אצל רופאת נשים שללה קיום של פטריה או חיידקים לא טובים בנרתיק. מה יכולה להיות הסיבה?

לפני מספר ימים עשיתי הזרקה של חומצה הילארונית מתחת לעיניים למילוי שקעים. אחרי מספר שעות הופיעו לי נפיחויות בשתי צידי העיניים באזור ההזרקה. הכהויות נשארו כמעט ללא שינוי. מדוע? אני בלחץ כי יש סיכוי לא קטן שהנפיחויות/בצקות לא יירדו. מה הזמן ההגיוני שנפיחויות אמורות לרדת? במקרה כזה האם המסה תפטור את הבעיה או שתגורם לבעיות אחרות באזור העין. אחרי כמה זמן אפשר להמיס והאם משחה סטרואידית או עיסוי יעזרו?

שלום, לאחר טיפול אנטיביוטי הופיע חיפוי לבן על כל הלשון. לא משנה כמה אני מצחצח הוא לא יורד ואם הוא טיפה יורד לאחר כמה שעות הוא חוזר. לפעמים יש טעם מר מאוד בפה. הרופא חושב שמדובר בהתחלה של פטרת ונתן לי טיפול בניסטטין 4 פעמים ביום(4 מ"ל) למשך חמישה ימים. במקביל הוא לקח תרבית מהלשון שיצאה שלילית. אני לקראת הסיום של הטיפול בניסטטין ללא הטבה בכלל. רציתי לדעת מה ניתן עוד לעשות? תודה רבה.

נחתכתי לפני שבוע על ידי זכוכית שבורה מאד ישנה, חתך די עמוק אך ללא תפרים.לא חטאתי את הפצע לאחר הפציעה. היות והתפתח אדמומיות סביב הפצע וחשתי בכאבים קלים ביקרתי אצל רופאת עור היום והיא אמרה שיתכן והיה צריך לתפור טיפה. הרופאה שלחה אותי לקבלת זריקת אנטי טטנוס ונתנה לי טיפול תרופתי - מריחת יוד ומשחה אנטיביוטית פעמיים ביום ונטילת אנטיביוטיקה דרך הפה - אוגמנטין 875 מ"ג פעמיים ביום למשך יומיים-שלושה. השאלה שלי היא האם יש לי סיבה לדאגה למחלת טטנוס? תוך כמה זמן לאחר זמן הפציעה מומלץ וניתן לקבל את הזריקה וקבלת טיפול רפואי כדי למנוע את המחלה? מה הם הסימנים לטטנוס? אודה לתשובה בהקדם. תודה רבה.

ד"ר שלום, בת 33, בריאה בד"כ, יש ילד בבית בן 4 בריא מהריון ספונטני וטבעי שהסתיים בניתוח קיסרי בשבוע 41 עקב מצג פנים וחוסר התקדמות בלידה. מאז ניסיונות להרות שלא צלחו ובסוף כרגע הריון Ivf (כתוצאה מחסימה מכנית עקב הדבקויות בחצוצרה). מחר אמורה להכנס לשבוע 13. בשבוע 11+3 התחיל דימום מסיבי בערב שנגמר אחרי מס' שעות. נבדקתי במיון - יש דופק, יש תנועות, צוואר סגור, אין המטומות. הגדירו בתור הפלה מאיימת. התחלתי בהמלצת רופא כדורי דופסטון 10 מ"ג*3 ליום. הדימום אומנם לא מסיבי אבל עדיין יש לעמיתים הפרשה ורודה חומה בניגוב. בדרכלל בבוקר כשקמה, יותר מאשר בערב. נבדקתי ע"י 3 רופאים שלא יודעים מה הבעיה. אתמול בבדיקה עם ספקולום הרופא אמר שאין דימום מצוואר הרחם. העובר בעל דופק, מתנועע, בגודל מתאים לשבוע 13. עשיתי שקיפות עורפית תחילת השבוע שיצאה תקינה. מה יכול להיות הסיבה לכך שעדיין יש הפרשות כאלה? מתי זה אמור להיפסק? אם זה לא מצוואר הרחם אז מאיפה המקור? (עשיתי פאפס שיצא תקין לפני תחילת הivf). מה הסיכוי שתקרה הפלה בשבוע כזה? אני משתדלת לנוח... אודה מאוד לעזרתך, תודה,

התגלה חיידק אקטינומיצס והומלץ טיפול ממושך במוקסיפן 4 גר' ביום לחצי שנה, האם אפשר לקבל טיפול דרך הוריד? האם ידוע על טיפול שהצליח? היכן ניתן לקבל מידע על הטיפול בחיידק?

שלום האם גלולת פרוגילוטון עלולה לגרום לתחלואת כלי דם ולב ולסרטן שד עקב שימוש ממושך בה?אשמח לקבל תשובה.תודה

שלום וברכה! בחורה עם spina bifida. שהתה בבית חולים מספר חודשים עקב צורך ברביזיה של V-P SHANT. כיום 5 חודשים אחרי אישפוז עם תרבית שתן חיובית של קלבסיאלה פניאומוניה. ללא קליניקה. קיבלה 5 ימים אוגמנטין פומי עם תרבית חוזרת חיובית. האם חובה לטפל? ואם כן- מה מומלץ לעשות?? כיצד בני המשפחה / הסובבים צריכים לנהוג כשבאים במגע איתה? אשמח בתשובה בהקדם. תודה רבה.

ואיך זה שאין המצאות חדשות חיצוניות ???בעייה מוזנחת מחקרית

לפני 3-4 חודשים היו תסמינים של התפרצות מחלת קרוהן לאחר שנתיים שלוש של רמיסייה בה נטלתי רק רפאסל 2.5 גרם .בדיקת MRI מ-.23.8 הראתה :מודגם עיבוי לולאות איליאם טרמינלי הנצפות דבוקות זו לזו בצורת כוכב.לאחר הזרקת חומר ניגודי נצפית האדרה ניכרת. אין עדות למורסות או או סימני חסימה.לציין כי בקולונו לפני 10 חודשים היצרות ב-25 ס"מ שהיה מאוד קשה לעבור . בדיקות דם הראו מדדי דלקת גבוהים מאוד ( crp -9 ש.ד מוחשת -88 ) ברזל , המוגלובין נמוכים . הייתה הרגשה של חולי ,חולשה-חוסר אנרגיה מוחלט , חוסר תאבון , בחילה , כאבי בטן לפרקים . מפליא , אבל מספר היציאות לא השתנה משמעותית ועמד על 3-5 ביום . מייד התחיל הטיפול בפרדניזון 40 מ"ג - עם ירידה של 5 מ"ג מידיי שבוע. מספר ימים אחרי לאחר מכן היו מספר התקפות של כאביי בטן בבטן התחתונה מעל כיס השתן.חשבתי שזה בגלל האשלגן כלוריד- סלו קיי שקבלתי ( הפרשת אשלגן מואצת בזמן טיפול בסטרואידים).הפסקתי למחרת את נטילת האשלגן לאחר שלקחתי אותו רק יומיים-שלושה .היו מספר ימים שהרגשתי בסדר ושוב לאחר מספר ימים היו שוב כאבים בבטן התחתונה והגסטרואנטרולוג טען שזה בגלל הדלקת במעי . לאחר טסט ליומירה שעבר בהצלחה , החליט הרופא על טיפול ביומירה וזה היה 5-6 שבועות בערך אחרי התחלת הטיפול בפרדניזון . שוב היו כאבים מעל כיס השתן עם כאבים וקושי במתן שתן . בשלב כלשהו מדדתי חום והמד חום הראה 38 מעלות .ביוזמתי נשלחתי לבדיקת אולטרא סאונד ( סובל מאבנים בכליות ) שגילתה אבסס שצמוד - מעל כיס השתן בגודל ש 3.3 ס"מ . פניתי בהתחלה לאורולוג שהפנה אותי לכירורג . גם זה וגם הגסטרו הסבירו לי שאם החום יעלה על 38 מעלות עלי לגשת בדחיפות למיון . במקביל התחלתי טיפול באנטיביוטיקה (ציפרודקס -פלאג'יל ). לאחר 3 ימים החום הגיע ל-38.6 ולא היה מנוס מאשר להגיע למיון עם 38.1 מעלות חום ולוייקוציטים 15k .משם העבירו אותי למח' כירורגיה עם טיפול בעירוי של אנטיביוטקה ולמחרת ניתוח עם הנחיית ct לניקוז האבסס באגן. החום מיד ירד וגם ההרגשה היית טובה .לאחר שבוע השתחררתי עם המשך פומי של אנטיביוטיקה למשך 10 ימים. מהשיחות עם הרופאים הבנתי שאמנם האבסס הוא אחת הסיבוכים המוכרים של קרוהן , אבל הפעם הייתה רוח גבית עם הפרדניזון ואולי גם היומירה גרמה להתלקחות למרות שהוזרקה של רק פעם אחת . מאז נאסר עלי לקחת יומירה עד להודעה חדשה (שהאבצס יספג) . הציעו לי 2 אפשריות : ניתוח שיכלול כריתה חלק לא קטן מהמעי . אפשרות שנייה : לנסות שוב את יומירה עם סיכון של חמישים אחוז לחזרת האבסס . כמובן שהבעתי את דעתי בעיניין שמבחינתי ניתוח זה מוצא אחרון . חלק מהמומחים היו בעד ניתוח שיביא לרמיסייה ועלייה באיכות החיים וחלק הסכימו עם דעתי . כמו כן הבנתי שכדי שהגוף יתגבר על זיהום / אבסס , צריכה להיות מערכת חיסון במיטבה והרי אנו יודעים כשנוטלים פרדניזון , יומירה או רמיקייד מערכת החיסון נחלשת ( למחלות אוטו אימוניות כמו קרוהן זה דווקא טוב כי אז הגוף לא תוף את עצמו) וכאן הבעיה .בבקורת הפופ' שבדק אותי לפני שבוע (בדיקת ביקורת והוצאת הנקז) כתב בין היתר שעלי לעבור בדיקת אולטרא סאונד ואם הממצא לא יהיה מספיק ברור עלי לעבור סי-טי או MRI. בבדיקת אולטרא סאונד שעברתי השבוע נכתב :בטן ימנית תחתונה נצפו מספר לולאות מעי עם דופן מעובה . נוזל חופשי בכמות קטנה במרזה הימני . באגן,מימין לשלפוחית השתן נראה ממצא היפואקוגני הטרוגני אשר קטן משמעותי בהשוואה לבדיקה , ניכול להתאים לשרידי אבצס ללא מרכיב נוזלי בתוכו . גם הפעם קיים עיבויי דופן ימני אחורי בשלפוחית השתן . אין לשלול בבטחון אפשרות של פסטולה בין דופן שלפוחית השתן לבין לולאת מעי העוברת בסמוך. אציין שבבדיקת דם אחרונה מלפני שבוע רוב המדדים החשובים היו ברמת הנורמל כולל מדדי דלקת (רק ש.ד אמנם ירדה ל-35).כמו כן הועלתה אפשרות לעבור לכלכלה יחידה - מודולן בניסיון להפחית את פעילות המחלה הדלקתית עד לתחילת הטיפול ביומירה ואז לחזור לכלכלה רגילה. אציי ששתי בדיקות קולונוסקופיה שעברתי בתחילת 2013 נכשלו עקב מעי לא נקי וזאת למרות שבצעתי את ההכנה בדיוק לפי ההוראות עם פיקוסאלקס ומרוקן. כרגע אני נוטל רק רפסאל 1.5 ג"ר ליום. אשמח לשמוע את חוות דעתכם הבלתי מחייבת . נ.ב האם מומלץ בשלב זה להתחסן נגד שפעת ?

היי, אני נטלת גלולות אביאנה מזה 4 חודשים במינון של 5 מ"ג. מאז נטילת התרופה, אני חווה ירידה משמעותית בחשק המיני. בצעירותי כשנטלתי גלולות נגד הריון, גם כן חוויתי ירידה משמעותית בחשק המיני. האם יכול להיות קשר בין הגלולות לבין הירידה בחשק המיני?

שלום.אחרי שטופלתי באנטיביטוטיקה קיבלתי את הקנדידהי.טיפול בפלוקונול כשל וגם טיפול בחומצה בורית כשל.כרגע שמתי נר מס 7 של Amfotericin b ואין שום שיפור.מה ניתן עוד לעשות.סובלת.....

עד כמה בטוח אבלציה של הכיליה והאם זה באמת עוזר? למומחים שלום, נולדתי כשלאמא שלי היה לחץ דם של 200/120 והיא קיבלה אספרין, וכמו כן יש לי היסטוריה של ייתר לחץ דם במשפחה. אני מאובחן ומטופל תרופתית כבר - 20 שנה וללא הצלחה. כיום אני בן 33, מתאמן 7 פעמים בשבוע, משקולות כ-5 פעמים, אירובי במינימום 5 שעות בשבוע, אוכל ללא מלח, מופחת פחמימות, מופחת סוכרים וגם מופחת חלבון - כ 150 גרם למשקל של 102.(אחוז שומן של כ-13 אחוז). הבדיקות דם שלי תקינות - כולן בממוצע, אק"ג תקין וגם כליות תקינות. בעיקרון אין שום סממן שאני עושה שאמור לתת בוסט ללחץ דם. ביום (בעיקר אחרי השעה 16 ולקראת הלילה) הסיסטולי בדרך כלל קופץ ל 140+, דיאסטולי לא עובר את ה-80, דופק תקין - 60. כלומר יש לי הבחנה של ייתר לחץ דם גבוה, אי סטמטרי לכיוון הסיסטולי. המינון הנוכחי הוא פמיד 2.5 + 160 דופלקס בבוקר. 80 דופלקס בערב. הסיפור לא באמת עוזר, כי היו תקופות גם בלי התרופות האלה ועדיין הוא נשאר אותו דבר (אולי בממוצע ב -5 מ"ג יותר מכשר עם תרופות אבל זה ממש תלוי בשעה של המדידה). מבחינת ההולטר האחרון, בממוצע יש לי 133 ליומי ובאיזור ה -120 ללילה. ביום יום אני יושב מול המחשב (לא עבודה פיזי), לפי הקריאות, הרוב נע בין 133 - 140. כשאני בנהיגה או אפילו בלילה, ראיתי מדידות ל147-146 (לדעתי זה נחשב גם לא טוב אבל הרופא הסביר לי שזה סביר והגיוני שהלחץ דם יעלה מידי פעם). בעיקרון, הרופא שמטפל בי אמר שהבדיקות שלי הינן מתחת ל 5% סטיית תקן ולכן זה בסדר ואין מה להתרגש מזה, אבל אני מרגיש שממוצע של 135 אפילו, לאדם שמתאמן כל החיים ושומר תזונה ולוקח תרופות זה לא דבר טוב... עכשיו לגבי השאלה שלי, שמעתי על הטיפול החדשני והפולשני שהוא אבלציה של הכליות. כמה הוא מסוכן? מדברים על 10% של סיבוכים.. נשמע הרבה, לא? האם זה עוזר באמת? איך יודעים שהבעיה בכליות שהן "מתרגשות על יתר המידה"? כלומר, לא רוצה ללכת לרופא שיגיד לי "בוא ננסה" כשזה לא הכיוון בכלל... אם זה כזה טוב, למה הקרדיולוגים בארץ לא ממליצים את זה לצעירים לדוגמא? האם טיפול כזה מסובסד על ידי המרפאות השונות? שמעתי שכן אבל לא מצאתי הוכחה לזה באף מקום (פרט אולי למכבי). תודה רבה על ההתייחסות!

שלום ותודה מראש על המענה! לפני כחמישה חודשים עברתי צינתור טיפולי במהלכו הותקן תומכן. לאחר הפעולה הרגשתי טוב יותר, לחצים בחזה והתעוקה פחתו משמעית. כחלק מהמעקב ביצעתי לפני חודשיים אקו לב שהיה תקין. לפני כמה ימים, בערך כשבוע, אני סובל מכאבים חזקים בלב. המאפיין של הכאבים משתנה בין כאבים חד לכאבים עמומים בתוך הלב, ללא לחצים שהיו לפני הצנתור. כמו כן, שמתי לב לכך שהדופק חזק יותר עם פעימות מוקדמות לפעמים, למרות שאני נוטל קרדילוק 10 מג ווזודיפ קומבו 20 פעמיים ביום (ברקע יתר לחץ דם כרוני מזה עשרות שנים, היום בן 43). אציין כי בחודשים אחרונים חווה קשיים נפשיים, סטרס ועומס רגשי. ברקע: השמנת יתר, סוכרת עם טיפולי פומי ואינסולין, יתר לחץ דם. האם לדעתך, על אף הצנתור המוצלח ואקו לב תקין, עליי לפנות לרופא ?

לא מתנגדת חיסונים, מתחסנת ומחסנית בכל החיסונים את התינוקת. לגבי חיסון רוטה אני מתלבטת, קראתי ביקורות לא טובות על תופעות הלוואי. הקטנטונת איתי בבית ותהיה עד גיל מאוחר. עד איזה גיל השפעת החיסון תקפה? האם ניתן להידבק דרך רוק? לדוגמה מתינוק חולה ? מאיזה גיל המחלה כבר לא כל כך מסוכנת? תודה רבה🙏🏻

שלום ד"ר לאחר טיפול אנטיביוטי ובעקבות תסמינים שונים במע' העיכול (ריבוי יציאות רכות, כולל יציאות ריריות, אך לא שלשול מימי או חום) נבדקתי והתגלה אצלי חיידק קלוסטרידיום במעיים (בדיקה חיובית לטוקסין). קיבלתי מרופא המשפחה טיפול בונקומיצין פומי למשך 10 ימים במהלכו חל שיפור בתסמינים אך כשבוע לאחר סיום הטיפול באנטיביוטיקה חזרו השלשולים ואף בעוצמה רבה יותר, עדיין ללא חום ושוב התקבלה תוצאה חיובית לטוקסין. קיבלתי מרופא גסטרו טיפול נוסף בדיפיקליר למשך 10 ימים. כעת שבועיים מסיום הטיפול בדיפיקליר חזרו לי תסמינים של אי נוחות בבטן, עלייה במספר היציאות, לפעמים יציאות רכות או ריריות ולפעמים לא. מרגיש שאולי החיידק שוב משגשג במעיים. במידה ובדיקה שוב תצא חיובית לטוקסין אשמח לשמוע את דעתך לגבי הטיפול המומלץ כעת? האם בכל מקרה של תוצאה חיובית לטוקסין מומלץ לחזור על הטיפול האנטיביוטי שוב, או שזה תלוי בחומרת התסמינים, ואם כן באיזה מתכונת? האם יש טיפולים נוספים למצב בנפרד או בשילוב עם אנטיביוטיקה? קראתי על השתלת צואה ואני חושש מכך. האם במקרה כזה עדיף להתייעץ עם זיהומולוג או להמשיך טיפול אצל רופא גסטרו?. האם יש מומחים בארץ לטיפול בזיהום מחיידק זה? תודה רבה מראש

שלום, עקב דלקת בדרכי השתן ובאגן, ועקב גם איבחון שלקח זמן, קיבלתי סוגים שונים של אנטיביוטיקה פומי ולווריד באון ואוף לאורך כחודשיים וחצי. אני מודאגת שמא נפגעו הכליות. במהלך לקיחת התרופות חשתי נפיחות בגפיים, כלי דם בולטים, דופק גבוה והיתה תחושה שהגוף מתקשה להתמודד עם התרופות הרבות. עם זאת, נכון לכל התקופה רמת קריאטינין בדם תקינה, כולל עכשיו 5 ימים לאחר סיום האנטיביוטיקה (0.69). האם יש מקום לעוד בדיקות כדי לוודא ?

שלום דוקטור אתמול אבא שלי היצע ct אגן חוזר בבית חולים אחר ואובחן לו באופן רשמי אוסטיאומיליטיס. 1) הרופאים אמרו שב ct שביצע לפני שלושה שבועות לא הייתה עדות ברורה וכעת יש עדות ברורה. איך זה יכול להיות שיש החמרה בהדמייה למרות שבכל התקופה הזאת היה תחת טיפול אנטיביוטי? 2) בהתחלה רצו לתת לו טיפול באוגמנטין וגנטהמיצין לשישה שבועות. אבל הם טוענים עכשיו שזריקות לשריר הוא לא יכול לקבל כי לוקח מדללי דם ופיקליין הם גם לא מוכנים לשים לו כי לטענתם הוא ימשוך אותו ואם לא ישימו לב בזמן הוא עלול לדמם בצורה קטלנית. האם הטענות האלה נכונות? 3) כחלופה הם רוצים לתת לו טיפול פומי באוגמנטין ורספרים על פי הצמיחה בתרביות הפצע. האם טיפול זה יכול להיות שווה ערך בכלל לטיפול דרך הוריד? 4) מנהל המחלקה טוען שהאוסטאומיאליטיס בעצם הזנב לא ניתנת לריפוי ושאבא יצטרך אנטיביוטיקות לתקופות הרבה יותר ארוכות והמטרה והתקווה היחידה סה שהזיהום ישאר ממוקד בעצם ולא יתפשט למקומות נוספים אן למחזור הדם. מצד שני הם אומרים שאין עדות לאבצס. האם תוכל להסביר למה הם מוסרים בשורות איוב כאלה? ומה יקרה ביום שחס וחלילה החיידקים יהיו עמידים גם לאוגמנטין? 5) איזה טיפול אתה היית נותן לאבא שלי?

שלום ד"ר, אודה לעזרתך... ילד בן 3.8, חיוני ומפותח לגילו. לידה קיסרי חירום במועד. הריון תקין. בגיל שנה נכנס לגן ובגיל שנה וחודשיים אובחן עם דלקת בסטרנום קיבל אנטיביוטיקה באשפוז 5 יום ושוחרר לבית. עקב מחלות חום, נזלות ושיעולים (רק כשבגן, כשבבית אין חום ואין נזלת ושיעול) נשלח לבירור אימונולוגי. נבדק ע"י 2 רופאים אימונולוגיים ועשה בירור אימונולוגי ראשוני שהיה תקין (ס"ד, סקר ילוד, אימונגלובולינים, תגובה לחיסונים הכל תקין). בחודש וחצי האחרון היה חולה בדלקת ריאות שאובחנה בצילום, לאחר מכן סטרפ שנדבק בגן ואז פעמיים דלקת אוזניים. הרופאת ילדים והרופאת ריאות לוחצות לבירור מקיף יותר. הרופאת חיסון אמרה שבעקרון מבחינתה הכל תקין אבל אפשר לעשות בדיקה לאפיון לימפוציטים. קראתי שזה יכול להעיד על ממאירויות. אני מאוד מפחדת ולחוצה... האם יש ממה לחשוש? לציין בספירות דם חוזרות המוגלובין נמוך. מאז שהפסקתי להניק כמעט ולא אוכל בשר ובכללי בררן מאוד באוכל. הרופאת ילדים אמרה שזה אנמיה מחסר ברזל ונתנה טיפול ברזל פומי. ערכי ספירה בדיקה אחרונה כשהיה עם דלקת באוזן- hb-11.2, mch-24.6, rdw-15.5, neut%-76.3, lymp%-16.3, neut#-12.89 כל השאר תקין. ערכים קודמים (מאז התחיל לקבל ברזל פומי, לא כ"כ בעקביות)- hb-10.6, ferri-15, hem-32.5, mch-25.5. יש לציין שנעשו בדיקות דם לצליאק-תקין. האם יש ממה לחשוש? אני כבר לא יודעת למי לפנות... תודה מראש

שלום ד"ר יהב, אובחנתי לאחרונה עם ירידת שמיעה על רקע פגיעה עצבית תחושתית. זה התחיל עם תחושת אטימות קלה באוזן וטינטון לעתים רחוקות ולצערי אחרי 11 ימים התווסף טינטון קבוע ואז התחלתי לקחת את הטיפול של 60 מ"ג פרדניזון (התחלתי באיחור כי קראתי שלפעמים האטימות עוברת אחרי כשבועיים, חששתי מהסטרואידים ולא ידעתי שזה יכול להידרדר לטינטון קבוע אחרת הייתי לוקחת מיד את הסטרואידים). בינתיים עברו 4 ימים מלקיחת הסטרואידים דרך הפה ואין שום שיפור, עדיין עם טינטון קבוע ומציק מאד. הרופא אמר לי לקחת במשך שבוע ואם לא יעזור אז יעבור לזריקות סטרואידים לאוזן. ממה שאני קוראת באינטרנט, יש רופאים שבעד זריקות ישירות לאוזן ויש רופאים שלא. אני לא יודעת איך להחליט. קראתי שיש סיכונים של קריעת עור התוף, כאבים ועוד. האם יש אפשרות נוספת חוץ מזריקות לתוך האוזן? אולי להמשיך בסטרואידים דרך הפה מעבר לשבוע? יש לי עוד 3 ימים לקחת פרדניזון באופן פומי. כשיש שיפור, מתי בדר"כ מרגישים אותו? תודה רבה!

בת 91 ברקע איס"ק כליות כרונית GFR 14, קריאטינין 3, המוגלובין10 גר%. איס"ק לב , דמנציה, אנמיה על רקע איסק כליות. מטופלת ELIQUIS, FUSID , CARVEDILOL, ויטמין D3, אלוריל ו ELTROXIN50, ברזל במתן פומי ומתן VENOFER 200 IV כל חודש, ARANESP80 SC כל שבוע. מאוזנת לחץ דם115/65 דופק60 סטורציה 97. עם טיטולים , מתן שתן תקין. לשינה מקבלת חצי כדור STILNOX סיעודית 24/7 מטופלת ע"י עובדת זרה. בחודשים אחרונים אי שקט על רקע דמנטי מתהלכת ומתיישבת במשך רוב שעות היום דבר הדורש תמיכה ועזרה בזמן התניידותה ( הפחד מנפילות) מגביל מאוד את תפקוד העובדת הזרה שלא יכולה לרגע לעזוב את המטופלת לבד. השינה עם חצי סטילנוקס היא יחסית טובה אך קיימים ימים עם ערנות יתר במהלך השינה. שאלתי : מה הניסיון לגבי תרופות שיקלו הן על שינה טובה יותר והן תפקוד טוב יותר (עד כמה שניתן) במהלך היום ,לשמור אותה רגועה וממוקדת יותר ופחות תנועתיות ואי שקט פסיכומוטורי? האם ניתן לתת SEROQUEL 25 מג (אולי חצי כדור בגלל מחלות נלוות וגיל)במהלך היום או הלילה (בהתחשב בגילה ובמחלות הנלוות נוטלת חצי STILNOX לפני שינה שלא תמיד עוזר) או כל תרופה אחרת. אודה לקבלת הכוונה ויעוץ.

אני לוקחת כחצי שנה אוורל קונטי 50 , בסך הכל עונה על כל הדרישות, אולם בחודש האחרון גודש בחזה ממש כואב ומתחזק. לא יכולה לקחת הורמון פומי בשל טגליצרידים גבוהים. האם הרעיון של לחתוך את המדבקה לשניים הגיוני כדי להוריד מינון ל 25? כמו כן כתוב שההורמון נספג תוך 24 שעות אז למה משאירים ארבעה ימים? ולא מורידים נניח אחרי יומיים?

אני סובלת מאקנה קרוב ל-15 שנה. לאחרונה (חצי שנה בערך) האקנה התפשט מאזור הסנטר ללחיים. הפצעים דלקתיים, מוגלתיים וכואבים מאוד. אין לי בעיה הורמונאלית, ביצעי את כל הבדיקות שרופא הנשים המליץ לי. לפני כחודשיים וחצי התחלתי שימוש במשחת אפידו, אני לא רואה שינוי, הפנים שלי מדולקת (אפילו בלוטות הלימפה נפוחות- לטענת רופא המשפחה זה נגרם עקב הדלקת בעור) כשחזרתי לרופא העור הוא טען שלוקח זמן עד שהאפידו פועל, יכול לקחת 3 חודשים ואף יותר. אני ממש נואשת, זה פוגע בי ברמה הנפשית. הרופא מסרב לתת משהו אחר. האם יש טעם לחכות עוד 2-3 חודשים לקבלת תוצאה?