תוצאות חיפוש עבור בולימיה

שלום רב... לפני חודש בערך אכלתי יותר מדי ואני סובלת מבולימיה לפעמים לא תמיד... בכל אופן הכנסתי אצבעות בשביל להקיא ובסוף כשהרגשתי שמשהו תקוע התאמצתי יותר מדי ויצאה לי קצת דם מהול ברוק או ליחה... מאז מפחדת להקיא מצד אחד זה יצא לטובה שיצא דם ונבהלתי...אבל מצד שני התחלתי לחשוב על הגרוע ביותר שאולי חלילה יש לי סרטן..אני מפחדת ללכת להיבדק... אין לי כאבי בטן..התאבון שלי בריא מאוד..אוכלת הכל..אין צרבות ואין ירידה במשקל אני בת 33.... אשמח לייעוץ

שלום, יש לי נפיחות בבלוטות הרוק פרוטיס בשני הצדדים ללא כאב, לפי מה שהבנתי זה יכול להגרם מבולמיה.. מה אפשר לעשות שיוריד את הנפיחות? תודה רבה

האם סידן מחלב 1% מועשר נספג ? כלומר האם כמות השומן שבחלב מאפשרת ספיגת ויטמין D ועקב כך ספיגת סידן ? האם יש לקחת כדורי ויטמין D יחד עם מזון שומני או שניתן גם לקחת ללא מזון או לפחות ללא מזון שומני ? תודה.

שלום, אחיינית שלי בת 33 כמעט. סובלת מאנורקסיה נרבוזה, בולימיה, הפרעת אישיות גבולית ו ptsd. היתדרדרות שלה החלה לפני 4 חודשים הייתה מאושפזת פעמיים בשיבא ובפעמים הללו הפרה חוקים לכן עכשיו בתקופת סינון. מדדים שלה נמוכים מרזה מיום ליום לקחתי אותה בכוח למיון לפני מספר ימים שתקבל נוזלים... השאלה שלי איך אנחנו כמשפחה יכולים לעזור לה? האם יש לנו דרך לעזור כשהיא בעצמה לא מוכנה לעזור לעצמה? התחלנו לא להשאיר אותה לבד והיא מתעקשת שרוצה להיות לבד בדירה שלה. האם בעצם זה שאנחנו תמיד סביבה עושה את הפעולה ההפוכה? מצד אחד אני רוצה להפסיק להיות סביבה ולעזור בכדי שתרגיש שהיא צריכה לבד ומצד שני לא מסוגלת. היא במצב לא טוב, רזה מאוד מאוד מאוד, חלשה ועדיין היא ממשיכה עם הצומות שלה... איך אפשר לעזור לה? אודה לתשובה

היי, רציתי לשאול, יש לי בולימיה ובעבר הייתה לי אנורקסיה, כשהייתה לי אנורקסיה המחזור שלי הפסיק לשנה, ומאז שנהייתה לי בולימיה ועליתי במשקל חזר לי המחזור, ונהיה סדיר. אבל שילשום קיבלתי מחזור והוא המשיך גם לאתמול ואתמול הקאתי מלא כמה פעמים ונראה לי שאימצתי את הלב שלי יותר מידי, ומאז המחזור פיתאום ממש הפסיק לי והפד שלי יבש. בחיים לא הקאתי כל כך הרבה כמו אתמול, ואף פעם המחזור לא הפסיק לי ככה פתאום. השאלה שלי היא כזו: האם אני צריכה להתרגש מזה? זה מההקאות? יש מצב שהמחזור יחזור לי אם אני לא אקיא היום? תודה.

היי שנה שעברה סבלתי מאנורקסיה והייתי במשקל 40.5 על 1.64 מתחילת השנה התחילו לי בולמוסים נוראיים כנראה בעקבות הצמצומים הגוף דרש את שלו.... למרות שכל בולמוס שהיה לי הקאתי את כולו עליתי 10 קילו(!!!!) למשקל תקין ומאכזב. אני לא בשום טיפול, אבל עשיתי כמה אבחונים ובתקופה אז הובחנתי עם אנורקסיה ובתקופה הזאת עם בולימיה. ורציתי לשאול איך למרות שאני מקיאה הכל אני רק עולה במשקל?! אני כל הזמן מנסה לחזור לאנורקסיה שהייתה לי ולא מצליחה:( מרגישה שהפסדתי בקרב. אשמח לעזרה!

היי אני חדשה כאן גם אני מתמודדת עם הפרעות אכילה לצערי כבר שנה וחצי אני בת20 ועשיתי דיאטת כסאח קשה עם התעמלות ירדתי במשקל כיום אני דיי מאוזנת בקטע של המשקל אמנם אני רזה אבל לא חריג אני כל הים סביב ההתעסקות באוכל וזה לא נותן לי מנוחה יש לי גם התקפי בולמיה לפעמים ואני שומרת על תפריט מוקפד אחרי התקף יש לי הרגשה מאד קשה וסטרס גבוה אני לא יודעת איך אני יוצאת מזה ואני ממש רוצה בנוסף להכל יש לי כאבים נורא קשים בקיבה ונפיחות קשה לא משנה מה אני אוכל אשמח אם תעזרו לי וגם עצות איך להתגבר על ההתפים תודה

בתי בת 1.3 למדה לדחוף את אצבעותיה לגרון ולהקיא בכל פעם שלא מרצים אותה שאנחנו לידה אנינו מוציאים לה את היד ואומרים אסור כמובן שלא מרצים אותה. הבעיה היא שזה קורה שהולכת לישון משכיבים יש שקט של שינה ל-10 -15 דק ופתאום שומעים קולות הקאה והיא מקיאה לפני שמספיקים להגיע. קורה בתקופות במשך חצי שנה בערך. השאלה שלי האם יש דרך אחרת לטפל בזה? האם יש דרך למנוע זאת? יש לזה הסבר מקצועי?

צהריים טובים, אני בת 17 ויש לי עבר של אנורקסיה ולאחר מכן בולמיה ואני רואה עכשיו כמו מין עיגולים צמודים אחד לשני בצבע אדמדם, לא מכאיב לי. אני ממש לא רוצה לפנות להורים, שמתי לב לזה רק עכשיו אז אני לא יודעת כמה זמן זה ככה. שאלתי היא אם יכול להיות שזה משהו שיש טעם להודיע עליו להורים?

שלום. סובלת מזה כחודשיים + מתופעה לא מוכרת. רזיתי באופן משמעותי היות ואיבדתי תיאבון אך אכלתי בצורה נורמלית. בוצע CT נמצא ממצא כלשהו בריאה ימנית. ביום רביעי ישנה בדיקת ברונכוסקופיה בשיבא. (לדעתם... מהתרשמות ה CT *2 להשוואה והתוצאה זהה...זהו ממצא של סוג של דלקת ריאות שומנית לא משהו סרטני) כעת שוקלת 55 ק 1.78 גובה גיל 51 שזה מעט רזה אך בסדר עבורי היות ואני מעט נכה ברגליים וזה קשה לסחוב... לא מעוניינת כמובן להשמין. והחלה תופעה חריגה מזה כחודשיים + של רעב לא סביר ולא הגיוני. אולי בולמיה??? עדכמה שאני יודעת בולמיה מלווה בהקאות. אין הקאות. אוכלת והרבה. לאחר ארוחה לא שבעה. לא הגיוני. מתסכל ביותר. קניה בסופר רק עבור מוצרי מזון לאדם אחד עולה עבורי 600 ש"ח לשבוע.. כפול ארבעה שבועות זה כבר קבצת הנכות. מעורר דאגה גם אקונומית. מה קורה איתי?? איך למנוע זאת? בעזרת פסיכיאטר שלא ממש עוקב.. ניתן לפני כחודשיים + פלוטין עד 60 אתמול הופסק משום שממש לא עזר במקום אתמול הוחל שימוש בטופמקס טבליה של 25 מג אך... גוועת... מרגישה רע מאוד. לא סביר. מה עושים???? בברכת תודה על מענה מהיר ואם אפשר בטלפון עדי

אילנה שלום,בחלום שחלמתי אני צופה בסירטון באינטרנט בו נראה ילד(או נער אני לא זוכרת בדיוק מה הוא היה)מקיא בתוך דלי,ומקיא המון.החלום הזה עורר בי כמובן הרבה חלחלה,גם במהלכו וגם לאחר שהתעוררתי ונזכרתי בו.לאחרונה גם אני מקיאה,לא בגלל בולימיה,אלא כדרך להתמודדות עם לחצים.אם אני מרגישה לחוצה או שאני לא מרגישה טוב אני פשוט מקיאה כדי להרגיש את תחושת ההקלה הזאת שמרגישים אחרי הקאה.האם החלום הזה הוא אזהרה שהמוח נותן לי כדי להימנע מההקאות?

שלום רב, אני בת 32 ואת הפרעת הקשב וריכוז שלי גיליתי לפני כחצי שנה. (אבחון יסודי ומקיף במכון אניגמה) מכיוון שעבודתי במהלך 10 השנים האחרונות הייתה רצופה מאמצים כבירים עם מעט מאוד תוצאות מספקות, הייתה זו עבורי תגלית מדהימה. הבנתי שאני חכמה, שאני יכולה להצליח ושיש לי בעיה עם שם. שיש אותה לעוד רבים, טובים ומוכשרים. זה נסך בי תיקווה, הרגשתי מאושרת. אני יכולה לעמוד על רגליי, לזרוק את הפחד ולהתחיל להתמודד עם כל דבר שאני רוצה, ולא לעזוב באמצע או להימנע מלעשות משהו רק כי ניסיוני הוכיח לי שאפסיק באמצע, שאכשל. זה הסביר את הפרעות האכילה שהיו לי (בולימיה 13 שנה!!), את הכישלון במערכות יחסים (חוסר סבלנות לבן זוגי שמאוד אהב אותי), את הפוביה החברתית שחשבתי שאני סובלת ממנה (נמנעתי מהמון פעילויות חברתיות משום שחוויתי התקפי חרדה במהלכן), את הפרפקציוניזם הידוע לשמצה. כל אלו לא היו אלא סימפטומים לבעיית הקשב וריכוז שלי. התחלתי לצרוך ריטלין LA 40 וכל הסימפטומים נעלמו כאחד. הבולימיה נעצרה, בטחוני העצמי והאמונה בי, ביכולתי, בחוכמתי הגיעה לראשונה בחיי!! הדברים שנהגתי להתעסק איתם נראו לי פתאום כל כך שוליים. פתאום שמתי לב למיליון דפים קטנים שנעוצים אצלי בבית ובעבודה על לוחות שעם?? לא הבנתי מי זו הבחורה הזו ששמה אותם. העפתי הכל, זרקתי לפח. אני לא צריכה לרשום כל פיפס ולתלות מול עיני מחשש שאפספס, שאשכח לקיימו. נבהלתי. הרגשתי כמו מישהו שהעירו אותו מחלום רע. חלום חיים של 32 שנים. לקח לי זמן להתגבר על התדהמה ולשוב למסלול חיים שגרתי ויציב. איבדתי המון, חבר שעזב, מקומות עבודה שפיטרו ולא יכולתי/רציתי לחלוק את התגלית הזו, עם הרבה אנשים, משום שלא הייתי מעוניינת לחשוף את ההפרעה ואת העובדה שאני צורכת ריטלין. שיתפתי רק את אימי ועוד 2 חברים מאוד קרובים לי שעליהם אני סומכת. מאחר והשיפור בעבודה, ובכלל בחיי, חולל פלאים ויום עבודתי ארוך מאוד- עברתי לקונצרטה 54. אני מוכרחה לציין שהיו תופעות לוואי לא נעימות, בזמן השימוש ב LA40 וגם לאחר שעברתי לקונצרטה, כגון חרדות מידי פעם (סתמיות, ללא סיבה), עצבנות בזמן הירידה של השפעת הכדור, אפטיה, אדישות לחברים טובים בעבודה כתוצאה מריכוז ועניין מוגבר בעבודתי, מיקוד ורצינות יתר תוך כדי אובדן הספונטאניות והיכולת לצחוק ולהשתטות עם חבריי בעבודה. הפכתי לאדם שונה לחלוטין, אך לפחות יכולתי להיות גאה ולהרגיש תורמת, חשובה ומשמעותית לחברה בה אני עובדת. קצרתי שבחים, מחמאות ונהניתי מהיחס וההערכה שזכיתי להם. שמתי בצד את הפן החברתי שבעבודה. הבנתי שאלה שני דברים שבאים, בהכרח, נוכח ההפרעה וצריכת הריטלין, אחד על חשבון השני. הצלחה עסקית בעבודה מול הפופולאריות החברתית במקום עבודתי. כיום, לאחר חצי שנה של צריכת הכדור על בסיס יומי (4 חודשים LA 40 וחודשיים צריכה של קונצרטה 54) אני חשה ברגרסיה נוראית. ראשית כל- היכולת לשמור על ריכוז, תחת השפעת הכדור (איני מנסה בכלל לעבוד בלי זה..) פחתה משמעותית ואני שוב נלחמת עם עצמי להישאר מרוכזת בעבודה מבלי לגלוש לאתרי קניות, פייסבוק ומיילים פרטיים. בימים האחרונים אני מתקשה במיוחד לעבוד, מבצעת המון רכישות באינטרנט, מבזבזת את זמני בעבודה ומתקשה להתמקד בדברים חשובים. שנית- היכולות הקוגניטיביות שלי התדרדרו מאוד. אני שוכחת אירועים שהתרחשו, דברים שאמרתי נאמרים על ידי שוב ושוב עד שמעירים לי בחוסר סבלנות שאמרתי כבר.. המנהל האישי שלי נמנע מלדבר איתי, לצחוק איתי משום שהתגובות שלי במספר פעמים השאירו אותו בהלם. דיבור לא לעניין, תנועתיות בגוף והיפריות לא טבעית ולא תואמת את המצב. ניסוח לקוי ביותר של משפטים (לדוגמא רציתי לומר שאני מאוד שזופה משום שהייתי בים מספר פעמים השנה ומה שיצא לי זה "כן, אני כבר בים השנה!!" באינטונציה של שכנוע והתלהבות. לא הבנתי מה לא היה ברור עד ששמעתי את התגובה ונעצרתי לרגע לחשוב ולהיזכר מה אמרתי..). חברים בעבודה ומכרים מהשכונה מדברים אלי בצורה משונה, משום שהתגובות שלי לא תואמות את המצב. אני מדברת על אנשים ואפילו חברים שאני פוגשת בסוף יום עבודה- כלומר שההשפעה של הקונצרטה עוד בעיתה. פתאום מגיבים אלי בצורה שמבהירה לי שאמרתי משהו לא בסדר, לא קשור. לא מובן. הייתי טיפוס מאוד חברותי, בחורה שמתייעצים איתה המון, מוקפת אנשים, חייכנית, צוחקת. בחודשים האחרונים, בהדרגה, אנשים מתרחקים ממני, מעבר להתרחקות מהצד שלי. בכל הפעמים האחרונות, שחברים בעבודה עוד נגשו אלי לקבל ייעוץ, לשמוע את דעתי בעניינים פרטיים אישיים שלהם, אני מרגישה שלא מייעצת את העצה הנכונה, משום שאיני מצליחה להבין את הסיפור שמספרים לי. אינני מבחינה בדקויות ואני שוב ושוב, בלי יוצא מן הכלל, מקבלת היערות ותגובות מאנשים שאומרים לי שלא הבנתי את הנאמר לי. מתקנים אותי המון!! הכדור, באופן חד משמעי, יצר רגרסיה בהבנה הכללית שלי, שלא לדבר על רובוטיות, התכנסות אל תוך עצמי ומצד שני- מתנהגת כאילו לקחתי סם ממריץ (אני היפר, זזה המון, מתלהבת משטויות, מגיבה בצורה לא מתאימה, מן ערנות מלאכותית שנכרת באופן ברור בהתנהגותי ולחלוטין לא תואמת את הנסיבות). אני מוצאת עצמי בסיטואציות מאוד לא נעימות, מביכות, מבישות מול אנשים ומרגישה אובדת עצות. חייבת לציין שאת המכתב הזה בדקתי מספר פעמים ונאלצתי לתקן ניסוחים על מנת שיצא נכון תחבירית. מה עלי לעשות בבקשה? להפסיק את לקיחת הכדור ולחזור לבולימיה, לכישלונות בעבודה, בזוגיות, לדיכאון?

הבן שלי בן 7, מכניס אצבעות לפה ומקיא באופן יזום, עושה זאת גם כשלא רואים אותו, אין עניין מיוחד סביב הנושא, מה אפשר לעשות?

ד"ר שלום רב שאלה? הלכתי ברחוב וראיתי חפיסה כזאת כמו של קונדום לא יודע אם היה שם קונדום ולא יודע אם דרכתי במידה וכן האם יש סיכוי להידבק במקרה כזה? שקורה לי דבר כזה יש לי רצון לדחוף אצבע ולהקיא שכאילו אולי אני יוציא את מה שנידבקתי האם יש הגיון שאני יכול להוציא בצורת הקאה יזומה הדבקה ממשהו כי נמאס לי מזה?

שלום, אשמח לייעוץ אני בת 21 מתמודדת עם בולמיה 8 שנים. כבר חודש + שאני מרגישה דופק בגרון מאוד חזק שגורם לי כל כמה שניות לשיעול בעיקר כשאני מדברת ואז יש בום של דופק כזה בגרון. מעבר לזה אני לא יודעת אם זה קשור אבל בעבר היה לי מקרה של QTC מוארך במיון (ללא קשר ישיר להפרעת אכילה) ופרכוס. אני מרגישה שמשהו לא תקין בכלל בלב שלי . גם הדופק החזק שהוא לא בהכרח מהיר אני פשוט מרגישה כל פעימה ופעימה וזה ממש בגרון, אפשר לראות את הגרון זז לפעמים… יש ימים שאני לא מצליחה לעמוד אני ישר מרגישה את הלב שלי נופל ואין לי חמצן. אני לא יודעת אם זה קשור להפרעת אכילה וזה תסמין של זה או שזה כבר בעיה אחרת. השאלה אם התסמינים של ההפרעת אכילה ישתפרו הבעיה תיפתר.¿ כי אני אהיה כנה מאוד קשה להלחם עם ההפרעת אכילה ואם זה מזה אני מרגישה שאין סיבה ללכת לרופאה כי זה פשוט לא יעזור. סליחה על האורך של השאלה אבל אשמח לתשובה.. תודה מראש.

ד"ר שלום רב תודה על הפורום והאפשרות לפניה. מתנצלת מראש במידה ואני לא בפורום הנכון. - אני בת 24 מבנה גוף רזה ושברירי שירות צבאי מלא פרופיל 45 בשל משקל ועקמת קלה. מרכיבה משקפיים מילדות. ללא מחלות רקע או תרופות קבועות. - ד"ר .אני מבקשת לשאול להמלצתך: כשאני הולכת מעל 10 - 15 דקות או רצה ריצה קלה אני מרגישה בעור הגוף התחלת עיקצוצים שמלווה בתחושת בעירה. העור נראה מתנפח מורם והופך אדמומי וחם מופיע גל בכל הרגליים של נקודות אדומות. אני מרגישה צורך לעצור ואז נתקפת בצורך לגרד ברגליים גרוד עז . אני שותה נחה ואחרי 15 דקות המצב העורי ובכלל משתפר ונרגע. - 1. ד"ר. מה אני עוברת וחווה בגוף בעור ? 2.ד"ר. למה עור הגוף מגיב בהתקף כזה ? 3.ד"ר. איזה בדיקות חשוב לבצע לברור ? לכל מידע נוסף אודה בתודה מראש בכבוד רב

שלום, אני אנסה להסביר את שאלתי המסובכת אני בת 24 היה לי בעבר אנורקסיה קשה הייתי צמה ימים שלמים עושה ספורט באובססיביות וכל הזמן חושבת על רזון ומשקל בשאיפה לרדת לתת משקל קיצוני ירדתי המון במשקל הייתי בבתי חולים והמון טיפולים נפשיים אחרי כמה שנים הגעתי לאיזון עליתי קצת במשלק והתחלתי יותר להיבן מה זה בעצם הפרעת אכילה להבין את המרכיבים שלה ולמה זה קורה לי לאט לאט יותר ויוֳ התקדמתי וכן הצלחתי קצת לאכול הבעיה שלי שמלווה אותי כבר המון המון שנים זה שאני כל הזמן מרגישה שאני מתגעגעת למצבים האלו של ההרעבה העצמית הממושכת הייתי מקבלת המון תשומת לב(שלילית) וגם הייתי רזה רזה וכיום אני כבר לא ככה כמו פעם וזה חסר לי אפילו שאני סבלתי מאוד מאוד אני כיום אוכלת יש לי ימים שאני פתאום צמה ויש פעמיים שאני מקיאה הכל אבל ביחס לפעם אני ממש נחשבת לבריאה הבעיה שלי זה שאני כל הזמן חושבת על האנורקסיה וגם שיש לי המון טרומאות ממה שחוויתי שם המון זכרונות שכל הזמן צפים לי ומחשבות שאני לא מצליחה להריגע וזהקשה לי ממש אני כל הזמן מוצאת את עצמי רוצה לחזור להיות אנורקסית הכי הכי חולה וגם יש לי פחד להתנתק מזה לגמרי זה עצוב לי מאוד ואני לא יודעת מה לעשות יש לי כל הזמם שיוניים בהרגלי אכילה או שאני צמה לגמרי לגמרי ולא אוכלת או שאני אוכלת כל הזמן או שאנ אוכלת ומקיאה או שאני עושה המון ספורט אני מרגישה שמשהו פנימי שתוכי מפחד להיפרד מזה לגמרי וגם שאני כל הזמן מרגישה ואומרת לעצמי שאני שמנה אז אם אני מרגישה כל כך שמנה למה אני כן אוכלת ? למה מבינה את עצמי ומה יש לי אשמח לעזרה תודה רבה

אני מתמודדת עם בולמיה ומקיאה המון בתקופה האחרונה ולפני כמה ימים הקאתי דם, האם זה מסוכן? כי הבנתי שיכול להיות שזה קשור לוושט ויכול להיות שלא השאלה אם זה קשור לזה שאני מקיאה הרבה פעמים הקאות יזומות? תודה רבה!

*האם גסטרופרזיס יכול להיגרם עקב שנים רבות מאוד של בולימיה? *מה בדיוק בבולימיה יכול לגרום למצב של גסטרופרזיס? (האם אלו ההקאות?) *האם יתכן שיפור (או החלמה) בגסטרופרזיס במידה ויש הפסקה של הבולמוסים וההקאות הנובעים מהבולימיה? תודה רבה מראש, תשובה מאוד תעזור לי.

אני מקיאה את האוכל כבר שנה, היה לי כבר דימומים מהגרון, הגעתי למצב שאני נגעלת מאוכל, אני לא מרזה אבל כשאני מקיאה אני שיחקתי עם המשקל ועכשיו אני במצב פיסי נוראי ונפשי אני שונאת אוכל אני בהתקפי זלילה אני כועסת על עצמי שאני אוכלת אני לא יודעת איך להפסיק אני גם בצבא וכבר חצי שנה אני בבירורים רפואיים וכלום לא עוזר לי מה אני עושה אני לא רוצה לאכול

שלום, אני סטודנטית טריה, פיתחתי ככל הנראה בולמיה/הפרעת אכילה כפייתית בחודשים האחרונים. הדבר הזה הורס לי את החיים לגמרי, ובמיוחד עכשיו בתקופת מבחנים שזה התגבר פי 20 מהלחץ ואני כל היום עסוקה בלאכול ולאכול עד שאני כמעט מתה מכאב (מעל 5000 קלוריות בשעה, ואני בחורה קטנה). שמעתי שויואנס יכול לעזור, ניתן לקבל מרשם כזה למצב שלי? חייבת עזרה דחופה כי אני חייבת להצליח ללמוד ולהפסיק את התקפי האכילה האלה... תודה מראש.

היי, אני סובלת מהפרעות אכילה (בולימיה) והופנתי על ידי רופאת המשפחה לטיפול במרכז מסויים אך אני לא בטוחה שהדרך עבודה שלו היא המדוייקת לי.. אם ברצוני לנסות ולקבל טיפול פסיכולוגי-רגשי במטרה להתמודד עם הבעיה לצד עבודה עם תזונאית, האם ישנה דרך שאוכל להגיע לפסיכולוג המתמחה בהפרעות אכילה? בנוסף, במידה ורופאת המשפחה שלי מודעת לבעיה, האם ישנה דרך שאוכל לקבל טיפול זה ללא עלות? אשמח למענה

אחר צהריים טובים, אני בשנות העשרים לחיי, בולמית כבר מספר שנים.. בחצי שנה האחרונה התחלתי טיפול במטרה לשפר ובתקווה לפתור את העניין, כל זאת מבלי לספר לאף אחד מבני משפחתי , חבריי או סביבתי הקרובה. אני לא מרגישה בנוח לספר את זה כרגע, בייחוד לא להורים שלי מתוך חשש שיחשבו שיש להם חלק בזה או שירגישו אשמה על כך שלא פניתי אליהם לעזרה לפני זה, וגם מתוך פחד שחשיפת הבעיה בפניהם תגרום להם לפקח עליי ולהיבהל בכל פעם שאעלם. מנגד, אני בקשר מאוד טוב איתם, אני אוהבת לדבר איתם ולהיות פתוחה איתם ככל שניתן ולכן אני ממש לא מרגישה בנוח לשקר להם בכל פעם שאני נעלמת לטיפול, בייחוד שעכשיו זה קורה בתדירות יחסית גבוהה. כיוון ואין לי את מי לשתף בנושא בכדי להתלבט, במידה והדבר אפשרי הייתי שמחה לשמוע מה לדעתכן דרך הפעולה הנכונה ביותר ממצבים מסוג זה..

שלום וברכה אני בת 29 שבוע 26 ובערך משבוע 6 עד 17 הייתי מקיאה כמעט כל דבר בגלל ההריון (היפרמזיס) שקיפות חלבון סקירות ב"ה תקינות בערך משבוע 17 אני מקיאה פעמיים בערך ביום הקאות יזומות נורא חוששת שהדבר יכול לפגוע האם הקאות יזומות יכולות לפגוע מבחינה גנטית או לא עלינו תסמונות וכו'? (כמובן עושה כל מאמץ לשנות ההפרעה הזו ) תודה רבה