עוד בתחום
מאמרים מקצועיים
.jpg "אפשר ורצוי לעצור את קוצר הראייה: 3 דרכים מומלצות-תמונה")
אפשר ורצוי לעצור את קוצר הראייה: 3 דרכים מומלצות
בשנים האחרונות נכנסו לשוק טכנולוגיות חדשניות שמסייעות בהאטת...
.jpg "קוצר ראייה בילדים - על טיפול חדשני, נוח ויעיל-תמונה")
קוצר ראייה בילדים - על טיפול חדשני, נוח ויעיל
מהו קוצר ראייה בילדים ואילו פתרונות יכולים לעכב את גדילת...
סופר פארם professionals
שלום. ייתכן וזה נובע מהניתוח. או מטיפות שמקבל (כמו אטרופין, למשל). אם אין חשש לבעיה נוירולוגית- לא דחוף.
יש כמה אפשריות לניתוח וצריך לבדק אפשר ליצור קשר אתי
פורומים רלוונטיים
פורום תרופות ורוקחות - תמיכה
פורום תרומת תרופות לנזקקים - בשיתוף עם עמותת "חברים לרפואה"
אפשר ורצוי לעצור את קוצר הראייה: 3 דרכים מומלצות
בשנים האחרונות נכנסו לשוק טכנולוגיות חדשניות שמסייעות בהאטת התפתחות קוצר ראייה בקרב ילדים | למה חשוב לעצור את קוצר הראייה במספר נמוך ומדוע ניתוח לייזר לא פותר את כל הבעיות? ראיון עם האופטומטריסט עופר קמינסקי
קוצר ראייה בילדים - על טיפול חדשני, נוח ויעיל
מהו קוצר ראייה בילדים ואילו פתרונות יכולים לעכב את גדילת המספר? מאיה קופולוביץ, אופטומטריסטית ב"אופטיקה קרנית", מסבירה
פורומים רלוונטיים
פורום תרופות ורוקחות - תמיכה
פורום תרומת תרופות לנזקקים - בשיתוף עם עמותת "חברים לרפואה"
פורום שיקום נשימתי
פורום ויאגרה (Viagra) - תמיכה
פורום תרופות מזויפות - פשע פרמצבטי
סופר פארם professionals
שלום. ייתכן וזה נובע מהניתוח. או מטיפות שמקבל (כמו אטרופין, למשל). אם אין חשש לבעיה נוירולוגית- לא דחוף.
יש כמה אפשריות לניתוח וצריך לבדק אפשר ליצור קשר אתי
נראה שאתה סובל מהשלכות מאוחרות של הטראומה בעין, שיכולות לכלול פגיעה בעצב הראייה, שינוי בעדשה, הפרעה בתפקוד הקרנית או בעיות נוירולוגיות כמו עוויתות עפעף רפלקסיביות (Blepharospasm) או רגישות יתר לאור. העובדה שהבדיקות השגרתיות כמו לחץ תוך-עיני ובדיקת רשתית יצאו תקינות אינה שוללת בעיה בתפקוד העין עצמה. מכיוון שהטיפות שקיבלת (אטרופין 0.01%) גורמות לך לאי-נוחות משמעותית, הן כנראה לא הפתרון הנכון עבורך. כדאי להתמקד בבירור נוירואופטלמולוגי ובבדיקות מתקדמות לקרנית ולשרירי העפעף, שכן הבעיה עשויה להיות נוירולוגית או פוסט-טראומטית. אם אתה מחפש רופא מומחה פרטי שעובד עם הפניקס, מומלץ לפנות לנוירואופטלמולוג או למומחה קרנית שיכול לבצע בדיקות מתקדמות ולהעריך את מצב הקרנית והעצב האופטי. רופאים מומלצים נמצאים בבתי חולים גדולים כמו אסותא, הדסה, רמב"ם או איכילוב. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
שתי האפשרויות יכולות להיות נכונות ואי אפשר לדעת בלי לבדוק. טפלו בלוטמקס ותהיו במעקב. לרוב אטרופין לא עושה תגובה אלרגית ולכן סביר שזו אלרגיה עונתית יותר מאשר אלרגיה לאטרופין. ככלל הגישה של מעבר למשקפים במנגנון דה פוקוס היא מקובלת היום ולרוב אין הכרח לשלב עם אטרופין - ככה שאם עוברים למשקפים אפשר להפסיק לרוב עם אטרופין (רק ילדים שממשיכים להחמיר גם עם עדשות מיוחדות- מומלץ להם לשלב).
שלום. כשקוצר ראיה ממשיך לעלות יש מספר המלצות שאפשר לאמץ: 1. שהיה באור טבעי לפחות שעה ביום . 2. זמני מסכים- לנסות לצמצם. לעשות הפסקות של מס שניות כל 20 דקות ולהסתכל לרחוק. 3. טיפות אטרופין מדולל לעיכוב התקדמות קוצר ראיה. 0.05% בכל עין. מחקרים הוכיחו שהטיפות מעכבות החמרה בקוצר ראיה בילדים צעירים יותר אך אין נזק ואין מניעה לנסות גם בגיל 16. 4. משקפים או עדשות מגע במנגנון דה- פוקוס לעיכוב התקדמות קוצר ראיה. יש מס חברות שמייצרות עדשות אלו. אופטומטריסטים רבים מוכרים אותן. המחקרים עדיין לא ארוכי טווח ולא נבדקו ילדים בגיל 16. אך גם כאן- אין נזק מהשימוש בעדשות אלו .
שלום. עליה משמעותית במרשם כפי שתוארה כאן היא אינדצקציה כיום לנסות לעכב את התקדמות קוצר ראיה. טיפות אטרופין במינון נמוך נחשבות בטוחות והסיכון העיקרי הוא סינוור וקושי בראיה בקרוב שחולפים תוך שבוע בהפסקת הטיפול- כך שאם מנסים ויש תופעות לוואי ניתן להפסיק. עדשות מגע הן אכן ככה"נ יעילות- צריך לזכור שיש סיכונים בשימוש בעדשות מגע - בעיקר של זיהום בעיניים ויש ללמוד להשתמש ולהתאים כראוי את עדשות המגע. אפשרות שלישית היא משקפים מיוחדים לעיכוב קוצר ראיה. ממליצה להתייעץ עם רופא.ת היעינים המטפלים שלכם לגבי הפתרון המתאים במקרה שלכם.
הרחבת אישונים קלה היא תופעת לוואי ידועה של טיפות אטרופין, במיוחד במינון הגבוה יותר ( 0.05%). במידה ואין סימפטומים שמפריעים לתפקוד - למשל סינוור או קושי בקריאה, הייתי ממשיך בטיפול. הרחבת אישונים בצורה אסימטרית כנראה נובעת מחשיפה שונה לתרופה (אולי יותר תרופה נכנסת לעין אחת מאשר לשניה) אך בעקרון מצב זה מצריך בדיקה של רופא עיניים
עליה של מספר אחד (דיופטר אחד) בשנה היא לצערנו דבר שקורה לא מעט. המשמעות של העליה הזו היא סיכון גבוה יותר להגיע לקוצר ראיה גבוה (קוצר ראיה מעל -6D ) . אם יש נטיה משפחתית לקוצר ראיה גבוה - הסיכון גדל. ישנם נסיונות רבים למצוא טיפולים המעכבים התקדמות קוצר ראיה. טפול מקובל הוא בטיפות עיניים מסוג אטרופין מדולל (0.01% או 0.05%) - כדאי להתייעץ עם רופאי העיניים שלכם. המלצה נוספת היא לשהות בחוץ- באור טבעי (רלוונטי בעיקר לגילאי הגן אך גם בגיל ביה"ס כדאי לנסות- לשחק שעה ביום בחוץ) וכן להפחית רצפי עבודה מקרוב (למשל כל 20 דק של משחק במחשב, אייפד או קריאה לעשות הפסקה לחצי דקה ולהסתכל רחוק- לפתוח חלון ולהסתכל לאופק). את התאמת המשקפים אמור לבצע רופא עיניים/אופטומטריסט מומחה.
שלום. כמובן שאם טיפות עיניים גורמות לאלרגיה יש להפסיקן! הטיפול באטרופין אמנם מקובל כיום אך עדיין יש מחלוקת לגבי יעילות טיפול בריכוז כה נמוך של 0.01%. ריכוז גבוה יותר יעיל יותר אך גורם לתופעות לוואי של סינוור וטשטוש ראיה ככה שעדיין פחות מקובל. לא צפוייה קפיצה משמעותית במספר בגלל ההפסקה. יתכן והמספר ימשיך לעלות כפי שעלה עד כה.
בדיקת רפרקציה להתאמה מדוייקת של מספר משקפיים/עדשות מגע אמורה להעשות לאחר 3-6 ימים ללא עדשות רכות. אם את מרכיבה כבדה של עדשות רכות אז כדאי להיגמל מעדשות פרק זמן ארוך יותר של כשבועיים
שלום רב, הקפיצה במספר היא בהחלט מעל השינוי השנתי הממוצע בגיל זה. יש לוודא שבדיקת המספר בוצעה לאחר מתן טיפות להרחבת האישון ואכן הקפיצה היא אמיתית. אם כן, יש לתת את התיקון המלא על מנת לאפשר חדות ראיה תקינה. תת-תיקון של קוצר הראיה איננו מאט את קצב הגדילה ואיננו טיפול מקובל. לא ציינת האם יש סיפור משפחתי של קוצר ראיה. לגבי טופוגרפיה, אם יש שינוי גם בצילינדר לאחרונה כדאי לעשות בדיקה. צילנדר של 0.5 הוא לא מדאיג לכשעצמו. לגבי טיפולים להאטת קוצר ראיה: מומלץ לבלות זמן יותר בחוץ - גורם מגן. בנוסף היום ישנה נטייה עולמית לתת טיפות אטרופין במינון של 0.01% או 0.05% שהוכחו כבר במחקרים רבים שמאטות את קצב השינוי של קוצר הראיה. לטיפות אין תופעות לוואי אולם הטיפול הוא יומי וממושך מאד. ליעוץ יותר ספציפי לגבי ביתך מומלץ לפנות לבדיקה ויעוץ לרופא עיניים לילדים.
שלום רב, טיפות מסוג אטרופין הניתנות לאחר חבלה בעין, מרחיבות אישון למשך כ10ימים. יש להמתין בסבלנות תופעה לא חולפת יש לעבור בדיקה יסודית. בברכה, פרופ' ישראל קרמר
יכול להגיע עד 48 שעות בטיפות הרחבה רגילות, ומספר ימים בהרחבה על ידי אטרופין דר. נוימן
כן, אטרופין 0.05% יעיל מאוד גם בגיל 18 ומאט את המיופיה ב-60%–70%. במקרה של מספר 6-7-, ללא תורשה, לאטיס וחורים שטופלו – מומלץ בחום להתחיל. טיפה אחת בכל עין לפני השינה. תופעות לוואי מינימליות (מעט רגישות לאור, טשטוש קל לקרוב – ניתן להוסיף +1.00 לקריאה). מעקב כל 6 חודשים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/
קוצר ראייה (מיופיה) נובע משילוב של גנטיקה והתנהגות סביבתית — לא רק מגנטיקה ולא רק מהרגלי קריאה. המרכיב הגנטי חזק: אם לאחד ההורים יש קוצר ראייה, הסיכוי של הילד לפתח קוצר ראייה מוכפל; אם לשניהם יש — הסיכוי אף גבוה פי 5–6. אבל הסביבה משפיעה מאוד על מידת ההחמרה ועל הגיל שבו זה מופיע. קריאה ממושכת, שימוש ממושך במסכים ומיעוט זמן בחוץ גורמים ל”אות אופטימלי” שמעודד את גלגל העין להתארך — זהו המנגנון המרכזי של קוצר ראייה. כלומר, אורח חיים של הרבה קריאה ומעט אור יום תורם להחמרת המספר, אך לרוב לא “יוצר” קוצר ראייה יש מאין אצל מי שאין לו נטייה גנטית. במילים אחרות — הגנטיקה מכתיבה את הנטייה, אבל ההתנהגות והסביבה משפיעות כמה רחוק זה ילך. את לא “אשמה” בקוצר הראייה שלך; זו הייתה נטייה קיימת, וההרגלים רק השפיעו על קצב ההתקדמות. היום ידוע גם שאצל ילדים אפשר להאט את ההתקדמות עם הרגלים נכונים: שהות יומית של לפחות שעתיים באור יום, הפסקות כל 20 דקות מקריאה/מסך, ולעיתים גם טיפול תרופתי (אטרופין מדולל) או אופטיקה ייעודית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/
שלום, לא קרה כלום חוץ מהצריבה והאימ נעימות. להזהר פעם הבאה
בגדול—אין אינטראקציה משמעותית ידועה בין קנאביס רפואי לבין לוטמקס (loteprednol) או אזלסטין בטיפות עיניים. האזהרה בעלון הקנאביס מתייחסת בעיקר לתרופות סיסטמיות סימפתומימטיות/אנטיכולינרגיות (כמו דקונגסטנטים בבליעה או טיפות מרחיבות אישון כמו אטרופין/פנילאפרין). בטיפות אזלסטין הספיגה הסיסטמית נמוכה מאוד, ולוטמקס אינו בעייתי בהקשר זה. המלצות קצרות: להמשיך כרגיל, אך אם יש זוויות צרות/גלאוקומה—להימנע מטיפות שמרחיבות אישון בלי הנחיה. בשימוש בסטרואידים בעין חשוב מעקב לחץ תוך־עיני. לפנות לבדיקה אם יש דופק מהיר, סחרחורת, כאב עין חזק/הילות/בחילה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
בגיל 32, אם יש החמרה במיופיה, זה מעט יוצא דופן, כי לרוב קוצר הראייה מתייצב בסוף גיל ההתבגרות או בשנות העשרים המוקדמות. טיפות אטרופין בריכוזים נמוכים (למשל 0.01% עד 0.05%) אכן הוכחו כמפחיתות את התקדמות המיופיה בילדים ובנוער, אך היעילות שלהן במבוגרים בני 30 ומעלה לא הוכחה באופן ברור במחקרים. במקרים שבהם יש החמרה במיופיה בגיל מבוגר, חשוב לברר קודם אם יש סיבה משנית כמו: – שינוי בעדשה (למשל התחלה של קטרקט מוקדם) – בעיות בקרנית (כגון קרטוקונוס קל) – שינויים פתולוגיים ברשתית שקשורים למיופיה גבוהה לכן, לפני ששוקלים טיפול באטרופין, מומלץ לבצע: – בדיקת עיניים מלאה כולל בדיקת קרנית, עדשה ורשתית – מיפוי קרנית – בדיקת עין תחת הרחבת אישונים אם הבדיקה תקינה והמסקנה היא שמדובר בהחמרה של מיופיה יציבה (למשל בגלל שימוש מוגבר במסכים או קריאה), אין הוכחה מובהקת שטיפות אטרופין בגיל הזה יעצרו את התהליך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
יש מגוון של עדשות במנגנונים שונים שנועדו למנוע את התארכות העיניים. כל המוצרים הנמכרים בישראל אצל אופטומטריסטים מורשים קיבלו אישורים. ישנם מחקרים מהשנים האחרונות על היעילות של המוצרים- יש מחקרים ארוכי טווח יחסית על MYOSMART ועלMISIGHT ומחקרים קצרים יותר על מוצרים אחרים. הדבר החשוב ביותר זה שאין בהם נזק. את ההמלצה על משקפים כאלו כדאי לקבל מרופא.ת עיניים מומחים בהתאם לגיל ולקצב התקדמות קוצר ראיה וכן יש חשיבות להיסטוריה משפחתית. האטרופין הוא גם טיפול חלופי וותיק ומקובל לעיכוב קוצר ראיה- יש לבחור מינון ולהבין את אופן הטיפול בהסבר מסודר של רופא.ת עיניים שבדקו את הילד.ה חשוב לציין שגנטיקה יותר חזקה מכל טיפול וכן שיש חשיבות לאורח חיים- משחק ושהיה באור טבעיים ופחות בבית ומול מסכים מעקבים קוצר ראיה. המחקרים לא מבטיחים לאף אחד שלא תהיה החמרה- הם מצאו שבממוצע בקבוצות גדולות של ילדים היתה פחות עליה בשימוש באמצעים אופטים או אטרופין אך גם בשימוש בהם- היתה עליה בקוצר ראיה והיו ילדים שהעליה אצלהם היתה גבוהה יותר או נמוכה יותר ואין לנו דרך לחזות למי הטיפולים יעזרו יותר/ פחות.
שני הטיפולים מקובלים מאד. יש לציין ששניהם מקובלים בעיקר בגילאי 6-12 ובקוצר ראיה קל - בינוני. איני יודעת באיזה קוצר ראיה מדובר אך אם כבר מעבר ל מינוס שש - אין הוכחה ליעילות . אטרופין מדולל מקובל היום זה 0.05 ולא רק 0.01. בהצלחה.
שלום, קוצר הראיה שנמצא הינו קל בינוני, קונטור פובאלי( באופן תקין: הכוונה היא שמרכז הראיה הוא בעל מבנה דו כיפתי / דבשת כפולה המייצגת את עובי הסיבים הראייתיים) ברגע שישנה השטחה - המבנה הכיפתי נעלם. לדעתי מדובר בוראיבליות תקינה של העין ולא כפתולוגיה במיוחד שאורך העין מעט ארוך יותר מהנורמה .
יכול להיות קשור למצב שנקרא foveal hypoplasia אבל במצב הזה לרב הראיה ירודה ומתפתח לעיתים ניסטגמוס (תנועות בלתי רצוניות של העיניים), מה שלא נראה שקיים אצלכם. בכל מקרה כדי לענות בצורה אינטיליגנטית צריך לבדוק את הילד ולראות את הצילומים עצמם.
המושג יכול להעיד על הפרעה מבנית במרכז הראיה- הצילומים צריכים להבדק ע״י מומחים בתחום ובהקשר של הממצאים הקלינים. ממליצה לחזור לרופא.ה שבדקו ותארו ולשאול אותם בהקשר של מה שראו בבדיקה ובצילומי ה oct עצמם- מה הם חושבים. מה באבחנה המבדלת ומה נדרש מבחינת המשך הבירור.
