בדיקות ראומטולוגיות: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לבדיקות ראומטולוגיות?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

בדיקות ראומטולוגיות: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום . אני בת 30 .ברקע אנדומטריוזיס. מזה כשלוש שנים אני סובלת מפריחה כמעט בכל הגוף. בפנים יש לי מעט מאד. לא יודעים מה הסיבה לפריחה. הביופיסה לא מעלה משהו ספיציפי. הבדיקות החוזרות מעלות תוצאות anti ds DNA גבולי. וככה גם לגביי Ana multiplex. אלו התוצאות גם לפניי כשנה. Ana:160 speckled . ברקע 10 הפלות שלא נמצא סיבה. ואמא עם סקלרודמה. הפריחה בינתיים מחמירה. לאחרונה נתנו לי זריקת סטרואידים הפריחה התלקחה עוד יותר. ואז נרגעה. חוץ מזה אני לא סובלת מכאבי פרקים. מה זה יכול להיות ?? ומה לגביי הריון ? הועלה השערה אולי קשור ללופוס... ולמה הפריחה התלקחה אחריי הסטרואידים. אודה מאד למענה

שלום אבחנה מבדלת רחבה. לא בטוח שיש הסבר ראומטולוגי לכך אולם יש להעריך אותך בצורה מלאה כולל היסטוריה מלאה וכן בדיקה גופנית.

בשנה שעברה עשיתי בירור ראמטולוגי שלא העלה שום דבר. בינתיים הפריחה מחמירה ...והבדיקות חוזרות עם אותם תוצאות. והסיבה לפריחה לא ברורה. השערה אולי לימפומה של העור. השאלות שלי . האם לעשות שוב בדיקה ראומטולוגית מחודשת? ומדוע היתה לי התלקחות אחרי נטילת הסטרואידים? אודה למענה

שלום רב, מזה כמה שנים בבדיקות דם ערכים גבוהים של: שקיעת דם 78 Crp - 1.2 פריטין 153 שאר הערכים תקינים.נעדו בדיקות אולטרסאונד בטן עליונה תקין. בדיקות ראומטולוגיות תקין, קולונסקופיה וגסטרוסקופיה תקין. אקו לב תקין. אני סובלת בעיקר מעייפות. מה אפשר עוד לעשות כדי להגיע לאבחון מדויק.

אולי מחשבה על תסמונת התשישות הכרונית? תנסי לקרוא על זה קצת תראי אם זה מתאים בהצלחה ובריאות שלמה!!

האם בתשישות כרונית יש ביטוי לערכים גבוהים בבדיקות דם כפי שיש לי?

לעיתים כן

ד"ר שלום רב מצטערת שכתבתי לך במייל הקודם פרופסור טישלר, אך התכוונתי לשלוח אליך את המייל מכיוון שהילד הןא בן 11 שנים ולא אדם מבוגר ואפרט: בן 11 שנים. בריא בדרך כלל. עקב עליית חום מספר ימים עייפות ופריחה בשתי הידיים בלבד רופא הילדים שלח את הילד בן 11 שנים לבדיקות דם. כל הבדיקות לשלילת בדיקות ראומטולוגיות יצאו תקינות למעט SCL-70 AB שיצא 7.7 כשטווח הנורמה הינו 0.0-0.9. בדיקה דם בשם NEUTROPHULS ABS DIF יצא נמוך 0.6 כשטווח הנורמה הינו 1.9-8.0 LYMPHOCYTES ABS DIF יצא נמוך 0.8 כשטווח הנורמה הינו 0.9-4.5 בדיקת DNA DS AB = 0.1 טווח הנורמה הינו 0.0-0.6 בטווח הנורמה PLT - בטווח הנורמה. WBC = 2 טווח הנורמה 5.0-13.0 RBC = 5.31 טווח הנורמה הינו 4.50-5.30 שאר הבדיקות תקינות. כעט רופא הילדים ביקש שיבצע בדיקות נוספות והן : COMPLETE BLOOD COUNT בינתיים החום כבר עבר לפני מספר ימים וכן הפריחה נעלמה מהידיים כבר יומיים . אני מאד מאד מודאגת, מה זה יכול להיות? האם זה סקלרודרמה של ילדים? ואם כן מה זה אומר ומה ההשלכות? האם זה משהו אחר ואם כן מה יכול להיות הכיוון? אנא בבקשה אם אפשר לקבל תשובתך תודה מראש

שירה שלופ, מחלת סקלרודרמה בילדים היא נדירה ואינה מתייצגת בד"כ כפי שתיארת. זוהי מחלה כרונית שאינה חולפת ללא טיפול. הבדיקה יכולה להיות חיובית בצורה שגוייה ולכן על ייעוץ עם ראומטולוג ילדים וחזרה על בדיקה בשיטה מדויקת יותר (כלומר לא זו הנהוגה בקופות החולים). בברכה, ד"ר גיל אמריליו - ראומטולוג ילדים

שלום רב, השאלה שלי נוגעת לקצרי נשימה כרוניים שאני סובל מהם, אבל לפני כן הקדמה קצרה לבעיה. אני סובל כבר כ-8 שנים מסינוסיטיס כרוני, על רקע אלרגיה לאבק (למרות שחשיפה ישירה למקור האלרגי לא באמת משפיעה עליי, אך כך מספרים הרופאים) . אני סובל מריבוי פוליפים בכל הסינוסים (וזאת הסיבה גם למלאות כרונית של כל הסינוסים במוקוס דלקתי). טופלתי במשך השנים באנטי היסטמינים, סינגולייר, תרסיסי סטרואידים, קורסי סטרואידים ואנטיביוטיקות שאף אחד מהם לא עזר לבעיה. עברתי כבר שני ניתוחי fess בשילוב כריתת הפוליפים. הבעיה שלי היא, שמיד (שבועיים אחריו) אחרי הניתוח האחרון (השני), "הנזלת" הדלקתית חזרה (ייתכן ואפילו שאילו שאריות מלפני הניתוח שלא נוקו היטב). בכל אופן, כל השנים הללו אני סובל מקוצר נשימה כרוני ויומיומי, ומטופל ע"י משאף סימביקורט. דרגת קוצר הנשימה (בשילוב חרחורים קשים מאוד ושיעול) עולה באופן תמידי סמוך לזמן בו אני שוכב (זה יכול להיות בלילה שאני הולך לישון, ואם החלטתי לנוח בצהריים, אז גם מתחיל הקוצר נשימה – מה שמצריך ממני לקחת את המשאף), או בזמנים שיש לי ריבוי גדול מאוד של מוגלה שמטפטפת לגרון (לאו דווקא בשכיבה). כבר לפני 7 שנים עברתי בדיקות לאבחון אסתמה במרפאות ריאות, ולא אובחנתי כסובל מאסתמה. ההערכות של הרופאים היו שמדובר בטפטוף פוסט נזלי (PND), ואכן, לראשונה אחרי 8 שנים שאני נוטל משאף (160 מק"ג שאיפה אחת) באופן יומיומי (ולא כי רק בגלל הרופאים המליצו, אלה ממש מצורך ממשי יומיומי), אחרי הניתוח האחרון, במשך 10 ימים לא הייתי זקוק למשאף כלל וכלל (בימים הללו היו לי ריבוי של הפרשות דמיות כתוצאה של כריתת הפוליפים, ובימים הללו כמובן שלא היו כלל וכלל הפרשות מוגלתיות לגרון), אך ברגע שההפרשות הדמיות נגמרו, חזרו ההפרשות המוגלתיות לאף (וכמובן שזה מתבטא גם בריבוי הפרשות שיוצאים דרך הפה (מוגלה צהובה-חומה) והפרשות שמגיעות לגרון)ואז שוב חזרה הבעיה של קוצר הנשימה, וחזר הצורך בשימוש במשאף. זה מה שגרם לי להבין סופית שאכן מדובר ב- PND ולא באסתמה (תקן אותי אם אני טועה). השאלה היא: כיוון שלקחתי קורסים רבים של אנטיביוטיקה (כולל לוריד בביה"ח), מה שלא צלח ופתר את בעית המוגלה האפית (אפילו הניתוחים לא עוזרים), איזה פתרון אתה יכול להציע כדי שלפחות לא אצטרך לסבול מבעיה קוצר הנשימה הנגרמת כתוצאה מהנזילה המוגלתית לגרון? תודה מראש

שלום רב, אכן יש קשר בין הפרשות מהאף לאסתמה. יתכן ששני התלונות קשורות לרקע אלרגי. אני ממליץ להשלים בדיקות ראומטולוגיות כולל בדיקת ANCA ורגישות לאספרגילוס. כדאי לוודא שיש אסתמה בבדיקת תפקודי ריאות או בבדיקת תגר מטכולין. כמובן, אצלך יש בעיית אא"ג לא פתורה ואני ממליץ לך לפנות לייעוץ חוזר בתחום זה. האם שלחת את ההפרשות לתרבית? יתכן ואתה זקוק לסוג אנטיביוטיקה מיוחד.. בינתיים המשך להשתמש במשאפים במסגרת מעקב במרפאת ריאות. רפואה שלמה

תפקודי ריאות כולל בדיקת תגר מטכולין עשיתי כבר לפני 7 שנים, ושניהם שללו אסתמה, והאבחנה המשוערת (שנשארה עד היום בגדר כזו) היא PND. מתוך הנחה שהטפטוף מהאף, הוא זה שאחראי על קצרי הנשימה, בעיה זו נקראת אסתמה? כלומר, לא כל אדם אשר הייתה מטפטפת לו נזלת מוגלתית ודביקה, היה צריך לסבול מסימפטום זהה (הקוצר נשימה)? ואם מסתמכים על הבדיקות שעשיתי (ששללו בזמנו אסתמה), איך כן אפשר לקרוא לבעיה הנ"ל, בה טפטוף פוסט נזלי (אינטנסיבי מאוד) גורם לקוצר נשימה? אציין שהמשאף שנטלתי עד היום (סימביקורט 160 מק"ג שאיפה אחת ליום) היה יעיל רק אם היה נלקח ממש סמוך לשינה (אחרת היה צריך לקחת שוב סמוך לזמן השינה), ובכל מצב אחר לא התעורר צורך ממשי במהלך היום לקחת אותו (אלה אם הייתי מנוזל הרבה מעבר לממוצע באותו יום). דבר נוסף, בשבועיים האחרונים התחלתי לקחת בודיקורט 100 מק"ג (גם כן שאיפה ביום, במקום הסימביקורט), והוא יעיל אפילו יותר מהסימביקורט לטעמי (במקרה שלי). אם כן מה מרמז חוסר הצורך והיעילות במרחבי סימפונות (שקיים בסימביקורט) עפ"י הסיפור הנ"ל, האם זה גם יכול לתמוך בכך שלא ניתן לקרוא לבעיה הנ"ל אסתמה, ויש להמשיך ולבדוק מהו שורש הבעיה? דבר אחרון, מהי הסיבה שהמלצת על בדיקות ראומטולוגיות, האם בגלל שלא בהכרח סביר שאלרגיה היא הגורם לבעיה (למרות שבעיקר הפוליפים באף עושה רושם שהם מקור הצרות, והרופאים (רק) מעריכים שהם גדלים שוב ושוב על רקע אלרגי)? ולגבי התרבית, בגלל שלקחתי במשך השנים סוגי רבים כל כך של אנטיביוטיקה, סביר להניח שהחיידקים הרבים שבסינוסים הפכו להיות עמידים בפני האנטיביוטיקה? הרופא המנתח (ולא רק הוא), סבורים שאין מקום לקחת אנטיביוטיקה והם שוללים את הבקשה שלי לבדוק תרבית של הנזלת, אתה חושב שיש דרך להיפטר מההפרשות המוגלתיות ללא אנטיביוטיקה כלל (לחכות עוד זמן אחרי הניתוח שעברתי, ולקוות שהם יעלמו לבסוף), או שזה לא סביר בגלל הזמן הארוך שאני "מבלה" עם הדלקת הכרונית הנ"ל? תודה רבה על העזרה.