שאלות נפוצות מפורום חיך ושפה שסועים, הפרעות דיבור ובליעה, נחרה ודום נשימה בשינה

(0)
לדרג

חיך שסוע? איך זה משפיע על כל תחומי החיים? הפרעות דיבור? כל התשובות לכל השאלות השכיחות

מאת:
שאלה: לילדה עם חיך שסוע, האם בכל מקרה רצוי, גם אם יש כמות נוזלים קטנה באוזניים או מעל הממוצע לבצע ניתוח להחדרת צינוריות לאוזניים בזמן ניתוח החיך?

תשובה: רופא אף, אוזן וגרון יחליט על סמך בדיקת האוזניים באמצעות מיקרוסקופ טרם ניתוח החיך באם לשלבו בצנרור התופיות. החלטתו על צנרור התופיות מתבססת גם על בדיקת שמיעה התנהגותית. בדיקה זו באם נעשית ע"י קלינאית תקשורת מיומנת די בה מבחינת הערכת השמיעה.

שאלה: מה דעתך על האכלה באמצעות כלי שנקרא זונדה לאחר הניתוח כאשר בעצם הוא נשאר שם קבוע למס' ימים לאחר הניתוח והתינוקת משתחררת איתו הביתה?

תשובה: לזונדה חסרונות לא מבוטלים. אך היא איננה עוברת בגרון אלא באף, מעל לחיך, בלוע ומשם דרך הושט לקיבה.
הזונדה גורמת לאי-נוחות משמעותית לתינוק וכן לנזלת מוגלתית, כלומר לסינוסיטיס. עם זאת כאשר מדובר בניתוח תיקון חיך שסוע בתינוק הרי שלא נמצאה דרך טובה יותר לספק לתינוק במשך הימים הראשונים לאחר הניתוח את המזון לו הוא זקוק. בעירוי ניתן לתת רק נוזלים ובכך אין די. לצורך ריפוי פצע הניתוח יש צורך בחלבונים ואבות מזון שונים.
אי-לכך כשמדובר בניתוח שפה וחיך שסועים בתינוקות זהו הכרח בל-יגונה.
מובן שמדובר רק בתינוקות ולא בילדים שם אין הזונדה נחוצה כלל וכלל.

שאלה: רציתי לקבל קצת יותר הסבר על התופעה של השתנקות רפלקסיבית. מתי ולמה היא קורה (בעבר חוויתי כזו טראומה)

תשובה: מנגנון הבליעה ומנגנון הנשימה שלנו משולבים וחלק מהם הינו בעל נתיב משותף וזהו הפה והלוע. אנו מצויידים במנגנון מורכב יחסית שעליו למנוע מעבר של מזון לדרכי הנשימה. חלק ממנגנון זה הוא אזור אסור בגישה למזון והמעוצבב כיאות. בעת מעבר מזון לאזור זה, עצב ששמו Superior laryngeal nerve מתריע על כך ואז אנו מגיבים בחוזקה עד השתנקות. תקלות כידוע אינן נדירות ולעיתים בעיקר כשדיבור משולב באכילה אנו משתנקים קלות עקב מעבר של מזון מעט פנימה לאזור האסןר. הארוע המטריד אותך הינו חלק מאירועים המלווים אותנו בחיינו אך בד"כ אינם כה דרמטיים. אין לדבר משמעות והנך יכול לחזור להרגלי אכילה רגילים ואל לך להטריד את עצמך בזכרון זה.

שאלה: האם הטיפול היחיד בדום נשימתי בשינה הוא שינה עם מכשיר עד 120 או שיש אפשרות לטיפול כרורגי ?

תשובה: דום נשימה חסימתי בשינה נגרם עקב פגמים אנטומיים במערכת הקרניופציאלית (ראש-צוואר). תכנון הטיפול יכול להתבצע רק לאחר בדיקה ספציפית הכוללת בשלב ראשון בדיקת רופא אף, אוזן וגרון עם אוריינטציה לנושא זה וכוללת בדיקה אנדוסקופית. לאחר מכן יש לבצע בדיקות הדמיה רנטגניות וכך ניתן לאבחן בכל פציינט את הסיבה מדוע הוא סובל מנחרה והפרעות נשימה בשינה. הבדיקה במעבדת השינה מוסיפה מידע מסויים אך איננה מצביעה על הגורמים ועל כן איננה יכולה להיות בסיס להצעה טיפולית. הטיפול הוא בד"כ ניתוחי. כידוע מעטים ביותר הם הפציינטים המסוגלים לישון עם מכשיד ה- CPAP שעל כן איננו בד"כ טיפול ריאלי. הישנים עם המכשיר בד"כ משלמים מחיר מבחינת הזוגיות.

שאלה: אני נוחרת, (אני סובלת גם מעודף משקל רציני גובהי 175 ואני שוקלת 92 ק"ג) האם ירידה במשקל תפחית את עוצמת נחירותי או שעלי לשקול טיפול נגד נחירות?

תשובה: במצבך בד"כ עליך קודם כל לרדת במשקלך. מובן שהדבר נכון רק לאחר שנבדקת ע"י רופא אף, אוזן וגרון ששלל גורמים אחרים לנחרה.
במידה ואינך יכולה לרדת במשקל באמצעות דיאטה יתכן מאד וכדאי יהיה לך לשקול ניתוח הצרת קיבה.

שאלה: כמה זמן לאחר ניתוח חך התינוקת נשארת עם סדים על הידיים? כמה זמן לאחר הניתוח ניתן לחזור לבקבוק ?לאחר כמה זמן מהניתוח צריך לפנות לקלינאית תקשורת?

תשובה: אני מניח שמדובר בניתוח תיקון חיך שסוע בילד שגילו כשנה. אם כך הוא הדבר, הרי שההזנה באמצעות הצינורית המוחדרת מבעד לאף לקיבה (הזונדה) נמשכת כעשרה ימים לאחר ניתוח. לאחר מכן ניתן לעבור לכלכלה הרגילה של הילד. יש צורך בסדים כל עוד הזונדה במקומה.
לפני ניתוח החיך יש צורך בבדיקת האוזניים ע"י רופא אף, אוזן וגרוןע"מ להחליט באם צריך גם לצנרר את תופיות האוזניים בעת הניתוח.
לגבי קלינאית התקשורת יש לשאול את הקלינאית המטפלת משום ןעל פי אופן עבודתה וכל פציינט ספציפי היא תקבע את מועד הביקורת אצלה.

שאלה: בננו נולד עם לשון קשורה, האם הדבר יפריע לו (מפריע לו כעת?) ומה עושים?

תשובה: בשלב כה מוקדם של החיים נדיר ביותר שהלשון כה מוגבלת בתנועתה שיש כבר צורך לטפל בכך. כל מגבלה בתנועת הלשון מן הראוי להסיר גם אם אכן בד"כ אין הדבר גורם לליקוי בדיבור. אך היכולת ללקק גלידה, ללקק את השפתיים, לנשק כראוי ועוד ועוד חשובה.
האם כיום יש קושי ביניקה?
בד"כ אין צורך לטפל בכך לפני גיל שנה אך כל מקרה לגופו ויש לבדוק את הילד ע"מ לתת תשובה אחראית.
מומלץ לפנות לרופא אף, אוזן וגרון.

שאלה: האם ניתן לטפל במום כזה מיד, ולמנוע סבל להורים ולילד?

תשובה: הטיפול בשפה וחך שסועים מתקיים, בשלבים, לאורך שנות ילדותו של הילד ולעיתים אף בבגרותו. מפניתך אני מבינה כי הטיפול שאתה מתכוון איליו הינו הניתוח לסגירת השסעים. ובכן, נהוג במרבית המרכזים בעולם לבצע ניתוח לסגירת השסע בשפה בגיל 3-4 ח', בעוד שאת השסע בחך נהוג לסגור בגיל 9 ח' לערך. אומנם במקרים בודדים ובעיקר על פי בקשת ההורים סוגרים את השפה כאשר הילוד בן מספר ימים, ברם תוצאות ניתוח זה אינן כה מוצלחות בהשוואה לניתוחים הנערכים בגיל 3-4 ח'.
מנסיוני (של כ- 30 שנה) קיימת, במרבית המקרים, הסתגלות של ההורים והמשפחה הקרובה לשסע בשפה ובחך. זאת משום שהרך הנולד, מעבר לשסע בשפה, מקרין מתיקות וקסם אנושי ובטוחני כי גם התינוק בו מדובר הינו בעל קסם מיוחד המאפשר התמודדות עם השסע על פי השלבים המומלצים.
לידיעתך, רגיעה, סבלנות, ברור אפשרויות ניתוחיות, מרכזים שונים בהם מתקיים צוות רב מקצועי המומחה לשיקום שסעי חיך ושפה, ולמידה יסודית של כל שלב ושלב בשיקום מבטיחים התמודדות נכונה.
בעצם שאלתך אני כבר רואה התחלה של התארגנות נכונה לקראת בירור אפשרויות השיקום השונות ואני חושבת שדוקא טווח של 3-4 ח' עד לניתוח של סגירת השפה יאפשרו לך בירור ופגישות עם מנתחים שונים וצוותים שונים עד לבחירה הנכונה.

שאלה: מה הטיפול המתאים ביותר לנחירות? ומה הסיבות לכך?

תשובה: טיפול ניתן להציע לאחר בדיקה והערכה מתאימים כולל צילומי רנטגן מיוחדים שבלעדיהם לא ניתן להציע כל טיפול. יש המתאימים לניתוחי חיך ולוע. יש הזקוקים לניתוחי לסתות ויש הזקוקים לניתוחי לשון. לעיתים מכסה הגרון (אפיגלוטיס) חוסם ואז ניתן לקצרו.

שאלה: יש לי בעיות נשימה כבר שנים, ע"פ בדיקת רופא א.א.ג. מתברר שיש לי מחיצה עקומה, וכן קונכיות מנופחות, האם כדאי לנתח? האם אפשר בלייזר?

תשובה: אטימות אף היא בעיה נפוצה ביותר והטיפול בה נועד לשפר את איכות החיים וגם את הבריאות. במידה ואכן הערכת הפציינט נעשית נכונה ועל סמך בדיקה אנדוסקופית כלומר בדיקה באמצעות סיב אופטי, והניתוח מתבצע כיאות סיכויי הצלחתו טובים מאד.
לייזר גורם לפגיעות טרמיות, כלומר נזקי חום לרקמות והשימוש המוגבל יחסית, שנעשה בו נסיונית באף נכשל.

שאלה: אבי אחרי אירוע מוחי הוא עם זונדה כרגע והרופאים ממליצים על PEG. הזונדה דרך האף גורם לו לאספירציה, מה ניתן לעשות?

תשובה: לצורך טיפול בהפרעות בליעה יש צורך בבדיקת בעלי מקצוע בתחום זה ובתוספת לכך ביצוע על ידם של בדיקות עזר כבדיקה ווידאו-אנדוסקופית ובדיקה ווידאו-פלואורוסקופית. כלומר חזיון של המנגנון הן פנימה והן בשיקוף רנטגני לפחות משני כיוונים. האינטגרציה של כל הנתונים מאפשרת לקבוע את המדיניות הטיפולית ואף במידת הצורך לתרגל שיטות אכילה או שיטות הזנה שונות.

שאלה: האם מעבדת שינה אצלכם במרפאה תוכל לעזור לי לברר את טיב ההפרעה ממנה אני סובל? ותוכל לעזור בטיפול?

תשובה: הנושאים שבהם עוסקת המרפאה היא מנגנוני ראש וצוואר של נשימה, דיבור ובליעה. ולכן הפרעות השינה שברובן הן הפרעות נשימה הן מהנושאים המרכזיים של המרפאה.
חשוב לזכור שבמעבדת השינה לא ניתן לבדוק את הפציינטים אלא רק לרשום כמותית את עוצמת הנחרה, מספר הפסקות הנשימה ועוד. נתונים שבעצם אינם כלל בסיס לתכנון הטיפול אלא בדיקת עזר שתרומתה מוגבלת ביותר.

שאלה: מהן הסיבות האפשריות לרפלוקס? איך מאבחנים מהי הסיבה? בנוסף אני צרוד, ונוחר (למרות שאני רזה)

תשובה: רפלוקס פרושו החזר נוזל חומצי מהקיבה לושט, או/ו-מהושט ללוע ולגרון. הסיבות יכולות להיות ראשוניות עקב פגם מבני או בבקרה העצבית ויכול להיות משני לעודף משקל נשימה מאומצת אשר גורמת להיוצרות לחץ נמוך בבית החזה מעל הסרעפת.
האבחון נעשה ע"י בדיקה אנדוסקופית של רופא אף, אוזן וגרון, בדיקות גסטרואנטרולוגיות כולל בדיקה אנדוסקופית של הושט והקיבה, ע"י מדידת חומציות בושט, בדיקה ווידאו-פלואורוסקופית של מנגנון הבליעה ועוד. שיטות הטיפול הן ע"פ הממצאים או בשיטת "ניסוי ותהייה".
גרגור מלח לא מקל.
הקושי שיש לך בבליע ככל הנראה קשור לתהליך ההזדקנות של מנגנון הבליעה, האבחנה נעשית בבדיקה ווידאו-פלואורסקופית של מנגנון הבליעה שהיא בדיקה רדיולוגית.
יתכן שהצרידות קשורה לדבר.
לגבי נשימתך בשינה, בניגוד לאמונות נפוצות עדיין בארצנו מיעוט מהנחרנים שמנים. מכל מקום במידה והנך מעוניין בטיפול יש לבצע ברור מתאים כולל צימוני רנטגן מיוחדים. כאשר הסיבה לנחרתך ידועה ניתן להציע טיפול.

שאלה: הילדה שלי בת 3 אך אינה מדברת ברור. כרגע התחלנו טיפול אצל קלינאית תקשורת. האם יש קשר בין דיבור לא ברור לדיסלקציה?

תשובה: באופן כללי ניתן לאמר כי אין קשר בין דיבור לא ברור ודיסלקציה. ברם, אם הדיבור הלא ברור הינו על רקע העכבה שפתית, יתכנו, לעיתים, קשיי למידה וקושי בהבנת הנקרא. אני מציעה לך לדון עם קלינאית התקשורת המטפלת על אופי הבעיה בדיבור של בתך הקטנה, ובטוחני כי הטיפול שינתן על ידה, במידה וקיים אלמנט שפתי בבעיה בדיבור של בתך, ימנע בעתיד קשיי למידה.

שאלה: אני בהריון בשבוע 24, לפני כשבוע ביצעתי סקירת מערכות שליש שני שבה הרופא העלה את האפשרות לחיך שסוע אצל העובר, האם אפשר לדעת בוודאות כי זה כך? מה עושים?

תשובה: ככל הידוע קיים קושי לגילוי שסע בחך בלבד בסקירת מערכות ואפילו בסקירה תלת-ממדית.
שסע בשפה מצד אחד או משני צדדים בשפה העליונה, עם או בלי שסע בקשת השניים, ניתן לגלות בסקירת מערכות.
שסע בחך יכול להופיע עם שסעי שפה אך גם ללא שסעי שפה. כאשר תינוק נולד עם שסע בחךבלבד, הוא עובר ניתוח לסגירתו בגיל 9 ח' לערך. לאחר מכן הוא נמצא במעקב אצל קלינאית תקשורת על מנת שיוכל לפתח דיבור תקין. לעיתים בכ-30% מהמקרים יש צורך בניתוח נוסף בגיל 4 ש' לערך. הניתוחים אינם קשים וכרוכים, בדרך כלל, ביומיים אשפוז בלבד (לילה אחד).
רצוי ביותר להיות בקשר עם צוות מומחים לשסעי החך והשפה (הכולל קלינאית תקשורת, מומחה לכירורגיה פלסטית, מומחה אף אוזן וגרון, אורתודונט, מומחה פה ולסת, רופא שניים ואודיולוג) המאפשר טיפול מתאים בכל שלב בהתפתחות ובהתאם לצורך. חשוב לציין כי לא כל ילד צריך שיקום כה מורכב. לרוב ניתוח אחד ומעקב - טיפולי אצל קלינאית תקשורת ולא נודע כי היה שסע בחך. חשוב לציין כי מעבר לשסע בחך, במרבית המקרים, הילד תקין גופנית ושכלית.

שאלה: האם יש משהו שיכול לייבש נוזלים באוזניים לתינוק בן שנה שעשה כבר ניתוח כפתורים? מה יכול לגרום לכך?

תשובה: הנזולים מצטברים באוזניים מאחר ומנגנון האורור שלהם איננו פועל. תרופות אנטיהיסטמיניות כפניסטיל אינן קשורות כלל למנגנון האורור של האוזניים ואמונות ביכולתן "ליבש" את האוזניים אינן אלא אמונות שוא.
בנך זקוק לבדיקת רואפ אף, אוזן וגרון שתכלול בדיקה אנדוסקופית, כלומר בעזרת סיב אופטי, של האף והלוע מאחורי האף, המקום בו נפתחות החצוצרות שהן מערכות האורור של האוזניים. בעצם שם ממוקמת המחלה הראשונית הגורמת לליקוי בתפקוד החצוצרות. יתכן ושם האדנואיד, המכונה גם "השקד השלישי" או בלשון ההדיוטות "פוליפ" גדל וגורם לבעיה.

תשובה: האם יש קשר בין דום נשימה לילי ונשימה דרך הפה בשעות היום לשקדים והאם לא מספיק להסיר רק את השקד השלישי ועל ידי כך לפתור את הבעיה? כמה זמן אורכת ההחלמה?

תשובה: במידה והשקדים מוגדלים יתכן מאד ואין די בפתיחת האף לנשימה, אלא יש צורך בקיום חלל אויר נאות מאחורי הלשון, כלומר כריתת השקדים המוגדלים.
השילוב של כריתת האדנואיד עם כריתת השקדים הינו נוץ מאד. במידה ויש גם תחלואה, כלומר דלקות שקדים אז התועלת מהניתוח היא כפולה משום שכך גם בעיה זו תיפתר.
משך הניתוח הוא כשעה, בד"כ משאירים באשפוז יום אחד. מהלך הניתוח ומהלך ההחלמה תלויים במידה רבה במיומנות המנתח. בד"כ מומלצת חופשה של שבוע לאחר הניתוח.

שאלה: האם שפה שסועה היא תורשתית? מה האחוזים להימצאותה באוכלוסיה?

תשובה: ברוב המקרים שפה שסועה איננה תורשתית אלא תקלה אקרעית בעת התפתחות העובר.
השכיחות של שסע השפה ו/ או החיך היא כאחד ל- 750 לידות. בין השסעים, שסע השפה החד-צדדי עם שסע החיך הוא הנפוץ ביותר. כאשר השסע הוא חד-צדדי הוא מופיע יותר משמאל.
כאשר מדובר בילד ראשון עם שסע למשפחה בריאה הסבירות לשסע נוסף היא 4%. כשאר יש שני ילדים עם שסעים הסבירות ללידת ילד נוסף עם שסע היא 9%. כאשר לאחד ההורים יש שסע הסבירות ללידת ילד נוסף (שני) עם שסע היא 17%.
עם זאת לעיתים השסע הוא חלק מתסמונת כלומר צירוף ידוע של מומים. ובכל זאת כאמור יש גם מקרים תורשתיים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום