מזוכיזם: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

דכדוך או דכאון אחרי לידה: מדריך

התינוק חמוד להפליא, אבל את מדוכדכת? רוב הנשים יחוו דכדוך לאחר הלידה. 10%-15% מהנשים יחוו דיכאון של ממש, המחייב טיפול. החדשות הטובות: הטיפול אפקטיבי הבאת ילד לעולם כרוכה בהתרגשות ניכרת - ולעתים המאורע המשמעותי מזמן גם בלבול, חששות, מחשבות שליליות; ולעתים גם דיכאון של ממש. "דיכאון אחרי לידה" מוגדר כמצב רגשי שעלול להתפתח בתקופה שאחרי הלידה - וכולל חרדות, שינוי במצב רוח, מחשבות טורדניות ותסמינים גופניים. מורכבותה של החוויה גורמת לנשים רבות לחוות מצב רגשי ירוד, בתקופה שלאחר הלידה. אצל חלק מהנשים, יתפתח "דיכאון אחרי לידה" שזה דיכאון קליני לכל דבר.   כאשר תפקוד האם נפגע באופן קיצוני, סביר שמדובר בדיכאון. צילום: שאטרסטוק   מה ההבדל בין "סתם" מצב רגשי ירוד, לבין דכאון אחרי לידה? ישנם מספר הבדלים בין שני המצבים. חשוב מאוד להיות מודעים לאופי המצבים האמורים - ולדעת להבחין האם מדובר במצב המכונה "דכדוך שלאחר לידה" (מצב הנחווה ע"י 50%-70%...

סיבות אפשריות ומצבים דומים למזוכיזם

בריאות הנפש - תמונת המחשה
בריאות הנפש מהי תסמונת פוסט טראומטית? איך נזהה סימני חרדה בילדינו ובעצמנו? וכיצד נטפל בהם על מנת לה...
ללמוד עוד על מזוכיזם
עיוותי חשיבה בקרב פדופילים-תמונה

הפדופילים מפרשים את המציאות על-פי צרכיהם. בעקבות ההד...

מאת: נעמה...
17/12/2007
דיכאון: כשהייאוש אינו מרפה-תמונה

סובלים מתחושת כישלון? מתמודדים עם אובדן עניין וחוסר יכולת...

מאת: עפרה שלו
10/02/2016
סכיזופרניה: חיוני לטפל בהקדם-תמונה

התקף פסיכוטי יכול במקרים מסוימים לבשר על התפרצות...

מאת: ד"ר יעקב...
16/08/2017
הפרעת אישיות גבולית: כיצד לטפל?-תמונה

הסובלים מהפרעת אישיות גבולית מתמודדים עם כאב נפשי קשה...

מאת: ד"ר סגל מיכאל
06/06/2017
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל למזוכיזם?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

מזוכיזם: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום. אני סובלת מבעיה די מביכה זה תקופה ארוכה, כמעט בכל חודש. במהלך השינה אני נושכת את הלשון, ממש לועסת אותה בשני צידיה. לעיתים, במהלך נשיכת הלשון בשינה, אני "מודעת" בתת-מודע לכך שאני נושכת את הלשון, אך ממשיכה בחוזקה. בבוקר שאחרי אני מתעוררת למראה מחריד של לשון לבנה ואדומה, עם סדקים. השבועיים שלאחר מכן הם קשים לתפקוד- בדיבור, באכילה ובכל תזוזה מזערית בפה. אני לא מספרת על כך להוריי, ולא פונה לרופא\ה, מבושה... האם תוכל לשער ממה זה נובע, ולהמליץ לי מה עליי לעשות? תודה.

שלום רב, הפרעות המופיעות בשינה מכונות "פאראסומניות". פגיעה עצמית בשינה נדירה יחסית ושייכת לתת קבוצה של הפאראסומניות. תת-קבוצה זו היא המופיעה בעת שנת החלימנ ועל כן נקראת: "REM SLEEP BEHAVIOR DISORDER (RBD)". יש לתופעה מספר אפיונים וגורמים. לצורך ברור וטיפול את יכולה לפנות לנוירולוג או בקשי הפניה למעבדת שינה ושם ינחו אותך. בברכה פרופ' יהודה פינקלשטין

תודה רבה על תשובותיך. די מלחיץ, מפחיד ומבייש... כל התהליך. הוריי לא יודעים דבר, כמו כן, עודני בתחום ה"קטינה". כנראה, איאלץ לחיות את הכאב הזה בכל חודש מחדש...

הפתרון האולטימטיבי להרכיב סד לילה לשיניים

שלום. גם לי יש משהו דומה, אך לא מתוך שינה, אלא כאשר אני ישנונית/עייפה ברמה קיצונית. לודגמא כאשר אני מניקה באמצע הלילה, ואז בבוקר, אני סוג של נזכרת שנשכתי את עצמי. לעיתים רחוקות אני קולטת את זה תוך כדי מעשה וקשה לי להפסיק... כאילו זה שומר אותי ערה או משהו כזה... האם גם כאן זה נכנס תחת הקטגוריה של "פאראסומניות"? תודה,

אל תתביישי או תחשבי שבגלל גילך הצעיר - לא תוכלי לקבל עזרה. תתאמי תור או בקשי מהורייך שיקבעו לך תור עם רופא השיניים או השיננית, תגיעי לרופא השיניים או לשיננית, ותספרי מה קורה. אחד הפתרונות יכול אולי להיות פלטה קטנה ששמים בפה לשעות השינה, והיא שומרת על הלשון. כל אחד מהם יוכל להסביר להוריך שהסבל מיותר, שחשוב לטפל בזה, ולהציע כיוונים לעזרה. לשלמות הלשון יש חשיבות דנטאלית, כך שהם בהחלט יכולים להיות כתובת לתחילת בדיקות והכוונה להמשך. אין צורך לסבול יש אנשים שמזיזים רגליים באופן אינטנסיבי בשינה יש אנשים שקמים מתוך שינה ואוכלים יש כל מיני תופעות, ואין צורך לסבול מהן. בהצלחה

בידיוק מה שקורה לי כבר שבועיים. אני מיואש ושנתי גרועה האם יש פתרון לדבר חוץ בפנייה לרופא פה ולסת

שלום רב, מדוע בושה? הרי לא עשית כל רע!!!! פשוט יש לך תופעה שאינה בשליטתך כי את ישנה. אני הייתי ממליצה לך בחום לפנות לרופאת המשפחה והיא תנחה אותך בהמשך. בהחלט יכול להיות שהפתרון לבעיה כל כך פשוט שחבל שתסבלי...חבל שתהיה עסוקה במהלך היום במה שקורה לך כאשר את ישנה... בבריאות שלימה, ד"ר אריאלה נחמני

שלום רב, הייתי ממליצה לך לפנות לרופא המשפחה והוא ידאג להפנות אותך לרופא מקצועי בהתאם. בברכה, ד"ר אריאלה נחמני

היי ד"ר. אני בת 28 ובשנים האחרונות מטופלת בציפרלקס 5 מ"ג. סובלת מהתקפי חרדה, הפרעת אכילה, פגיעה עצמית, מחשבות אובדניות ונדודי שינה. מעולם לא אובחנתי כחולה בדיכאון ולמען האמת אף אחד לא יודע על מצבי. אני בעלת חוג חברתי רחב, מתאמנת ובעלת משפחה מדהימה. ניסיתי להתאבד בעבר ובכללי זהו נושא שמעסיק אותי המון. האם ניתן לאבחן את זה כדיכאון? בנוסף, תופעה שהתחילה לפני כחודש.. אני מדמיינת חרקים ומעופפים. לפעמים רואה אותם הולכים עליי ולפעמים זזים בפינת החדר, אך בפועל אין כלום. יש לציין שאני לא רואה דמות ממשית של חרק אלא נקודות שחורות בגדלים שונים. חוץ מ"חרקים" אני לא מדמיינת דברים נוספים. האם זה משהו חריג? חשבתי שזה זמני אבל עושה רושם שזה לא עובר.. אודה לעזרתך

שלום רב לדעתי כדאי לך להבדק גם על ידי רופא עינים, בפסכאטריה יש תופעה של הזיות חרקים לאלקהליסטים כרוניים אני מבין שאת לא כזו , רצוי להמשיך בטיפול עלידי פסכאטר לגבי אובדנות .יכול להיות דכאון וגם חלק מהפרעה אישיותית ,

היי. נעלמתי לזמן מה. תודה שאתם פה. עברתי תקופה לוחצת מאוד, המון לחץ בבית ומסביב וחופש של המטפלת בחג. אפשר לומר שאני תלוי בה, דווקא אז כשהמחשבות הקשות מגיעות. נתקלתי באחד הפוגעים מהעבר. "הרב" קראו לו אז.. וגם היום לצערי. הוא יודע שפגע ומתנהג כאילו הכל טוב.. כאילו לא קרה כלום. כאילו לא החריב את עולמי ולא גזל את ילדותי. פתאום הכל מפחיד ומלחיץ. אני נהייה קטן, כמעט נעלם. רוצה להעלם! ואז מחשבות חוזרות על פגיעה עצמית וחושך בעיניים. פתאום לאחר שנים הזיכרון מכה, החליט לפעול פתאום בשיא העוצמה. למה הוא לא יכול להשאר ולא לצאת? להיעלם? רוצה לישון עוד ועוד.. חוסר חשק להכל אפור וחשוך. אשתי לא מבינה מה עובר עלי. מבחינתי חזרתי אחורה. 13 שנה של התעלמות מוחלטת וסבל בשקט, פורצים החוצה ורוצים לחבל בהכל! אני מפחד לספר למטפלת, אולי היא תאשפז אותי?? זו תהייה הפעם האחרונה שנתראה. מצד שני בשביל זה היא פה.. לעזור לי לעבור את זה. מתלבט.. א: וְשַׁבְתִּי אֲנִי, וָאֶרְאֶה אֶת-כָּל-הָעֲשֻׁקִים, אֲשֶׁר נַעֲשִׂים, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ; וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים, וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם, וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ, וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם. ב: וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת-הַמֵּתִים, שֶׁכְּבָר מֵתוּ--מִן-הַחַיִּים, אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה. קוהלת

קהלת יקר ..חשבתי עלייך השבוע . עצוב שקשה כל כך ומובן ומי שלא שם מתקשה להבין עם לא תסביר .... מאוד ממליצה לספר למטפלת ולחשוב יחד איתה איך להסביר לאישתך .. אתה לא צריך לסבול בכלל ... אתך

הי קוהלת, עד כמה שאתה יכול - שתף בטיפול, ושתף גם בחששות ובחרדות שעולות בך. להערכתי, כולנו פה, למרבית הצער, מכירים את המקום שאתה מדבר עליו. אז, כנראה, שאתה איכשהו ממש לא לבד. לחיות. סוריקטה

המלוכלך הזה פגע בי גם הפעם. גם אחרי שנים לא חסך במילים כדי להמשיך להשפיל אותי. ולתומי חשבתי שאנשים משתנים!!! טיפש ותמים שכמוני.

12/04/2018 | 07:36 | מאת: סוריקטה
מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית

הי קוהלת, *אתה* בעצמך יכול להשתנות. בזה תוכל, אולי לקחת אחריות. משהו בשינוי פנימי מחולל תמורות באופן מוזר שכזה גם בסביבה. כך אני מאמינה. נסה לא להתקרב, אם בכלל ניתן. ואם לא, לומדים במשך שנים איכשהו להדזהות פחות עם המילים האומללות הנוראיות ההן. ולהפריד. איתך, סוריקטה

היי ,מצטערת לשמוע ששוב פגע בך הפעם מילולית , בטח השאיר אותך .. ...הם אף פעם לא מפסיקים לצערי כי זה אצלם בדם, האופי.... לדעתי אתה כן צריך לדבר ולשתף את המטפלת שלך כי כך תוכל להפטר מהרבה רגשות קשים ושליליים שמלווים אותך עוד היום ממה שלא נפטרים זה ממשיך כמו מחלה מכרסמת עד כלות אתה ממש לא טיפש , אחרת לא היית חושב מה לעשות הלאה חשוב אייך היית רוצה להרגיש ......זה יתן לך תשובה מה לעשות חטוליתוש

אני מכיר את עצמי כאחד שלא מפחד מכלום! אין דבר שיכול לערער אותי. עד שמגיעים הנבלות האלו. וכאילו אני עומד ליפול מצוק ואין במה להאחז.. פחד משתק. הרגשה של שיתוק חשיבתי. אני רוצה לצעוק ולצרוח, להשתולל וללמד אותו לקח. אבל גופי לא נשמע לי. אפילו לא קולי. לגשת אלוי או ליצור איתו כל קשר רק עושה לי לא טוב. לא כרגע. טוב לי שאתם פה לשמוע ולהציע.. טוב שיש את מי לשתף, מי שיבין. תודה חתוליתוש.. ברוכה הבאה. ושבת שלום לכולם.

הי קוהלת, ברוך השב. אין צורך לחשוש מלספר למטפלת. תוכל להרגיש פחות לבד ונראה לי סביר להניח שהיא מאוד תבין על מה אתה מדבר. אודי

מנסה להעסיק את עצמי במלא עשיה התחלתי לרוץ ועכשיו עם פציעות ספורט מנסה בכל יכלתי לשכוח אבל אלוקים לא נותן לי רדופה ואין לי טיפה שקט בפנים לאן שאני הולכת הכאב והסיוטים והמצוקה מלווים אותי.. מנסה לקבל אבל לא רוצה אז נלחמת ונלחמת והגוף כואבת והנפש כואבת והמצוקה גוברת וגם היאווש.. אין לאן לברוח ואני לא יודעת מה לעשות יש לי כל כך הרבה חוסר אונים הכי אני רוצה שקט בפנים

אוי ינשוף, ריצה מתחברת לי לבריחה ממשהו, ופציעת ספורט איכשהו מתחברת לי לסוג של פגיעה עצמית. משהו יותר מידי כזה. הלוואי ותוכלי לנוח קצת להירפא. הייתי תופסת אותך באמצע הריצה ומחבקת חזק חזק חזק. סטופ. שלך, סוריקטה

סריקיטה יקרה המילים שלך מדוייקים לי והם מרגיעות אתן לעצמי לנוח קצת.. תודה יקרה

יקרה תפסיקי להילחם יודעת, קל להגיד קשה עד מאוד לבצע שולחת חיבוק וכוחות ....אוהבת מאוד

אביב יקרה עושה את מיטבי כדי להתמודד חשבתי שעל ידי ריצה אוכל לברוח ואולי זה כן יכול להקל אבל לא כמו שחשבתי אולי זה יכול להיות כלי עזר במטרה להתמודד . קשה לי לקבל ולא לברוח... אומרים לי לאט לאט..

רוצה להגיד עוד משהו.. הדרך התמודדות שלי הוא קיצוני כח המצוקה בפנים הוא קיצוני אפשר לאזן?? לא יודעת.. פשוט מחפשת דרכים להתמודד כדי לא להתפרק לגמרי והפחד הכי גדול.-להתאשפז..

הי ינשוף, חשוב שהכל יהיה במידה. גם ריצה, גם חוסר אונים וגם מלחמות. הנפש והגוף זקוקים גם למנוחה ולקבלה. מקווה שיימצא לך האיזון הנכון. אודי

פורומים בנושא מזוכיזם
פורום פסיכותרפיה
ליאת ברעוז תענה על שאלות הגולשים בתחומים הנוגעים לפסיכותרפיה, כגון: חששו...
פורום טראומה והלם-קרב
הפסיכותרפיסט ד"ר דרור גרין ישיב על שאלות הגולשים בנושאים הנוגעים בטראומה...
פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
ד"ר מאיר נעמן ישיב על שאלות הגולשים בתחומים הנוגעים לדרכי התמודדות עם מצ...