דכדוך או דכאון אחרי לידה: מדריך

(6)
לדרג

התינוק חמוד להפליא, אבל את מדוכדכת? רוב הנשים יחוו דכדוך לאחר הלידה. 10%-15% מהנשים יחוו דיכאון של ממש, המחייב טיפול. החדשות הטובות: הטיפול אפקטיבי

ד"ר גרישין סבטלנה
רופא פסיכיאטר ,מומחה לפסיכיאטריה

הבאת ילד לעולם כרוכה בהתרגשות ניכרת - ולעתים המאורע המשמעותי מזמן גם בלבול, חששות, מחשבות שליליות; ולעתים גם דיכאון של ממש. "דיכאון אחרי לידה" מוגדר כמצב רגשי שעלול להתפתח בתקופה שאחרי הלידה - וכולל חרדות, שינוי במצב רוח, מחשבות טורדניות ותסמינים גופניים. מורכבותה של החוויה גורמת לנשים רבות לחוות מצב רגשי ירוד, בתקופה שלאחר הלידה. אצל חלק מהנשים, יתפתח "דיכאון אחרי לידה" שזה דיכאון קליני לכל דבר.

כאשר תפקוד האם נפגע באופן קיצוני, סביר שמדובר בדיכאון. צילום: thinkstock
כאשר תפקוד האם נפגע באופן קיצוני, סביר שמדובר בדיכאון. צילום: thinkstock

מה ההבדל בין "סתם" מצב רגשי ירוד, לבין דכאון אחרי לידה?

ישנם מספר הבדלים בין שני המצבים. חשוב מאוד להיות מודעים לאופי המצבים האמורים - ולדעת להבחין האם מדובר במצב המכונה "דכדוך שלאחר לידה" (מצב הנחווה ע"י 50%-70% מהנשים), או שמא מדובר ב"דכאון אחרי לידה" (אותו יחוו 10%-15% מהנשים).

בשני המצבים, הנשים מדווחות על תחושות שלילות, כגון: עצב, חרדה, מצב רוח ירוד וירידה בתאבון; בשני המצבים, תוכן הדיכאון יהיה קשור לילד (היחסים עם הילד, הטיפול בילד, הרגש כלפיו וכו'); בשני המצבים, פעמים רבות, תהיה גם חוויה של בדידות ושונות.(לידה זה משבר לכל דבר שמצריך הסתגלות והתמודדות אחרת מבחינה רגשית וגופנית).

ההבדל בין שני המצבים נעוץ בארבעה פרמטרים עיקריים.

משך ההפרעה: הן במצב "דכדוך לאחר לידה" והן במצב "דכאון אחרי לידה", מופיעים תסמינים דומים במהותם (שעשויים להיות שונים בחומרתם ותכיפותם). תסמינים אלה כוללים מצב רוח ירוד, דאגנות, רגישות, בלבול, נדודי שינה, ירידה בתיאבון, שינויים חדים במצב הרוח, תחושת עצבות או מועקה, איבוד עניין, קושי בריכוז ובקבלת החלטות, תחושות אשמה, פסימיות, פחד להיות עם התינוק לבד, בכי בלתי מוסבר ועוד.

כאשר מדובר בדכדוך, ברוב המקרים הסימפטומים האלה עוברים תוך מספר ימים או שבועות. לפיכך, הימשכות התסמינים - ומצב בו האמא לא "חוזרת לעצמה" בחלוף שלושה חודשים, הוא מצב שמחייב בירור ובדיקה.

חומרת התסמינים: דכאון אחרי לידה הוא מצב חמור יותר מדכדוך - ובא לידי ביטוי בתסמינים דומים, שנחווים בצורה עוצמתית יותר. לעתים, נשים הסובלות מדיכאון אף סובלות מיותר תסמינים, בהשוואה לאימהות הטריות החוות "רק" דכדוך.

כאשר הדכדוך מלווה במחשבות טורדניות, מחשבות שווא, תסמיני הדיכאון קשים או קיצוניים - יש לחשוד שמדובר בדיכאון ולא בדכדוך. דיכאון אחרי לידה בדרגת חומרה גבוהה עשוי אף לכלול תסמיני פסיכוזה. במצב כזה, האם תרגיש תחושת ייאוש ואי שקט קיצוני, תסרב לאכול, תפתח תחושת רדיפה, תביע חשדנות יתר כלפי אנשים - ותחשוב מחשבות על פגיעה עצמית או פגיעה באחרים. מצב כזה נחשב מצב מסוכן, המחייב עזרה רפואית דחופה.

רמת תפקוד: כאשר תפקודה של האם נפגע באופן קיצוני, סביר שמדובר בדיכאון. כך, למשל: מצב של תפיסת מציאות לקויה, הזיות ומחשבות שווא - משבש את התפקוד באופן חמור.

הגורמים להתפתחות המצב: על פי רוב, דכדוך "טבעי" אחרי לידה נגרם על רקע שינויים הורמונליים, מחסור בשינה, חששות מפני השינוי במרקם התא המשפחתי, עייפות ומתח סביב הלידה, שינוי אורח החיים, מתן תשומת לב לתינוק "על חשבון האם" וכו'. לעומת זאת, ברוב המקרים, להתפתחות דכאון אחרי לידה יש רקע "כבד" יותר - והגורמים להתפתחותו עמוקים ומורכבים יותר.

מהם הגורמים להתפתחות דכאון אחרי לידה?

נטייה גנטית; היסטוריה של דכאון או הפרעה נפשית אחרת - אצל היולדת ו/או אצל בני משפחתה; אירוע טראומתי או סיטואציה מורכת מלחיצה סביב הריון ולידה , העדר מערכת תמיכה.

כאשר מתקיים אחד או יותר מהגורמים הללו, האישה מצויה בקבוצת סיכון לפתח דכאון אחרי לידה. לכן, בן הזוג, בני המשפחה, האישה עצמה והגורמים הטיפוליים הרלוונטיים שמודעים לקיומו של גורם כזה - צריכים להכיר בכך שהאימא משתייכת לקבוצת סיכון; ולעקוב אחרי מצבה בתשומת לב יתרה. מודעות היא אחד האמצעים המרכזיים והחשובים ביותר, במניעה של נזקים העלולים להיגרם עקב דכאון לאחר לידה, שאיננו מאובחן ומטופל.

מדוע חשוב להבחין בין דכאון אחרי לידה לבין מצב של דכדוך חולף?

ההבחנה חשובה, מאחר שדיכאון אחרי לידה עלול לסכן את האם ו/או את התינוק. בשני המצבים הללו, התחושות שחשה האם אינן קלות - והן נעות על ציר של יחסי אם-ילד. עם זאת, אימא טרייה שחווה דכאון פתולוגי מצויה במצב מסכן חיים או מסכן סביבה.

אמנם מדובר במצב נדיר, אבל נשים שחוות דכאון אחרי לידה עלולות לפגוע בעצמן ו/או בתינוק. לכן, חשוב למנוע זאת. מעבר לכך, נשים אלה זקוקות לעזרה - ולא תמיד יודעות או מסוגלות לבקש עזרה.

פעמים רבות, האם עצמה מתקשה לבקש עזרה - ואף מתביישת בתחושותיה וכועסת על עצמה. לכן, אחיות טיפת חלב - כחלק משגרת המעקב אחר התינוק - בוחנות גם את מצב האם. גם לבני המשפחה מומלץ לבחון את התנהלותה והתנהגותה של האם ולהתרשם משגרת השינה והאכילה שלה, להתעניין בשלומה ולוודא שהיא מחלימה ומשתקמת.

במקרים רבים, הקרובים הם אלה שמבחינים בנורות האדומות - ויוזמים את הטיפול באם. בפעמים אחרות, האם עצמה מבינה כי המצב חריג ואיננו יכול להימשך - ומבקשת בעצמה עזרה. כך או כך, להגשת עזרה לאם השרויה בדיכאון אחרי לידה - יש חשיבות רבה ביותר.

טיפול מתאים בדיכאון אחרי לידה מונע את סבלה של האם ומונע נזק אפשרי לאם ו/או לילד ו/או ליתר בני המשפחה. "החדשות הטובות", הנוגעות לדיכאון אחרי לידה - ניתן לטפל במצב ביעילות רבה ובמהירות ולסייע לאם, שחווה קושי רב, להתאושש ולהחלים. חשוב לדעת כי דיכאון אחרי לידה הוא מצב לא קל, אבל פתיר - וניתן לטיפול ביעילות רבה.

הטיפול בדיכאון אחרי לידה משלב טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי. צילום: thinkstock
הטיפול בדיכאון אחרי לידה משלב טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי. צילום: thinkstock

מהו הטיפול בדיכאון אחרי לידה?

הטיפול בדיכאון אחרי לידה משלב טיפול פסיכולוגי, לצד טיפול תרופתי. טיפול CBT ו/או טיפול פסיכולוגי דינמי מאוד מסייעים להחלמה. במקביל, ישנן מספר פעולות שיכולות לסייע להחלמה ולזרז את שיפור המצב.

בראש ובראשונה, על האישה להבין ולהכיר בכך שהיא איננה שונה ואיננה אם גרועה; וכי דיכאון אחרי לידה הוא מצב בריאותי המתפתח שלא באשמתה של האישה הסובלת ממנו.

כמו כן, על האם להקפיד על שינה ומנוחה ועל תזונה בריאה ולפנות זמן לעצמה, לביצוע פעולות חביבות עליה. אם שמבקשת עזרה מהסובבים אותה, מקיפה את עצמה באנשים ומשתפת בתחושותיה את הסביבה - תחלים מהר יותר. פעילות גופנית תורמת אף היא מאד להחלמה. וכמובן: יש להקפיד על נטילת התרופות באופן סדיר.

לסיכום: לפחות 1 מכל 2 נשים תחווה דכדוך לאחר לידה (50%-70%). חלק מהנשים (10%-15%) יחוו דיכאון אחרי לידה. ניתן להבחין בין דכדוך לאחר לידה לבין דיכאון אחרי לידה - באמצעות מספר פרמטרים (עוצמה, משך, רמת תפקוד וכו'). במקרה של דיכאון אחרי לידה, חשוב להיעזר בהקדם בגורמי מקצוע - כדי למנוע נזק לאימא, לתינוק ולבני משפחה נוספים.

ד"ר סבטלנה גרישין היא מומחית לפסיכיאטריה.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת Zap Doctors.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום
  • צור קשר
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה