הכי חשוב לדעת על אבולה
בפתח השנה החדשה, גם סגר שני עומד להתחיל וזאת בעקבות העלייה התלולה במספר החולים המאומתים היומי שהגיע כבר ללמעלה מ-5000, זאת לצד עלייה גם בחולים המוגדרים קשה ואלו המונשמים. עד שיגיע החיסון המיוחל (שלא נראה באופק), מהן התרופות שעוזרות לצוותי הרפואה להילחם בנגיף? ומהן התרופות שבסך הכל קיבלו כותרות תקשורתיות אך הוצאו משימוש במאבק בנגיף? כל הפרטים בכתבה
מסמך רשמי מסכם את התחלואה הזיהומית העולמית בשנת 2024 ומציג התפרצויות חריגות של מחלות מידבקות בישראל ובעולם. בישראל נרשמה ההתפרצות הגדולה ביותר של קדחת מערב הנילוס ב-20 השנים האחרונות ובעולם נשבר שיא התחלואה בקדחת דנגי
נגיף מרבורג הקטלני, הדומה לנגיף האבולה, גבה לאחרונה את חייהם של שמונה בני אדם בטנזניה. לאחר התפרצות המחלה בגינאה אשתקד, מזהיר ארגון הבריאות העולמי מפני התפשטות וירוס מרבורג למדינות שכנות. האם יש חשש למגיפה חדשה?
משרד הבריאות מרחיב את ההיערכות: גם מי שחוזר מלאגוס בניגריה ומפתח חום ייבדק לנוכחות אבולה; קופות החולים נדרשו לרענן נהלים לבקרת זיהומים
כותרת: חשיפה קצרה לריח כימי חריף במטוס – אילו חומרים משמשים לניקוי והאם יש חשש לנזק? בטיסה ממלטה לוורשה היה בתא הנוסעים ריח חריף מאוד של חומר כימי/חומר ניקוי. לפי מה שראיתי, הדלתות היו פתוחות והמטוס אוורר במשך כחצי שעה לפני שהנוסעים עלו, אך עדיין הורגש הריח. במהלך החשיפה, שנמשכה בערך כ־10 דקות, הרגשתי צריבה וגירוי בדרכי הנשימה ובגוף. נוסעים אחרים הבחינו בריח, אך אצלם לא היו תסמינים משמעותיים. בהמשך הטיסה, בעקבות האוורור של המטוס, הריח נעלם ולא הייתה חשיפה נוספת. השאלות שלי הן: האם ידוע אילו חומרי ניקוי, חיטוי או חומרים כימיים משמשים בדרך כלל לניקוי ולתחזוקה שגרתית של תא נוסעים במטוס? האם ידוע אילו חומרים משמשים חברות תעופה כמו Ryanair לניקוי וחיטוי הקבינה? האם חומרים כאלה יכולים לכלול כלור, תרכובות אמוניום רבעוניות, VOCs או חומרים אחרים שעלולים לגרום לגירוי? האם חשיפה חד־פעמית וקצרה של כ־10 דקות לריח כימי כזה עלולה לגרום לנזק נוירולוגי או לנזק מבני קבוע? האם העובדה שלא היו אובדן הכרה, בלבול, פרכוסים, חולשה או סימנים נוירולוגיים אחרים מתאימה יותר לחשיפה מגרה וחולפת מאשר להרעלה נוירוטוקסית משמעותית? אשמח במיוחד לדעת אם למישהו יש מידע מקצועי לגבי חומרי הניקוי והחיטוי המקובלים בתעופה ומה הסיכונים מחשיפה קצרה לשאריות שלהם בתא הנוסעים. תודה.
מטוסים לא עוברים תחזוקה עם חומרי ניקוי. יש תהליך ניקוי מוגדר מאוד עם חומרים מוגדרים ומאושרים על ידי כל מערכות הבטיחות והבריאות בעולם לניקוי של מטוסים בין טיסות. זה לא קשור לחברת תעופה זאת או אחרת. כל מה שאתה מתאר לא קורה. ריח חריף זה מאוד סובייקטיבי ולא קשור לתהליך ניקוי, אלא להפצה של ריח "נעים" במטוס כאשר נוסעים עולים לאחר שירדו נוסעים שהיו במטוס שעות, והריח לא הכי נעים. יש שאוהבים את הריח ויש שלא. כמו כל בושם או אירוסולים של הפצת ריח, או מרכך כביסה ואחרים. אתה כנראה לא אוהב את הריח, לאחרים זה לא מפריע. לאחר זמן פשוט מתרגלים לריח. לא הוא לא נשאב החוצה במהלך הטיסה. כל סבון, גם זה שאתה משתמש בו לידיים, לגוף ולכלים בבית מכיל תרכובות אמוניום רבעוניות. כלור? במטוס? אין מצב. תרכבות VOC לא קשורות לתהליכי ניקוי ולחומרי ניקוי בתוך מטוס. אם נגיד מטוס צריך לעבור חיטוי כי היו בו אנשים חולים במחלות קשות כמו אבולה. הוא יעבור חיטוי, ואז בדיקה, ואז ניקוי רגיל ויעמוד בהאנגר עד שיקבל אישור של רשויות הבריאות והתעופה להמריא עם נוסעים. אז להרגיע את כל החרדות, הן יותר מסוכנות לבריאות.
שלום ד"ר האם אתה סבור שהקורונה כמגפה מתישהו תחלוף או שלנצח כעת נגזר עלינו ריחוק חברתי, מסכות, פחד מטיולים בעולם ועוד? אם כן מחי אתה סבור שזה יקרה? מתי אוכל לטוס לאירופה ולטייל בה כמו פעם?
שלום רותם, סביר שמגיפה ה'קורונה' תחלוף לאחר שמרבית האוכלוסייה בעולם תהיה מחוסנת מפני הנגיף (אם באופן טבעי ואם באופן מלאכותי)... ומנגד גם סביר שבעתיד תהיינה מגיפות נוספות. הרבה בריאות אפי
האם אתה יכול להעריך מתי זה יקרה לגבי הקורונה? האם קיימת עוד תקווה שהבעיה מול הזנים החדשים היא רק דעיכת הנוגדנים ולא זה שהחיסון פשוט לא מתאים?
שלום רותם, סביר שבתוך כשנה-שנתיים (אם לא יתפתחו בתקופה זו זנים שהם עמידים לחיסון לחלוטין או בצורה משמעותית). הרבה בריאות אפי
אז האם זה אומר שהיא תתפוס את השיא של המגפה א) הארוכה ביותר ב) הקטלנית ביותר בכל ההיסטוריה האנושית?
זו לא המגיפה הארוכה ביותר ובוודאי שלא הקטלנית ביותר.
סליחה דוקטור שאני מצטרף לשרשור וסליחה על השאלה.. אבל לגבי מה שכתבת בוודאי שלא הקטלנית יותר. אני מניח שכמו כולנו אתה חושש בוודאי בגילך לחלות בקורונה ואני מקווה שאף אחד מאיתנו לא יחלה חס וחלילה אבל האם אתה מסוגל לחשוב על מחלה זיהומית שאתה חושש לחלות בה יותר מאשר קורונה?..
שלום ניר, יש הרבה מ א ד מחלות כאלו: למשל דלקת קרום מוח חיידקית, קדחת צהובה ואבולה (אם לציין רק שלוש המחלות הזיהומיות השכיחות באזור באפריקה שבו אני מתנדב בשנים האחרונות). הרבה בריאות אפי
דלקת קרום מוח חיידקית היא לא מחלה שנרפאים ממנה בקלות לאחר טיפול אנטיביוטי מתאים? ולגבי קדחת צהובה ואבולה חייב לציין שהייתי בטוח שהן כבר עברו מהעולם
1. דלקת קרום מוח חיידקים- חלק מהחולים בה נרפאים לחלוטין, חלק נרפאים ונשארים נכים, וחלק מתים. 2. קדחת צהובה- רק כמעט נעלמה בזכות חובת התחסנות בינלאומית. 3. אבולה- עדיין גורמת למגפות מקומיות (האחרונה שבהן היתה בקונגו לפני כשנתיים) וגורמת לתמותה מאד משמעותית בקרב הנדבקים בנגיף.
בת משפחה מיועדת להרדמה בטיפול שיניים לכל הפה עברה c.t נתגלתה אבולה 15 ממ ותמט סובסגמטלי בלינגולה ובאונה התחתונה …. בת 50 במהלך החיים אסמטית מתנהלת ומתפקדת. האם תהייה בעיה להרדים?
יש תשובה?
שלום רב, אכן, נתונים אלה חשובים וצריך להביא אותם לידיעת הרופא המרדים שיטפל בה, כדי להתאים את הטיפול. בברכה, פרופ' ליאוניד אידלמן מנהל מחלקת הרדמה
אוקיי, תודה רבה רבה על התשובה.
היי דר מצטט מכתבה מעכשיו מ : ynet: https://m.ynet.co.il/Articles/5705203 "ובתרופה רמדסיביר שפותחה במקור נגד אבולה, וניתנת כטיפול חמלה בלבד, משום שהיא נמצאת עדיין בשלב הניסויים הקליניים בקורונה. תחילה ניתנה התרופה לכל החולים שנזקקו לה, אולם עקב הביקוש הגדול הוחלט להגביל את השימוש בה לנשים הרות ולילדים בלבד.". אז האם אני מבין נכון כי מאז שכתבת לגבי רמדיסיביר המשיכו החדשות בעולם להראות שלתרופה יש קרוב ל 100% הצלחה, ואילו כעת במקום להביא מלאי שלה ולהציל את כל אזרחי המדינה בוחרים להציל רק את הדור הבא של המקורבים לצלחת? תודה
שלום ר, לא ידוע לי על כך שלתרופה 'רמדיסיביר' יש קרוב ל- 100% הצלחה בריפוי חולי COVID-19. בלי קשר לכך, סביר שלאחר שתרופה כלשהי תתגלה כיעילה ויתחילו לייצר או לייבא אותה, אזי כדרך העולם גם כמה 'מקורבים לצלחת' ישימו עליה את ידם לפני האחרים. הרבה בריאות אפי