צניחת נרתיק: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

עיצוב שפתי הפות והצערת הנרתיק

ניתן לתקן מצבים בהם שפתי הפות מוגדלות אסימטריות מלידה, מתדלדלות עם השנים או עקב לידות.מצבים אלה עלולים לפגוע בהנאה ביחסי המין ולהפחית את תחושת הבטחון העצמי. ניתוח פלסטי וגינלי עשוי לשפר את המצב. תחום הפלסטיקה הווגינלית התפתח מאוד בשנים האחרונות ומציע כיום גם ניתוחים וטיפולים שונים, שמטרתם להצעיר את הנרתיק ו/או לעצב את שפתי הפות. פלסטיקה וגינלית היא תחום ברפואה הפלסטית, המתמקד בטיפולים וניתוחים שמטרתם לשפר את האסתטיקה ולהצעיר את איברי המין. כיום, כשמדברים על פלסטיקה וגינלית, מתייחסים בעיקר לטיפולים וניתוחים נשיים, שמטרתם כאמור לחדש ולהצעיר את מראה איבר המין הנשי. עם זאת, ניתן לומר כי התפתחות התחום החלה לפני כ-20 שנה דווקא מהכיוון הגברי - המצאת הוויאגרה! ההסבר לכך נעוץ בעובדה שבאופן כללי, תהליך ההזדקנות הטבעי אצל גברים ונשים מתרחש בשני מסלולים מגבילים: בסביבות גיל 40 מתחילים בקרב שני המינים שינויים הורמונליים ואסתטיים. ניכר כי באופן כללי, תהליך ההזדקנות הטבעי בקרב גברים...
ללמוד עוד על צניחת נרתיק
כריתת רחם: רק במצבים קיצוניים-תמונה

כ-90% מניתוחי כריתת הרחם מיותרים, ומתבצעים גם כשניתן לפתור...

מאת: נגוהה...
22/05/2011
גיל המעבר: לא רק הפסקת וסת-תמונה

אין כמעט אישה שלא סובלת מתסמיני גיל המעבר. גלי חום, יובש...

מאת: ד"ר קובי...
16/04/2014
לא לוותר על הרחם-תמונה

ניתוח כריתת רחם עשוי אמנם להציל חיים, אך לעתים מדובר בניתוח...

מאת: חבצלת שוורץ
03/11/2013
נשים: צניחת נרתיק אחורי-תמונה

חולשה של רקמת הנרתיק עלולה לגרום לרקטוצלה, "בקע" וגינלי....

מאת: ד"ר חיים...
21/04/2010
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לצניחת נרתיק?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

צניחת נרתיק: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

היי, לאחר לידה ראשונה ( לידת ואקום עם משך זמן של לחיצות ארוכות) חודשיים לאחר הלידה אובחנתי בצניחה מינימלית של דופן קדמי של הנרתיק. הרופא לא ציין מהי הדרגה. אני רואה את האיבר עם מראה בנאתיק ויש לי תחושה שיש לי משהו בין הרגליים במשך היום. 1. האם טיפול פיזותרפסטי יכול להעלים לחלוטין את הצניחה בעזרת תרגול קבוע? או ברגע שיש צניחה התרגול עוזר רק לשימור המצב? 2. ממה ממולץ להימנע ביום יום כדי לא להחמיר את המצב מלבד הרמה של דברים כבדים? 3. הצניחה של האיבר לא מפריע למחזור החודשי לצאת דרך פתח הנרתיק? 4. הצניחה לא אמורה להפריע במתן שתן ? 5. מעבר לתחושה הלא נעימה שיש משהו למטה. לאילו בעיות נוספות גורמת הצניחה? 6. האם אי פעם אוכל לחזור לעשות ספורט שכולל ריצות וקפיצות? 7. האם הליכה מחמירה את המצב? סליחה על השאלות הרבות, אני מאוד לחוצה מהמצב כרגע. תודה רבה

שלום לך, 'צניחה מינימאלית' אינה הגדרה רפואית. בד"כ מתחילים לחוש בתסמינים של בלט בנרתיק ואי נוחות כאשר הצניחה הינה בדרגה 2 כלומר קרובה לפתח הנרתיק (ולא מינימאלית). 1. חיזוק שרירי רצפת האגן עשוי להועיל אם כי בד"כ לא עד כדי להשיב את האיברים הצנוחים לעמדתם האנטומית הנכונה. 2. פעילות שכרוכה בהפעלה אגרסיבית של שרירי הבטן (דחיקת משקולות, כפיפות בטן אינטנסיביות וכו') אינה מומלצת כיוון שהעלייה בלחץ הבטני מופנית לאזור המוחלש ממילא ועם הזמן עלולה לגרום להחמרת הצניחה. בנושא הזה טוב להיוועץ גם בפיזיותרפיסטית לשם הנחיות יותר ספיציפיות. 3. אין כל הפרעה בהקשר לווסת. ישנן נשים שעקב הצניחה מתקשות בשימוש בטמפון כיוון שהוא עלול להיפלט ואינו נשאר יציב בנרתיק. 4. צניחה בדרגה מתקדמת (בד"כ 3-4) לעיתים גורמת לכיפוף צינורית השופכה ועקב כך האטה בזרם השתן ולעיתים התרוקנות בלתי מלאה. 5. בדרגות המתקדמות הצניחה עלולה לעודד דלקות בדרכי השתן (עקב שארית שתן הנוטה להזדהם) וכן פציעה של רירית הנרתיק כתוצאה משפשוף הרקמה הצונחת כנגד פתח הנרתיק. לעיתים עלול להיגרם אף דימום קל. חלק מהנשים הסובלות מצניחה אף חשות בכאב גב תחתון או בטן תחתונה ולעיתים נלווית גם הפרעה בפעולת המעיים. 6. בהחלט כן, אפילו כיום. במידה שהצניחה מפריעה לכך ניתן להשתמש בתומכן נרתיקי (פסרי) בזמן פעילות ספורטיבית. 7. הליכה ככלל אינה צפוייה להחמיר את המצב. אבל לאורך שנים צניחת אברי האגן נוטה להחמיר אם אינה מטופלת. בברכה, דר' בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

תודה רבה על התשובות. שאלה נוספת אני עדיין מרגישה אי נוחות בפות ומין מתיחות למטה כאילו עדיין יש תפרים. בנוסף, עדיין יש לי כאבים בעצמות הישיבה ולא נוח לי לשבת האם יש דרך לבדוק האם נשארו אולי תפרים פנימיים שלא רואים בעין? תודה

אני בחופשה אז קצת מתמהמה.... פחות סביר שעדיין ישנם תפרים. התפרים בהם משתמשים לאחר לידה בד"כ נספגים תוך כששה שבועות. קיימים תפרים אחרים שנותרים עד 3 חודשים אבל בד"כ לא נהוג להשתמש בהם בתפירה שלאחר לידה. נשמע שאת צריכה להיבדק.... בברכה, דר' בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

שלום ד"ר. אני בת 30 .ולאחרונה הייתי בבירור אצל אורוגניקולוג עקב עצירות חסימתית עם צורך בדיגיטציה. בבדיקה עולה כי קיים רקטוצלה קלה. לבטורים מתכווצים 3 מתוך 5. אבל בסןנר לא נצפה רקטוצלה אמיתית. לא כ"כ הצלחתי להבין את העניין הזה... מה צריך לעשות ? זה מפריע לי מאד! ברמה של 8 מתוך 10. מרגישה מוגבלת!מאד. נעזרת רק באצבעות. האם כדאי לעשות ניתוח ? ומה ההבדל בשיטה דרך הבטן או הנרתיק .או רוצים להגיע לתוצאה ארוכת תווך. אודה מאד למענה.

שלום רב, צאייה חסימתית יכולה להיגרם ע"י רקטוצלה אם כי לא בהכרח. קרה לי בעבר שהופתעתי מכך שלאחר תיקון רקטוצלה שנראה יחסית קל בבדיקה קלינית או בהדמייה, השינוי ביכולת להשלים יציאה היה ניכר ומשמעותי. כמובן שכשהרקטוצלה גדול ובולט קל יותר לנבא את מידת השינוי שיחול בעקבות התיקון אבל כיוון שמדובר בהתערבות סה"כ פשוטה הכרוכה בלא הרבה סיכונים נראה לי שעדיף לעבור את התיקון ולקוות שפעולת המעיים תשתפר בעקבותיו. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

תודה על המענה ! כאשר אתה אומר...שזה פרוצדורה פשוטה הכוונה לגישה דרך הנרתיק ?או לפרסקופיה ? מה מומלץ יותר .. אני בת 30 ...ובעז"ה אני רוצה עוד ללדת...(אסור לי לידה וגינלית...כי עברתי לידה בניתוח קיסרי חתך טי ). וברקע ...אני סובלת מאנדןמטריוזיס מה הגישה הניתוחית המומלצת?

לאור הנתונים החשובים שאת מציינת נראה כי הגישה הנרתיקית מתאימה יותר במקרה שלך ולכך התכוונתי. בברכה, דר' בני פיינר מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

תודה ! אבל לפי מה שראיתי ...עדיף בגישה הלפרסקופית ..לא?ע"מ לזכות בתוצאות ארוכות תווך . יש לציין שהליגה האחרונה היתה מוקדמת שבוע 32. לאורך כל ההריון סבלתי מכבדות גדולה בנרתיק. ואחרי ההריון סבלתי מדליפת שתן .שאחכ הסתדרה... מה לעשות ??בכל זאת עדיף גישה מהנרתיק ?

היתרון בגישה הבטנית (לפרוסקופית / רובוטית) הוא בראש ובראשונה בצניחה במדור האפיקלי (מלשון אפקס) כלומר הרחם ו/או כיפת הנרתיק. בצניחה שעיקרה בדופן הנרתיק האחורי (רקטוצלה) סיכויי ההצלחה בגישה הוגינלית מצויינים ואין יתרון ללפרוסקופיה. כמובן שחשוב לעבור הערכה ע"י אורוגינקולוג טרם הניתוח על מנת לוודא שאין המדובר בצניחה משולבת המערבת בנוסף עוד מדורים. בברכה, דר' בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

תודה על המענה !!

אני בת 60 וסובלת מצניחת רחם ושלפוחית השתן בדרגה 4. לאחר שנפגשתי עם שני אורוגניקולוגים בכירים (עם השני לקבלת חוו"ד נוספת) הומלצו לי שתי גישות ניתוחיות שונות לחלוטין ואני בדילמה. הגישה הראשונה שהומלצה לי היא הגישה ה"קלאסית" - וגינלית וכוללת כריתת רחם , קולפורפיה קדמית ואחורית ו- TVT כטיפול מניעתי (כרגע אין לי תלונות על בריחת שתן). שיטה זו הומלצה לי ע"י אורוגניקולוג בכיר וותיק. שיטה שנייה שהומלצה לי ע"י אורוגניקולוג לא פחות בכיר (והבנתי שגם אתה בין הממליצים עליה), היא שיטה לפרוסקופית, הכוללת כריתת רחם ללא צוואר הרחם וכן הכנסת רשת לצורך תיקון האגן, כאשר נטען שאחוזי ההצלחה בגישה זו (דהיינו מניעת הישנות) טובים משמעותית מהשיטה הנרתיקית הקלאסית שאינה כוללת רשת (עקב בעיות בשימוש ברשת בשיטה הנרתיקית הרגילה). כמו כן נאמר לי שאין שום סיבה ל - TVT. צפיתי עכשיו ברשת בראיון מחודש אפריל 2019 של ד"ר קרסו עם אורוגניקולוג בכיר נוסף הממליץ על מודל חדש, של שימוש ברשת בשיטה הוגינלית (עם מחטים ייעודיות) שמאפשר את הכנסת הרשת למקום גבוה ללא הסיבוכים שהיו בעבר. לטענתו אין הצדקה בשימוש בשיטה הלפרוסקופית ונרמז שההמלצה לשימוש בשיטה זו נובעת ממניעים שאינם דווקא רפואיים. אני במבוכה רבה, לאור כל הגישות, הדעות והרמיזות השונות ואיני יודעת במה לבחור. מעוניינת מאוד לשמוע את דעתך בנושא תוך התייחסות לסיבות להבדלי הגישות - אנא השתדל להיות גלוי ככל האפשר.

דינה שלום, זו שאלה טובה שיכולה לאכלס סימפוזיון במשך כמה ימים בקלות. אבל בקצרה, כמנתח חשוב שיהיו לך בארגז הכלים מקוון גדול ככל האפשר של אפשרויות כדי להתאים את הפתרון הכירורגי למצב הקליני הספיציפי של המטופלת שניצבת מולך. יש מצבים בהם יש יתרון לגישה הבטנית (לפרוסקופית/רובוטית) ויש מצבים אחרים בהם יש יתרון לגישה הוגינלית. אגב האפשרות לשימוש ברשת בגישה וגינלית מבחינה פרקטית עברה מן העולם בעקבות איסור אחרון של איגוד ה-FDA האמריקאי על החברות המסחריות להמשיך לשווק רשתות בארה"ב עקב חשש מסיבוכים ספיציפיים. בעקבות זאת החברות משכו את מוצריהן מהמדפים בכל העולם כולל בארץ. עדיין ניתן לבצע ניתוח משקם ולטפל ביעילות בצניחה גם דרך הנרתיק (ללא רשת) וגם דרך דופן הבטן כאמור (שם אין מגבלה על השימוש ברשת במידת הצורך). השיקולים בהחלטה כוללים את גיל המטופלת, מחלות רקע, הסטוריית ניתוחים קודמים אם היו, וכן העדפותיה והעדפות המנתח במקרה שיש כאלה. אישית אני במקרים מסויימים מעדיף את השיטה הלפרוסקופית (או רובוטית כיום) ולעיתים את הגישה הוגינלית. כאמור 'אין חליפה אחת שתואמת לכל המידות'. ולעניינך האישי, אין תחליף להערכה ספיציפית ע"י רופא מומחה בתחום. לאחר ששמעת דעות שונות ושיקולים שהעלו רופאים שונים עליך לשקלל את כל שנאמר ולהחליט מה נראה לך הטוב ביותר עבורך. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

תודה רבה על התגובה. ברשותך, שתי שאלות המשך: א. מה דעתך על המלצה לשימוש ב-TVT במהלך הניתוח הוגינלי כטיפול מניעתי (למרות שכרגע אין תלונה בנושא של דליפת שתן) לעומת ההמלצה הנגדית (שמציעה ניתוח לפרוסקופי) ששוללת את זה במקרה מסוג זה, האם אלו המלצות שתלויות בשיטת הניתוח, או שיש סיבה אחרת? ב. מה דעתך על שיטתו של ד"ר מולנר מבית חולים העמק שבראיון לפני שלושה חודשים בטלויזיה, פרט שיטה שבה לדעתו ניתן לשים רשת בשיטה וגינלית, כאשר לדבריו "השימוש בשיטה הלפרוסקופית אינו נובע ממניעים רפואיים". מצ"ב קישור לסרטון (החל מדקה 03:25). https://www.youtube.com/watch?v=4dK0OYe5qbE. אגב, אנחנו גרים באותו יישוב, וניסיתי לקבוע אצלך תור אך לא הייתה זמינות בחודשיים הקרובים, כך שנאלצתי לרעות בשדות זרים...

בנוגע ל-TVT מניעתי - הדיעות חלוקות וגם הספרות המחקרית אינה חד משמעית. אישית אני דוגל בכך שמה שלא מקולקל לא מתקנים ולו עקב העובדה שכל הליך ניתוחי נושא בחובו סיכונים (גם אם מועטים) והליך שאינו נחוץ עלול להסתיים בסיבוך שלא לצורך. במידה שבעתיד יופיעו תסמיני אי נקיטת שתן במאמץ, תמיד ניתן לבצע TVT (או טיפול אחר) ומדובר סה"כ בהליך קצר ולא בניתוח גדול. לגבי השמת הרשתות - כאשר הרשת מוכנסת דרך חתך בנרתיק - עבודות המחקר האיכותיות מראות סיכון של כ-10-15% לסיבוך הקרוי 'ארוזיה' כלומר חשיפה של הרשת מבעד לרירית הנרתיק אשר עלולה להצריך טיפול ניתוחי נוסף בעתיד. לעומת זאת כאשר הרשת מושמת בגישה בטנית (לפרוסקופית או רובוטית) אין לה שום מגע עם רירית הנרתיק ולכן הסיכוי לחשיפה נמוך בסדר גודל (אם הניתוח נעשה עקב צניחת הנרתיק באשה שבעברה כריתת רחם) ואף פחות מכך באשה שלא עברה כריתת רחם. מסיבה זו אני רואה יתרון בכך שאם נעשה שימוש ברשת, שהרשת תושם בגישה הבטנית ללא חשיפה לנרתיק. פעולה זו מצריכה קצת יותר מיומנות בכירורגיה לפרוסקופית מתקדמת כיוון שלשם ביצועה, חשיפת הנרתיק והפרדתו משלפוחית השתן ומהרקטום, כמו גם הצמדת הרשת לדפנות הנרתיק נעשות בלפרוסקופיה, פעולות אשר מטבען דורשות מיומנות לפרוסקופית גבוהה. ובנוגע למנתח כזה או אחר כמובן שהפורום אינו מהווה במה ראוייה לדיון. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

שלום ד"ר פיינר, אני בת 39 אחרי 3 לידות וגינליות. לפני שנתיים אובחנתי עם צניחת נרתיק/שלפוחית דרגה 1. סבלתי מדליפת שתן במאמץ בקפיצה וריצה אחרי לידה שניה ודליפות בהתעטשויות (בנוסף לקפיצות וריצות) בתדירות ממוצעת של פעם-פעמיים בשבוע אחרי הלידה השלישית. מבצעת תרגול יומיומי של פיזיותרפיית רצפת אגן במהלך השנתיים האחרונות שעוזר באופן חלקי בלבד. אני כרגע בשבוע 24 בהריון רביעי. שאלותיי: 1. האם כדאי לשקול ניתוח קיסרי במקום לידה וגינלית? 2. האם בבחירתי אם לקחת אפידורל או ללכת על לידה טבעית יש יתרון מבחינת מזעור נזקי הלידה מבחינת רצפת האגן? האם יש השפעה על תנוחת הלידה? 3. מה ניתן לעשות כדי למזער את הנזקים בלידה הנוכחית? האם הוכח שלפיזיותרפית רצפת אגן לפני ובמהלך ההיריון יש חשיבות גדולה במזעור הנזקים או שזה לא אמור לשנות את תוצאות ההיריון הלידה מבחינת מצב רצפת האגן. 4. האם הוכח שלעיסוי הפרינאום יש השפעה על מזעור נזקי הלידה מבחינת רצפת אגן? האם רצוי להימנע מחתך מבוקר בלידה (בוצע אחרי לידה ראשונה עם זמן החלמה מאד ממושך)? החשש הוא חזרה לדליפות בעקבות לידה רגילה רביעית בתדירות גבוהה יותר ובמתאר מצבי דליפה גדול יותר (שיעול, יחסי מין וכו') ושפיזיותרפיה כבר לא תעזור בכלל. אודה לתשובתך.

מיכל שלום, שאלותיך טובות ונתייחס אליהן אחת אחת. 1. ניתוח קיסרי אלקטיבי מפחית סיכון לפגיעה ברצפת האגן אך כרוך בפתיחת בטן על כל המשתמע מכך. כיוון שנזק מסויים ברצפת האגן כבר קיים ומתבטא בדליפת שתן במאמץ לא הייתי ממליץ להוסיף על כך גם סיכונים של ניתוח קיסרי. ממילא תזדקקי לסוג כזה או אחר של טיפול בנושא דליפת השתן. 2. אין השפעה ישירה מוכחת של אלחוש אפידורלי על שיעור הנזקים ברצפת האגן. בנוגע לתנוחת הלידה מקובל שתנועתיות בלידה עוזרת בהתברגות הראש ובעקיפין במהלך הלידה אך אין הוכחה חד משמעית שהדבר מונע נזק ברצפת האגן. 3. גורמים מיילדותיים המעלים שכיחות לנזק כוללים לידת עובר גדול מעל 4000 גר', לידה מכשירנית (בעיקר מלקחיים), שלב שני מאורך. מאלה רצוי להימנע במידת האפשר. פיזיותרפיה לרצפת האגן במהלך ההריון לא הוכחה כמשנה את מהלך הלידה ותוצאותיה אך בוודאי שאינה מזיקה ואף עשוייה להועיל בהקשר של דליפת השתן. 4. עיסוי הפרינאום הוכח כמועיל רק לקראת הלידה הראשונה. בלידה הרביעית ככל הנראה שאין לכך הרבה משמעות. 5. ממליץ שלאחר הלידה ותקופת משכב הלידה (ששה שבועות לאחר הלידה) תקבעי פגישה במרפאה אורוגינקולוגית על מנת לעבור הערכת מצב מסודרת ולהמליץ על טיפול מתאים בהתאם למצב. בברכה, ד"ר בני פיינר מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה וכירורגיה משקמת לרצפת האגן