גיל המעבר: לא רק הפסקת וסת

(17)
לדרג

אין כמעט אישה שלא סובלת מתסמיני גיל המעבר. גלי חום, יובש בנרתיק, ירידה בצפיפות העצם ושאר מרעין בישין הופכים את העשור החמישי לחיים למורכב במיוחד

מאת: ד"ר קובי כהן

בעבר הלא מאוד רחוק, בראשית המאה ה-20, נשים לא חוו את גיל המעבר מכיוון שחייהן הסתיימו סמוך להפסקת המחזור החודשי, בערך בגיל 50. כיום, 100 שנה לאחר מכן, הישראליות חיות עד גיל 84 בקירוב, והפסקת הווסת תפקוד כמחצית מהן בגיל 45-51 ותדון אותן לחיות בצל התופעות הנלוות לכך.

תופעות גיל המעבר (אילוסטרציה)
תופעות גיל המעבר (אילוסטרציה)

גיל הפסקת המחזור אצל כל אשה הוא משפחתי-תורשתי, ומופיע בערך בגיל שבו נפסק המחזור של אמא שלה. זאת בניגוד לגיל קבלת הווסת, השונה מאישה לאישה, ותלוי בגורמים אחרים. התקופה שבין גיל הפריון לגיל המעבר (פרימנופאוזה) נמשכת 4 שנים בממוצע ומאופיינת בתנודתיות הורמונלית. בדרך כלל הזמן בין המחזורים יתקצר מ-28 ל-24 ימים, בשל מיעוט הזקיקים בשחלות.

בשלב הבא המרווח בין הדימומים גדל והמחזור מופיע אחת ל-40-50 יום. בגיל המעבר המאוחר המחזור מגיח אחת לכמה חודשים, עד להפסקתו המוחלטת, המכונה בשם מנופאוזה - mena = דימום נרתיקי, pause = הפסקה.

בסופן של כמה שנים המאופיינות במחזורים לא סדירים, המחזור נפסק כליל. כניסתה של האישה למנופאוזה נעשית בדיעבד: לאחר שנה שלמה ללא וסת (וזאת שלא בעקבות בעיה פתולוגית או פיסיולוגית כלשהי).

גיל המעבר נותן באישה סימנים, ועם הופעתם יקשה עליה להתעלם ממנו. הנה רשימה של המאפיינים הנפוצים ביותר:

גלי חום: התסמין השכיח ביותר. 80% מהנשים סובלות מגלי חום. 30% מהן פונות לאבחון ולקבלת טיפול. אצל חלק מהנשים, גלי חום מופיעים בסמוך למועד הופעת המחזור (כפי שהיה בתקופת הפריון המאוחרת). גלי החום מפציעים תחילה כחום בחזה העליון ובפנים, ומתפשטים לכל הגוף. גל חום נמשך 2-4 דקות, מלווה בהזעה, דפיקות לב, ולעתים בצמרמורת ובתחושת חרדה.

גלי החום עשויים להופיע מספר פעמים ביום, בשעות הלילה, ובמקרים קשים גם בכל שעה. 80% מהנשים יסבלו מהתופעה 4-5 שנים. 10% מהנשים יסבלו מגלי החום גם לאחר גיל 70.

הפרעות שינה: הופעת גלי חום שכיחה בשעות הלילה, וגורמת להפרעות בשינה. יחד עם זאת, גם ללא גלי חום, 32%-40% מהנשים בגיל המעבר מדווחות על הפרעות שינה.

יובש בנרתיק וירידה בחשק המיני: ירידה ברמות האסטרוגן פוגעת ברירית המצפה את הנרתיק ואת צינור השתן, והופכת אותה לדקה מאוד, עד כדי אטרופיה של הנרתיק (ניוון נרתיקי). נשים מתלוננות על ירידה בלחות הנרתיק, כתגובה להתעוררות מינית. היובש הנרתיקי גורם לכאבים בעת קיום יחסי מין ויכול להוביל להפסקת הפעילות המינית בעקבות זאת. הנרתיק משנה את צבעו מאדמדם לחיוור. שיער הערווה מתמעט. גמישות הנרתיק נפגעת ועוד. ניתן לטפל בתופעה באמצעות מתן אסטרוגן מקומי (משחה, נרות, או כדורים) שמסייע למניעת כאב ודלקות ומונע החמרה של צניחת דפנות הנרתיק.

מערכת השתן: צריבה במתן השתן, ירידה בתחושת המלאות של השלפוחית, ירידה בשטף הזרימה, בריחת שתן ועליה בשכיחות זיהומים בדרכי השתן.

כאבי פרקים: 50-60% מהנשים מתלוננות על כאבי פרקים. בעיקר נשים עם עודף משקל, הסובלות מדיכאון. לא ידוע האם כאבי הפרקים קשורים ישירות לירידה באסטרוגן, אף כי טיפול הורמונלי מביא להקלה.

כאבים בשדיים: בתחילת גיל המעבר נשים סובלות מכאבים ומרגישות יתר בשדיים, בשל השינויים ברמות האסטרוגן. כאבי גיל המעבר אינם סדירים בהופעתם וקשורים בשינויים ההורמונליים הקיצוניים, ברמות הורמוני המין הנשיים (אסטרוגן ופרוגסטרון), שמשפיעים על גודש בשדיים. לרוב הכאבים יופיעו בשני השדיים. כשהכאב חד צדדי מומלץ לשלול סרטן שד. בכל מקרה מומלץ לבצע בדיקות שד תקופתיות מקיפות (אולטרסאונד וממוגרפיה).

מיגרנות: 20% מהנשים שסבלו בצעירותן ממיגרנה וסתית סובלות מהחרפתה בגיל המעבר. המיגרנה נגרמת כתוצאה משינויים קיצוניים ברמות האסטרוגן. בכל מקרה של הופעת כאב חדש מומלץ לפנות לייעוץ נוירולוגי. יש להבדיל בין התקף מיגרנה לכאבי ראש אחרים. כאב מיגרנה מאופיין על ידי סימנים מקדימים (אאורה) והוא כאב חד צדדי, עם הפרעות בראייה ורגישות יתר לאור.

שינויים קוגניטיביים: אובדן זיכרון וקשיים בריכוז. מחקרים תומכים בחשיבות האסטרוגן לתפקוד קוגניטיבי מיטבי.

דיכאון: ישנה עלייה במספר הנשים שסובלות מדיכאון בגיל המעבר. עוצמת הדיכאון גוברת בבוקר ופוחתת עם ערב. המנופאוזה מגבירה פי שניים את הסיכון לפתח דיכאון אצל נשים ללא עבר פסיכיאטרי, בהשוואה לתקופת הפריון. נשים שסבלו בעבר מדיכאון, למשל דיכאון לאחר לידה, מתסמונת קדם וסתית קשה, וגם נשים לאחר כריתת שחלות (מנופאוזה כירורגית) מצויות בקבוצת סיכון לחלות בדיכאון בגיל המעבר. הפרעות שינה, ריכוז, הפרעות בתיאבון וחוסר חשק מיני הם תסמינים אופייניים לגיל המעבר ולדיכאון.

אוסטיאופורוזיס: בשנתיים הראשונות לאחר הפסקת הווסת חלה ירידה דרמטית בצפיפות העצם. חשוב לבצע בדיקת צפיפות עצם בגיל 40 ואחר כך בתחילת גיל המעבר, לצורך השוואה וטיפול.

מחלות כלי דם ולב: הירידה ברמת האסטרוגן משנה את פרופיל השומנים בדם. לרוב ערכי הכולסטרול הרע יעלו (LDL ) וערכי הכולסטרול הטוב (HDL) ירדו מעט. הסיכון של נשים ללקות במחלות כלי דם ובהתקף לב גדולים מאלה של הגברים בני אותו גיל.

דמנציה: משערים שהירידה באסטרוגן גורמת להופעת דמנציה.

מבנה הגוף: נשים שאינן נוטלת טיפול הורמונלי חליפי עולות במשקל ושוקלות כ-20% יותר ממשקלן בגיל הפריון. תופעה אופיינית נוספת לגיל המעבר היא אובדן מסת שריר.

שינויים בעור: פגיעה ברקמת הקולגן בעור ובעצמות. ירידה בקולגן העורי גורמת להתקמטות העור.

שיווי משקל: בעקבות הירידה באסטרוגן, חלק מהנשים יסבלו מהפרעה בשיווי המשקל ועליה בסיכון לנפילות ולשברים.

הכותב, ד"ר קובי כהן, הוא גינקולוג ומנהל רפואי במרכז לרפואת נשים מתקדמת איה מדיקל ב"אסותא" רמת החייל

בואו לדבר על זה בפורום האשה והרחם.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום