נגישות
נגישות

פרוקטוסקופיה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

סיבות אפשריות ומצבים דומים לפרוקטוסקופיה

בדיקה רקטלית - תמונת המחשה
בדיקה רקטלית סרטן הערמונית שכיח במיוחד בגברים בגילאים המבוגרים. למרות שמדובר בסרטן הנפוץ ביותר בגברי...
פיסטולה - תמונת המחשה
פיסטולה מחלות מעי דלקתיות - קרוהן או קוליטיס - אינן ניתנת לריפוי מלא. עם זאת, אבחון מוקדם וטיפו...
טחורים - תמונת המחשה
טחורים רופאים מתקשים להבדיל בין טחורים לפיסורה, למרות השוני. על דבר אחד כולם מסכימים: שתי התופ...
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לפרוקטוסקופיה?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

פרוקטוסקופיה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

האם אתה מבצע פרוקטוסקופיה/סיגמואידוסקופיה קשיחה, במרפאתך, האם הדבר מקובל במרפאות של פרוקטולוגים?

שלום רמי ושנה טובה, בהחלט מבצע במרפאה. כל פרוקטולוג יכול לעשות את זה והוא מקובל. אפילו יותר מזה, זה חשוב מאוד ואפילו חובה לפעמים באבחנה וכו. הבעיה היחידה שאולי המטופל לא כל כך נקי ומומלץ חוקן קודם. אבל אפשר להזמין את המטופל לביקורת אחרי חוקן כדי להשלים אם צריך. כמובן חייב להסביר מה הולך להיות ולקבל אישור ממטופל. כל טוב, ד"ר וייט

שלום רב, אבקש לשמוע חוות דעתך. בת 44. מתגוררת כיום בארה"ב (פוסטדוק). ולפיכך, לא ממש נגישה לשירותי רפואה כאן. (גם לא ממש סומכת על כל אינפלציית הבדיקות הפולשניות כאן). הבעיה היא כזו: מזה מספר שבועות סובלת ממכאובים בפי הטבעת. (לציין כי קרה גם בעבר שהתעוררתי מכאבים עזים בפי הטבעת שחלפו עם מקלחת חמה ומשחה/נרות. אירועים נדירים מאוד, תודה לאל ! והבנתי שכנראה מדובר בספאזם של שרירי פי הטבעת). הבעיה כיום היא כזו: לפני כמספר שבועות זה הופיע כאב בפי הטבעת. חלף בדרך כלל באמצעות מקלחת חמה. וטופל במשחות ונרות כנגד טחורים (OTC - מכילים משככי כאב, וואסוקונסטריקטורים). וחלף לאחר כשבוע טיפול. אולם לאחר זמן מה, הכאב חזר שוב. הסמפטומים העיקריים כיום הינם: דימום טרי מפי הטבעת בעת יציאה (עוצמתו משתנה בהתאם לקושי היציאה). הדם מופיע על הנייר, או במי האסלה. צבעו אדום, טרי. כמו דימום מפצע. בנוסף, גרד לפעמים, עקצוף בעת יציאה. ותחושת אי נוחות כללית באיזור. כאבים לסירוגין. הכאבים מוקלים או חולפים לרוב לאחר מקלחת חמה. לציין כי לעיתים יש לי הפרשות צהבהבות או שקופות, עם טיפת דם (אירוע שקרה פעם אחת בלבד) בעת יציאה (ללא יציאה. רק הפרשות). ממה שקראתי, אני חושדת דווקא בפיסורה. לפיכך, פניתי לכירורגית פה, בארה"ב. היא המליצה לבצע בדיקת קולונוסקופיה. אני מסתייגת מהבדיקה, בטח לאור רגישות שקיימת גם כך באיזור, ונראה לי שהחדרת צינור עלולה להיות טראומתית. לציין כי לא נבדקתי כלל על ידה, למעט המלצה זו. לשאלותיי השיבה כי הטיפול בפיסורה ובטחורים הינו אותו טיפול (אני קראתי שהטיפול הוא דווקא הפוך...). ולדבריה ההפרשות הללו יכולות לאפיין גם פוליפ ושווה לבדוק (לא מצאתי לכך עדות בשום מקום. האומנם ?) אני מבולבלת ותוהה - האומנם יש צורך בקולונוסקפיה ? האם לא ניתן לבצע קודם בדיקות בלתי פולשניות או פולשניות פחות (דם סמוי ? אולי פרוקטוסקופיה ?) האם גם כירורג מבצע קולונו' ? (ידוע שבארץ מבצע גסטרו'). אשמח לשמוע חוות דעתך בענין.

שלום שרה, בארה"ב כל חולה שמגיע למרפאה עם תלונה של דימום מפי הטבעת, גם אם ברור לכולם שמדובר בדימום מפיסורה, יופנה לבדיקת קולונוסקופיה. כשעבדתי בארה"ב, גם אני התפלאתי מהגישה הזו, אך בארץ ה"תביעות" הבלתי מוגבלות, הרופאים לא לוקחים שום סיכון והולכים בדיוק לפי הספר: דימום רקטלי = קולונוסקופיה. בארה"ב גם כירורגית קולורקטליים - COLORECTAL SURGEONS מבצעים קולונוסקופיות שלא כמו בארץ. לפיסורה יש טיפול ספציפי ששונה לחלוטין מהטיפול בטחורים. יש משחות מסוימות שלא עוזרות לטחורים כלל ומיועדות אך ורק לטיפול בפיסורה - אולי כדאי שתחליפי כירורגית? איפה נבדקת?

לד"ר פרסון שלום, עברתי קולונוסקופיה לפני למעלה מ-4 שנים שממצאיה - תוכן נוזלי,ללא ממצא פתלוגי גס, מלנוזיס קולי! הנני סובלת מטחורים חיצוניים, אחד מהם בעיקר מתנפח וכואב לאחר יציאה. הנני אוכלת תזונה עתירת סיבים אך בכל זאת מתקשה לעיתים ביציאות בגלל העבר (שימוש בתה משלשל)הרחוק! בזמן האחרון התחלתי לדמם לאחר היציאה בניקוי הרקטום. הייתי אצל פרוקטולוג שאמר שהוא לא רואה כלום ונדרשת פרוקטוסקופיה! אולי יש לי פוליפ או גידול חס וחלילה! שאלתי היא איזו בדיקה באמת כדאי לעשות, אולי בכלל כדאי לעשות שוב קולונוסקופיה? בינתיים הנני משתמשת בפרוקטוגליבנול, אבל ברור לי שזו לא תרופה לתקופה ממושכת. בתודה מראש

ערב טוב, ממליץ לחזור על הקולונוסקופיה. בהצלחה.

שלום רב, אני בן 30 וסובל כשנתיים מטחורים פנימיים ןחיצוניים דרגה 1. אין לי כאבים או הפרעות כלשהן כתוצאה מהטחורים, כמו כן לרוב היציאות רכות ללא מאמץ. אך באחד הימים אובחן טחור חיצוני עם קריש דם, טיפה כאב, והתבטא כגולה קשה בפי הטבעת. ביקרתי רופא שהמליץ לבצע בדיקת פרוקטוסקופיה. אבקש תשובות ל-2 שאלות שיש לי. 1) הרופא אמר כי עלי לחתום על טפסים שמורים כי אין לי טענות במקרה והוא יפגע לי במעי. האם הבדיקה הזאת מסוכנת, ומצבי מצריך אותה בגילי? הרופא טוען כי יש צורך בבדיקה עקב הופעת הטחור עם הקריש ולוואדא שאין בעיה נסתרת כלשהי 2) הא יש מניעה ולקיחת רוטין כטיפול בוחורים. הבנתי מקריאה באינטרנט כי התכשיר מאד יעיל. האם זה נכון? האם ישנן תועפות לוואי? אודה מאד לתשובה ודעות לגבי המוצר הבא שרכשתי: http://www.1wallmart.com/product.php?id_product=319 תודה רבה!

אבי שלום רב, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, הסיכון לפגיעה במעי בבדיקת רקטוסקופיה שגרתית המבוצעת על ידי בודק מיומן נמוך מאד מאד מאד. מצד שני, ככלל, טחורים טרומבוטיים הם לא בהכרח אינדיקציה לרקטוסקופיה. המוצר שציינת הוא תוסף מזון נוגד חימצון ולא ידוע לי שהוא משמש ברפואה הקונבנציונאלית לטיפול בטחורים. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

ראיתי במספר אתרים את המשפט הבא לגבי רוטין: "רוטין הינו ביופלבונואיד פעיל, ידוע בפעולתו החזקה לחיזוק דפנות כלי דם קפילרים. שילוב של רוטין עם ויטמין C אופטימלי לטיפול בטחורים" קישור לאתר:http://www.vitaminglobal.co.il/rutin-500-mg-100-vcaps-now-foods-p-2559-c-7_29.html האם זה לא נכון? האם כדאי לקחת רוטין למי שיש טחורים? תודה רבה, אבי.