טחורים – אבחון לפי תסמינים: איך מזהים?

עיקרי הכתבה:

• מהם טחורים? טחורים הם כלי דם הממוקמים בחלקו האחרון של המעי הגס וברקטום התחתון – למעשה לכולנו יש טחורים. העניינים מתחילים להסתבך כשאותם כלי דם נמתחים, צונחים או מתרחבים, מה שעשוי לגרום לכאב, לדלקת, לקרע או לפקקת.
• מה הם התסמינים של טחורים? התסמינים משתנים בהתאם לסוג הטחורים, אך בדרך כלל, כאשר הטחורים מתפרצים פי הטבעת מתנפח ומגרד. התסמינים הנפוצים ביותר הם גירוד ועקצוץ מקומי, נפיחות סביב פי הטבעת, דימום רקטלי, כאבים בעת היציאות ועוד.
• איך מאבחנים טחורים? הסימפטומים שאתם חווים ובדיקה גופנית פשוטה מספיקים ברוב המקרים כדי לאבחן טחורים, אבל במקרים מסוימים ייתכן שתצטרכו לבצע בדיקות נוספות.

טחורים הם כלי דם הממוקמים בחלקו האחרון של המעי הגס וברקטום התחתון – למעשה לכולנו יש טחורים. רקמת הטחורים היא חלק חשוב מהאנטומיה שלנו, היא מסייעת לנו בין היתר לשלוט על היציאות שלנו. העניינים מתחילים להסתבך כשאותם כלי דם נמתחים, צונחים או מתרחבים – בעיקר בעקבות לחץ על הוורידים שעוטפים את האזור, בעת עצירות למשל – מה שעלול לגרום לדלקת, לקרע או לפקקת. התוצאה? כאבים קשים ודימום בעת היציאות. ישנם שני סוגים של טחורים – טחורים פנימיים, הנמצאים בתוך פי הטבעת ובדרך כלל הם לא מורגשים, וטחורים חיצוניים שממוקמים סביב פי הטבעת.

טחורים פנימיים (משמאל) וחיצוניים מימין. הדמיה: שאטרסטוק 

תסמינים של טחורים

התסמינים משתנים בהתאם לסוג הטחורים אך יש מצבים בהם שני הסוגים מתפרצים במקביל. בדרך כלל, כאשר הטחורים מתפרצים, פי הטבעת מתנפח ומגרד. במקרים של גירוד, חוסר היגיינה של האזור, או היגיינת יתר, האזור עלול לדמם ולכאוב. טחורים פנימיים בדרך כלל אינם מורגשים אלא אם הם צונחים מתוך פי הטבעת. הם עלולים לגרום לדימום ניכר במצב שבו הוורידים נשרטים או נפגעים בעקבות מאמץ או גירוד. אם אתם מדממים בעקבות טחורים, סביר להניח שתבחינו בדם בניגוב פי הטבעת או בצואה עצמה.

טחורים חיצוניים עלולים לגרום לתסמינים הבאים:

• גירוד ועקצוץ מקומי.
• כאב או אי נוחות.
• בליטה או גוש קשה ליד פי הטבעת.
• דימום רקטלי.
• נפיחות סביב פי הטבעת.
• בלט ונפיחות של רקמה דרך פי הטבעת, בעת היציאה ולאחריה.

תסמינים של טחורים פנימיים

טחורים פנימיים, כשמם כן הם - פנימיים לפי הטבעת ונמצאים גם בחלקו התחתון של הרקטום. הם מכוסים בשכבה רירית של המעי הגס, ומסיבה זו הם כואבים פחות מטחורים חיצוניים, אך מדממים יותר.

ניתן לחלק את הטחורים הפנימיים לארבעה סוגים ודרגות קושי. הסוג הראשון הוא גם הכי פחות נורא, טחורים פנימיים שלא מורגשים כלל. הסוג השני הוא טחורים פנימיים שמתפרצים מפי הטבעת בעת יציאות וחוזרים למקומם בתום היציאה. הסוג השלישי והחמור יותר הוא טחורים שיוצאים בעת היציאה, וצריך להחזיר אותם למקומם באופן ידני. הסוג הרביעי והקשה ביותר הוא טחורים שלא חוזרים למקומם. כאבים ודימום עלולים להתרחש בכל שלב ושלב, אבל הם הכי חמורים בשלב הרביעי.

איך מאבחנים טחורים?

כמה מתסמיני הטחורים יכולים להיגרם בעקבות בעיות רפואיות אחרות, מסוכנות יותר, סרטן המעי הגס למשל. אם אתם סובלים מהתסמינים שציינו לעיל, חשוב ליצור קשר עם רופא המשפחה שלכם שיפנה אתכם לבדיקות הרלוונטיות וכן ייתן לכם הפניה לפרוקטולוג. הסימפטומים שאתם חווים ובדיקה גופנית פשוטה מספיקים ברוב המקרים כדי לאבחן טחורים, אבל במקרים מסומים ייתכן שתצטרכו לבצע בדיקות נוספות.

כיצד מאבחנים טחורים?

• בדיקה רקטלית דיגיטלית (DRE) – בדיקה שמאבחנת טחורים פנימיים, המתבצעת על ידי פרוקטולוג. במהלך הבדיקה הרופא מחדיר אצבע עם כפפה לפי הטבעת כדי לאבחן טחורים, סרטן הערמונית ומחלות נוספות.
• פרוקטוסקופיה – הבדיקה מתבצעת באמצעות החדרה של מכשיר צפייה אנדוסקופי לתוך פי הטבעת. בעזרת הבדיקה ניתן לראות את פנים החלחולת ואת חלקו התחתון של המעי הגס, ולזהות בעיות רפואיות מקומיות.
• סיגמואידוסקופיה – בדיקת קולונוסקופיה קצרה, במהלכה מוחדרת צינורית קטנה עם מצלמה למעי הגס – הבדיקה מאפשרת הסתכלות אל החלק הסופי של חלל המעי הגס. ניתן להשתמש בבדיקה גם כדי לקחת דגימת רקמה לביופסיה במידת הצורך.
• קולונוסקופיה – בדיקה שבעזרתה ניתן להביט באופן מדויק על הרקטום ועל המעי הגס עד הקטע הסופי של המעי הדק. הבדיקה מתבצעת באמצעות קולנוסקופ (צינור דק עם מצלמה זעירה) המוחדר לפי הטבעת.

כאב אנאלי

כאב אנאלי הוא כאב המורגש סביב פי הטבעת (הרקטום). מדובר בכאב שכיח כשסובלים מטחורים. עם זאת, הוא עלול להופיע כתסמין למחלות חמורות יותר, למשל פיסורה אנאלית, סרטן אנאלי, סרטן המעי הגס ועוד. לכן, כאשר מתעורר כאב אנאלי חשוב לאבחן את מקור הכאב, ולא לצאת מנקודת הנחה שמדובר בטחורים.

טחורים מדממים – איך מטפלים?

במקרים רבים ניתן לטפל בתסמיני הטחורים בעזרת שינויים קלים באורח החיים והתזונה, וכן בעזרת תרופות ללא מרשם. יחד עם זאת, לפני שאתם בוחרים בטיפול מסוים, מומלץ לאבחן את הבעיה ולקבל אישור מרופא פרוקטולוג מומחה שאכן מדובר בטחורים, במיוחד אם אתם סובלים מדימומים מפי הטבעת, או שמעולם לא אבחנו אתכם עם טחורים קודם לכן.

רקמת הטחורים היא חלק חשוב מהאנטומיה שלנו. העניינים מתחילים להסתבך כשאותם כלי דם נמתחים, צונחים או מתרחבים. צילום: שאטרסטוק

דוגמאות לטיפול בטחורים ללא התערבות רפואית

איכלו מזונות עשירים בסיבים תזונתיים - אכילה של סיבים תזונתיים ברמה מספקת מסייעת לרכך את הצואה. צואה רכה יותר יוצאת בקלות יתרה, מה שיקל על הוורידים באזור, כי לא יופעל עליהם לחץ בזמן היציאה. לרוב המבוגרים מומלץ לאכול 20-35 גרם סיבים מדי יום לעיכול בריא, יחד עם 6-8 כוסות מים. אם אינכם משלבים מספיק סיבים תזונתיים בתזונה השגרתית שלכם, מומלץ להגדיל את צריכת הסיבים בהדרגה, כדי להימנע מגזים.

היגיינה אישית טובה - שמירה על אזור פי הטבעת נקי תסייע לכם במניעת טחורים ובטיפול בהם. מומלץ לנקות את האזור בעדינות לאחר כל יציאה עם נייר טואלט לח ייעודי. עם זאת, ניגוב יתר של האזור עלול לגרום גירוי באזור, במיוחד אם אתם משתמשים בנייר טואלט רגיל. כמו כן, תוכלו גם לשטוף את האזור בעזרת בידה, או מקלחת טובה. לאחר השטיפה, הקפידו לייבש היטב את האזור.

משחות ללא מרשם - משחות או נרות לטחורים ללא מרשם, המכילים הידרוקורטיזון (הורמון העוזר במצבים של דלקות ואלרגיות), יסייעו להקלה זמנית בעת גירוד, כאב ודלקת.

אמבטיה פושרת - רחצה של אזור פי הטבעת במים פושרים מספר פעמים ביום יכולה להקל על כאבי טחורים. אם מתאפשר לכם, טבלו באמבטיה למשך 10-15 דקות, פעמיים-שלוש ביום, במיוחד לאחר יציאות – פתרון טבעי ונעים להקלה על הכאבים.

שימוש בשרפרף בעת היציאות - הנחת הרגליים על שרפרף קטן במהלך יציאות משנה את מיקום פי הטבעת, מה שעשוי להקל על התסמינים באופן זמני.

טיפולים פולשניים לטחורים

במידה שמצבכם חמור והטיפולים הראשוניים לא מסייעים לכם, יש מספר טיפולים שיכולים להיות אפקטיביים יותר, ביניהם קשירה של רצועת טחורים, שקושרת את סביב הטחור ומגבילה את אספקת הדם אליו, מה שיגרום לטחור להתכווץ. אפשרות אחרת היא הסרת טחורים באמצעות אנדוסקופיה, אליה מצרפים חום חשמלי או לייזר שמסירים את הטחורים.

למקרים שכלל הטיפולים הללו לא עזרו, קיים ניתוח טחורים, במהלכו מתבצעת כריתת טחורים. זהו הליך כירורגי שמסיר את הרקמה העודפת שגורמת לדימום ולו כ-95% הצלחה. ההליך נעשה בהרדמה כללית. סיבוכים אפשריים של הניתוח הם דימום, זיהום בשלפוחית ​​השתן או קושי לרוקן את המעיים או השלפוחית. במהלך ההחלמה שעלולה להיות כואבת למדי, מטופלים במשככי כאבים חזקים.

מה למדנו? התפרצות של טחורים עלולה להיות לא נעימה בלשון המעטה. אם אתם חווים כאבים בעת היציאות ודימום - חשוב לגשת לרופא המשפחה כדי שיפנה אתכם למומחה הרלוונטי כדי לאבחן את הבעיה ולקבל את הטיפול המדויק לכם.