סתימת אמלגם

שלום רב, אני בן 29 ובהיותי בן 11 עברתי טיפול שורש בשן טוחנת עם סתימת אמלגם נרחבת, לא הותקן כתר כמובן. (יש מעט מאד חומר מהשן המקורית שמקיף אותה) 18 שנה עברו מאז, ונכון להיום אין שום בעיות עם השן. רופא השיניים שלי הציע לי לכתר אותה בכל זאת כדי למנוע את שבירתה. שאלתי היא האם כדאי לכתר שן כזאת כעבור 18 שנה? בכזה מצב, האם יש צורך לסלק את סתימת האמלגם הישנה בכדי להתקין מבנה? האם קיים סיכון משמעותי להרס השן במהלך הטיפול? שאלה נוספת: נחשפתי לאביזר דנטלי שנקרא סילונית, שמנקה את את החללים שבין השיניים בעזרת זרם דק של מים בלחץ חזק. האם האביזר הזה מומלץ וניתן להשתמש בו לניקוי השיניים מספר פעמים ביום? (לאחר ארוחה)

תודה רבה. האם כדי להתקין כתר על השן חייבים לסלק את האמלגם? הכוונה במבנה היא בורג מצופה בחומר מילוי?

לפני כשבוע רופא השיניים שלי עשה לי סתימה עמוקה בטענה שאם אפשר להציל את השן ולו לחצי שנה זה עדיף. בכל אופן הוא עשה לי סתימה עמוקה ובביקורי האחרון הוא טען שהכאב יכול להמשך עד חודש מיום הסתימה. מה שמעניין אותי זה אם נכון להציל את השן אפילו אם זה לחצי שנה למרות שזו שן מס' 26 או 27 ולא לעשות כתר כבר מהיום? ושאלתי השנייה היא אם נכון הדבר שהכאב יכול להמשך עד חודש מיום הסתימה? כמו כן הוא בחר בטענה שעדיף סתימה אפורה על סתימה לבנה מכיוון שהיא זולה יותר והיא מחזיקה בדיוק כמו הלבנה. בתודה מראש גלי

דר' גרינבאום שלום! תודה רבה על התייחסותך, לקחתי את צילום הטיפול להתייעצות עם רופא נוסף שטען כי הסתימה אינה טובה ורגישות היתר נובעת מחדירה של אוכל. בנוסף הרופא איתו התייעצתי הבחין בדלקת חניכיים הנמצא באיזור בו ישנו כתר בפי (דבר שהרופא הנוחכי לא הבחין בו). שילמתי בעבור הטיפולים בפי מראש ורציתי לדעת אם ישנה דרך לקבל את כספי בחזרה משום שאיני מרוצה מהטיפול של הרופא הנוכחי. בתודה מראש גלי

יש לי (בן 80+) עששת עמוקה בכמה מוקדים של שן בינה. אבל אין לי כל כאב , אין לי אי נוחות בלעיסה או בדיבור, אין ריח לא נעים בפי ואין פגיעה במראה האסתטי של החיוך והפנים. החניכיים במצב תקין, בטיפולים תקופתיים. האם בנסיבות אלה כדאי לשקול טיפול שמרני ואולי הימנעות מכל טיפול בשו הנ"ל? עמירם

בתשובתך ("לשקול סתימה...") האם כוונתך לסתימה לבנה (המכונה, דומני, "קומפוזיט")? אם ניתן לעשות סתימה, מדוע בכלל יש לשקול עקירה? זה לא ברור לי. אודה על הבהרתך. חג שמח. עמירם

במקרה של עקירת שן בינה מיותרת עם עששת (בלסת תחתית), יישארו פחות משטחי לעיסה מול גשר בלסת שממול. האם עדיפה, בכל זאת, עקירת השן המיותרת, העלולה להישבר, במקום לעשות את טיפול השורש (המסובך, הכרוך בסיכונים שונים)?

כמובן העליתי הבעיה בפני 2 רופאיי - חוות דעתם מנוגדות. לי אין כלים לבחירה מושכלת ביניהם, או להביא את שניהם לשיחה משותפת. לכן ביקשתי, ואני חוזר ומבקש כאן, לקבל תשובה ניטרלית, עקרונית, שבאמצעותה יהיה לי מבט נוסף שיאפשר לי לקבל החלטה טובה יותר מאשר להתבסס על 2 דעות סותרות.

אחד הרופאים שאליהם פניתי אכן אמר שאין טעם לבצע טיפול שורש, והמליץ על עקירה. לטענתו, אין טעם לעשות סתימה (הוא לא התייחס לסוג הסתימה, כגון אמלגם), כי מדובר בשן חלשה (עם עששת עמוקה, כזכור), שלא צפויה להחזיק מעמד אם לא תיעקר, והיא עלולה להישבר במוקדם או מאוחר ללא סימני אזהרה מוקדמים, ולא ניתן לדעת מתי זה יקרה. על רקע זה, האם יש טעם בכל זאת לנסות סתימת אמלגם?

עברתי טיפול שיניים שכלל 3 סתימות, ולאחריהן עקירות שיני בינה באותה המרפאה. הטיפול מאד כאב ואני חמישה ימים אחרי עדיין בכאבים, ובפעם הראשונה שהסתכלתי על השיניים מבפנים גיליתי שיש לי סתימה אפורה. לפני הטיפול ווידאתי שאכן הסתימות שיעשו לי הם לבנות, והרופא צחק ואמר שבוודאי. מה אוכל לעשות במקרה זה? אני מעוניינת לתבוע. מהן הדרכים