מחלת לב ראומטית: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

ולנטיין 2021: לוקחים את הקורונה ללב

רגע לפני שאנחנו מתכננים לחגוג את החג הלבבי הזה, כמה עניינים של הלב. כבר שנה מדברים על קורונה בהקשרים של נשימה אחת מקוטעת, קריסה של הריאות ופגיעה במערכת הנשימה. עכשיו מסתבר שנמצאו גם נגיפים ברקמות הלב. ד"ר מוחמד מדג'יד מחבר מחקר חדש וטוען: "הנגיף עלול לגרום לפגיעה בשריר הלב ולא רק לחולי לב". מדאיג ! כבר שנה אנחנו שומעים על קורונה, ריאות ונשימה בנשימה אחת מקוטעת וקצרה. ידוע הוא כי חלק מסיבוכי המחלה קשורים בדלקות ריאות וקשיי נשימה, אבל מי חשב על הלב? מחקרים חדשים מוכיחים כי COVID19 עלול גם לפגוע בלב, יותר נכון להותיר נזק בשריר הלב בעיקר אצל אנשים הסובלים מסוכרת, השמנת יתר, עודף כולסטרול ולחץ דם גבוה. אבל לא רק. בפרנקפורט נערך מחקר ממנו עלה כי המחלה פוגעת במגוון רחב של חולים בכל הגילאים. אצל 78% התגלו חריגות או נזקים בלב, 60%  הראו סימנים של דלקת בשריר הלב. מפחיד! עד היום למרות שנעשו כבר כמה וכמה מחקרים לא ברור מהו התהליך המוביל למחלות לב אצל חולי הקורונה. מה שבטוח הוא כי חולי לב חייבים להקפיד במיוחד בתקופה זו (ובכלל) על אורח חיים בריא, להמשיך ליטול את התרופות שלהם ולבקר אצל...
ללמוד עוד על מחלת לב ראומטית
שלא נדע: 10 סיבות המוות הנפוצות בישראל-תמונה

מהי סיבת המוות השכיחה ביותר בישראל? כמה אנשים נפטרו במהלך...

מאת: מערכת zap...
12/12/2018
שלא נדע: מהי סיבת המוות הנפוצה בישראל?-תמונה

סרטן, מחלת לב, סוכרת, מחלות כלי דם ומוח, תאונות והתאבדויות...

מאת: זאפ דוקטורס...
15/08/2019
סרטן בילדות: סיכון לאוטואימוניות-תמונה

מחלה ממאירה בילדות מעלה בבגרות את הסיכון ב-40% ויותר,...

מאת ד"ר עמית...
23/11/2015
אולי יענין אותך לדעת...
מה מנבא כוח האחיזה שלכם? - תמונה
מה מנבא כוח האחיזה שלכם?
אם עד היום כוח אחיזה נחשב למדד לבדיקת מצב...

מחלת לב ראומטית: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

קצב בסיסי סינוס קצב לב מינימאלי 73 קצב מקסימאלי 170 ממוצע 108 הפרעות קצב חדריות בודדים 30 הפרעות קצב על חדריות מעטים בודדים הפרעות הולכה -לא שינוי st- לא

1. לא הבנתי מה הששאלה 2. סיכום הזה לא אומר לי כלום. צריכים לראות תוצאות הולטר מלאות 3. שאלה צריך להפנות לרופא שהפנה לבדיקה

רציתי לדעת אם ההולטר תקין או לא כי הקרדיולוג שלי אומר שזה תקין ורק שיש דפיקות לב חזקות והפנה אותי לעשות בדיקה לבלוטות והומגלובין אומר אולי זה הסיבה אבל יצא תקין שניהם אני רוצה לדעת מה החוות דעת שלך על ההולטר אגב הוא לא ביקש את כל ההולטר הסטפק בתשובה הזאת

שלום יהושע, להלן רשימת האנשים שנכללים ב'קבוצות הסיכון' לפתח סיבוכים מסכני חיים כתוצאה מתחלואה בשפעת (לפי חוזר משרד הבריאות). אנשים הסובלים מ: -מחלת לב וכלי דם נרכשת או מולדת, כולל מחלת לב שיגרונית -טרשת עורקים -אי ספיקת הלב -קצרת הסימפונות (אסתמה) -ברונכיטיס כרוני -פיברוזיס ציסטי -ברונכיאקטאזיס -אמפיזמה -שחפת -מצבים כרוניים לאחר הפרעות נשימתיות בתקופת הילוד -מחלת הסוכרת -מחלות מטבוליות כרוניות אחרות עם נטיה מוגברת לפתח זיהומים -מחלות כרוניות של הכליות ודרכי השתן -מחלות כבד -מחלות נוירולוגיות -מחלות המטולוגיות -מחלות מלוות דיכוי במערכת החיסון, לרבות AIDS ומחלות ממאירות -חולים אשר מקבלים טיפול מדכא חסינות -חוסר דם ממושך -השמנה חולנית – BMI 40 ומעלה. אנשים בני 50 ומעלה. הרבה בריאות אפי

לחולי לב, סוכרת ,כבד, כליות? ומדוע מומלץ להתחסן לבני 50 ומעלה בריאים?

שלום! ציטוט מכתבה אתמול באחד האתרים: "מלבד קמפיין שצפוי לעלות בקרוב ולעודד את הציבור להתחסן, משרד הבריאות מתכוון להילחם גם בתופעת אנשי הצוות הרפואי שאינם מתחסנים. בכל שנה רק כרבע מן הרופאים, האחיות ושאר העובדים שמטפלים בחולים טורחים לקבל חיסון נגד שפעת, כך שהם עלולים להדביק בעצמם את החולים." ועוד: "משרד הבריאות צופה תחלואה קשה במיוחד בשפעת השנה: בניסיון לצמצם את מספר החולים ימדדו לראשונה בתי החולים לפי מספר אנשי הצוות הרפואי שיתחסנו כנגד הנגיף." האם מה שכתוב כאן תואם את המציאות שאתה מכיר? זכור לי שתופעה זו לא חדשה השנה, כנראה שהיתה גם בשנים קודמות. ד"ר הלפרין, מה אני אמורה להבין או להסיק מכך? מה מסתתר מאחורי סירוב אנשי צוות רפואי להתחסן, כאשר ברקע ההמלצה של מש' הבריאות היא לכולם להתחסן ובמיוחד חשוב לקבוצות סיכון ? מה דעתך? אם כן להתחסן - מהן בדיוק קבוצות הסיכון? אם לגבי גיל, מאיזה גיל והלאה? תודה

1. כי החיסון לא יעיל. 2. כי החיסון גורם לתופעות לוואי קשות ומסכנות חיים. 3. כי הם חוששים מהזריקה. 4. כי הם ג'עברים ובטוחים שהם חסינים לכל המחלות. נא לסמן את התשובה הנכונה/התשובות הנכונות. (בארה"ב התחסנו בשנה שעברה מעל 70% מהצוותים הרפואיים בבתי חולים).

http://www.doctors.co.il/ar/17453/שפעת:+גם+הנשיא+התחסן

שלום חיפאית, א. אינני מכיר "התאגדות" של רופאים ו/או אחיות כנגד חיסוני השפעת: כמו שאר תושבי ישראל יש בינהם כאלו שמתחסנים, ויש כאלו שלא, ולכל רופא/ה אח/ות יש סיבות אחרות לכך. ב. משרד הבריאות מעוניין שתושבי ישראל יתחסנו כנגד המחלה, ולכן הוא מחפש דרכים כדי לשכנע אותנו לעשות זאת. כשיש שנה בה בקיץ (= חורף בחצי הכדור הדרומי) יש תחלואה החורגת (לרעה) מהממוצע באוסטרליה הוא דואג לעדכן אותנו על כך. כשאין שם תחלואה חריגה (לרעה), הוא מנסה להתעלם מאוסטרליה ומשתמש, למשל, במידע על תחלואה חריגה במדינות אחרות (כמו אוקראינה , למשל). ג. להלן רשימת האנשים שנמצאים ברשימת משרד הבריאות כמי שמומלץ להם להתחסן השנה בנגד שפעת: 1. בני 6 חודשים ומעלה הסובלים ממחלות ממושכות: -מחלת לב וכלי דם נרכשת או מולדת, כולל מחלת לב שיגרונית -טרשת עורקים -אי ספיקת הלב -קצרת הסימפונות (אסתמה) -ברונכיטיס כרוני -פיברוזיס ציסטי -ברונכיאקטאזיס -אמפיזמה -שחפת -מצבים כרוניים לאחר הפרעות נשימתיות בתקופת הילוד -מחלת הסוכרת -מחלות מטבוליות כרוניות אחרות עם נטיה מוגברת לפתח זיהומים -מחלות כרוניות של הכליות ודרכי השתן -מחלות כבד -מחלות נוירולוגיות -מחלות המטולוגיות -מחלות מלוות דיכוי במערכת החיסון, לרבות AIDS ומחלות ממאירות -חולים אשר מקבלים טיפול מדכא חסינות -חוסר דם ממושך -השמנה חולנית – BMI 40 ומעלה. 2. אנשים בני 50 שנה ומעלה. 3. אנשים בכל גיל הנמצאים במוסד סגור או סגור למחצה, בו תנאי החיים מעודדים הפצה מהירה של הנגיף לאחר חדירתו, כגון בתי אבות, בתי חולים פסיכיאטרים, בתי סוהר ומוסדות למפגרים. 4. נשים שמתכננות להרות, ונשים הרות או בתקופה לאחר הלידה. 5. ילדים בגיל 6 חודשים עד 18 שנים המקבלים טיפול ארוך טווח ב- aspirin עקב סיכון לפתח תסמונת ע"ש ריי בעקבות זיהום שפעת. 6. קבוצות אוכלוסיה העלולות להעביר שפעת לאנשים בסיכון גבוה: - כל עובדי מערכת הבריאות. - מטפלים ומתנדבים המבצעים ביקורי בית אצל אנשים בסיכון גבוה, וכן בני משפחה של האנשים בסיכון. במיוחד מטפלים בבני פחות מ- 5 שנים או במבוגרים בני למעלה מ- 50 שנים תוך הדגשת חשיבות לחיסון מטפלים בתינוקות בני פחות מ- 6 חודשים. - אנשים הממלאים תפקידי מפתח או מועסקים בשירותים קהילתיים חיוניים וכתוצאה מתחלואה גבוהה בקבוצה זאת עלולים להיווצר שיבושים בתפקוד השירותים לאוכלוסייה. 7. אנשים שאושפזו עקב שפעת, עקב מחלה דמוית שפעת, או עקב דלקת ריאות בעונה הקודמת. 8. שאר האוכלוסייה, מגיל חצי שנה ומעלה. הרבה בריאות אפי

.

אבי יליד 1937(בן 75)נמצא במעקב וטיפול עקב מחלת לב ראומטית פרפור פרוזדורים כרוני מאז 1995. צונתר ב1/08. לאחרונה אושפז בבי"ח עם אי ספיקת לב-קוצר נשימה וגודש ראתי. באקו שבוצע ב 2/12 מפלים גבוהים יותר על המסתם המיטרלי למרות דופק 60 לדקה.כמו כן יל"ד ראתי בינוני עם לחצי ילוי גבוהים מימין.כעת יש קוצר נשימה במאמץ FC-3 בדיקה אחרונה 2/12:אקו-MVA=0.8 סמ"ר,מפל 10/23 יל"ד ראתי 44+10ממ"כ,TR+2 בהמלצות נרשם הגיע הזמן לMVR,ובאותה הזדמנות גם תיקון המסתם הטריקוספידלי-TR+2 וכן פרפור פרוזדורים. אבי נשלח פעם נוספת לצנתור לקראת ניתוח! הייתי מבקש לפשט את הממצאים עד כמה שניתן,לקבל הסבר למחלתו של אבי בצורה מופשטת וברורה יותר. בהתחשב שאבי חווה בעבר אירוע מוחי ונוטל תרופה לדילול הדם(קומדין)האם ההליך שעליו לעבור בהתחשב בגילו, יהא מסוגל לעבור ללא סיבוכים/השלכות עתידיות?כמו כן תהליך ההחלמה- האם נדרשת השגחה רפואית? אודה לך אם תכוון אותי בעניין. תודה מראש!

שלום לך, הממצאים מצביעים על היצרות קשה של המסתם המיטרלי הגורמת לתסמינים. במצב זה הדם אינו יכול לעבור בחופשיות מהעלייה השמאלית לחדר השמאלי. לחץ גבוה בעלייה השמאלית גורם להצטברות של מיים בריאות והחדר הימני עלול להיכשל. למרות שניתוח להחלפת המסתם כרוך בסיכון לא מבוטל בגיל זה, השארת המצב כפי שהוא, כנראה מסוכן יותר. הניתוח מאפשר לרוב גם הקלה ניכרת בתסמינים ושיפור באיכות החיים. מובן שיש לשקול כל מקרה לגופו על סמך המצב הכללי, התחלואה הנלווית וחישוב הסיכון הניתוחי. תודה על פנייתך לפורום

ד"ר ארתור הנכבד, תודה שהארת בתשובתך את עיננו. בשלב הראשון אבי אמור להגיע לבדיקות הכנה עם תוצאות בדיקות דם:ספירת דם+כימיה בסיומו יקבע מועד לצנתור לקראת ניתוח. הייתכן מצב שביצוע הצנתור ייבטל את הצורך בניתוח??אשמח אם מישהו מהמשתתפים בפורום שעבר ניתוח דומה(בכל גיל)יישתף אותנו ביום שאחרי:תקופת החלמה, השיפור שנגרם בעקבות הניתוח. בתודה מראש לכל המגיבים!