מה שמזכיר לי...

מאת: שרון אגסי

אם גם אתם מגיעים למכולת ושוכחים בשביל מה, מנופפים לשלום לאדם מוכר ולא ממש זוכרים את שמו ומחזיקים הרבה מושגים ומשפטים "על קצה הלשון", בטח כבר הבנתם לבד שהזיכרון שלכם זה לא מה שהיה פעם. בניגוד למה שמקובל לחשוב לא מדובר בתהליך בלתי הפיך ויש הרבה מה לעשות בנידון.
חיי היום יום, השיגרה, מזמנים לנו אלף ואחת אפשרויות לשכוח, או לזכור, לעשות מה שהתכוונו, או לפספס בעקבות מעידה מנטלית, מה עושים? איך חיים טוב יותר?

"אני חושב משמע אני קיים". אותה הברקה של אבי הפילוסופיה המודרנית רנה דקארט, מקבלת היום גם משמעות מדעית. כשאנו חושבים נוצרים קשרים עצביים חדשים בין תאי המוח. מחקרים ניאורולוגיים רבים מצביעים על קשר ישיר בין הזרמה שוטפת של מידע חדש למוח ובין עלייה באיכות הזיכרון ושאר התפקודים השכליים הגבוהים במוח האדם.

מסתבר שתשבצי הגיון, אתגרים לימודיים ושינון מתמטי גורמים לעלייה באספקת הדם, החמצן והגלוקוז לתאי המוח (המורעבים תמידית) שלנו ומצילים אותם ממוות טראגי בלתי הפיך. ככל שאנו מתבגרים, אנו מאבדים מספר גדל והולך של תאי עצב במוח, במיוחד מקליפת המוח.
"'ההתעמלות המוחית' מונעת את ההידרדרות השכלית", טוען ד"ר אלכס ארדיטי, מומחה למניעת מחלות, רפואה פנימית וקרדיולוגיה ממדיקל סנטר אחוזת ראשונים. "הירידה באיכות הזיכרון שלנו אינה מתרחשת ביום אחד. זה מתחיל עם: 'נו, השנייה זכרתי איך קוראים לו' או 'רציתי להגיד לך משהו נורא חשוב, זה ממש עמד לי על קצה הלשון', וממשיך כשאנחנו מגלים ששכחנו תאריכים חשובים ומספרי טלפון שהשתמשנו בהם כל יום. אנשים נוטים להתעלם מהסימנים הקטנים שהמוח משגר אלינו, למרות שמדובר בנורות אדומות מהבהבות הרומזות על ירידה באיכות הזיכרון".

כל זה לא אומר שאם שכחתם את יום ההולדת של האחיינית שלכם תוך חודש כבר לא תוכלו לתקשר עם הסביבה. זה רק אומר שלמוח שלנו יש דרכים משלו לאותת לנו על תחילתה של הידרדרות. החדשות הטובות הן שהמצב ההתחלתי הזה הפיך בהחלט. הרעיון הוא פשוט להתחיל לעשות, ויש הרבה מה לעשות. וכדי שלא תשכחו שאתם צריכים לזכור, מומלץ לתלות את הכתבה שלפניכם על המקרר.

"איכות הזיכרון שלנו תלויה באיכות הספיגה, הלמידה והאחסון של תאי המוח", מציין ד"ר ארדיטי. "כאשר המידע שלמדנו מאוחסן במוח בצורה מסודרת ; נזכור טוב יותר. פגיעה באיכות הזיכרון או לחילופין אמנזיה - אובדן הזיכרון, נגרמים כתוצאה מפגיעה ישירה או עקיפה בתפקודם התקין של תאי העצב במוח. פגיעה כזו יכולה להיגרם כתוצאה מתאונת דרכים בה הראש נחבל, הלם נפשי (למשל לאחר פיגוע), חרדות, דיכאון קליני, הפחתה או חסימה של זרימת הדם למוח כתוצאה משבץ מוחי או התקף לב, זיקנה, נטילת תרופות הרגעה מסוימות, שתייה מוגזמת של אלכוהול, שוק חשמלי, מחסור בוויטמינים, הורמונים או שומנים חיוניים עקב הרגליי תזונה לקויים.

"המוח הוא איבר תובעני. למרות שמשקלו רק כחמישה אחוזים ממשקל הגוף, הוא צורך כ-20 אחוז מכלל אספקת הדם, החמצן והאנרגיה היומיים שלנו. 'הדלק' העיקרי של המוח הוא הגלוקוז ולכן, כאשר רמת הסוכר בדם נמוכה מתחוללות הפרעות בתפקוד, כמו קשיים בלמידה ובריכוז וזיכרון חלש.

"הנוירונים מתקשרים ביניהם באמצעות נוירוטרנסמיטרים - חומרים כימיים המוליכים את הגירוי העצבי, שנוצרים במערכת העצבים המרכזית כתוצאה מפירוק רכיבים תזונתיים. ירידה באיכות הגירוי העצבי בין התאים במוח נובעת מירידה ברמת הנוירוטרנסמיטרים. אצטילכולין הוא הנוירוטרנסמיטר החשוב ביותר בסיוע לצלילות הזיכרון והמחשבות. הוא המעורב מספר אחת בשמירה על הקשבה וריכוז תקינים. רמת הייצור שלו הולכת ופוחתת עם הגיל, והפרעות בייצורו יגרמו לחוסר ריכוז ובלבול ומכאן לקשיי זיכרון ולמידה. על מנת למנוע את התופעות הללו אני ממליץ על תזונה עשירה בחלבונים חומצות אמיניות, בעיקר פנילאלנין וטירוזין המצויים בעוף, בסויה ובמוצרי החלב, להגברת ייצור ההורמון נוראפינפרין החיוני בתהליך היצירה של זיכרונות לטווח הארוך".

במטרה למנוע את תהליך הירידה בתפקוד המנטלי ממליץ ד"ר ארדיטי על שינויים בהרגלי התזונה, על נטילת תוספי מזון ועל טיפול הורמונלי חלופי. את כולם, הוא מדגיש, יש לבצע אך ורק תחת פיקוח צמוד של רופא\ה או תזונאי\ת קליני\ת.

"לתזונה יש השפעה אדירה על הביצועים השכליים, על המוטיבציה ועל הריכוז", אומר ד"ר ארדיטי. "המוח הוא איבר אקטיבי מאוד מבחינה מטבולית, מה שהופך אותו לזללן תובעני של אנרגיה זמינה ומצד שני, לסלקטיבי מאוד. מעט מאוד מזונות עוברים את מחסום דם המוח. המדע הנוירו-תזונתי מדגיש את חשיבות הרכב המולקולה המנסה להיכנס למוח. הוכח כי כימיקלים מסוימים, המצויים במזונות או בתוספי מזון, מסוגלים לסייע למוח בשיפור היכולות השכליות, חידוד הקליטה והזיכרון לטווח הארוך והקצר, צלילות המחשבה, מיקוד רמת הריכוז, מהירות התגובה והעלאת רמת התפקודים הסנסו-מוטוריים". אפילו סוג השומן שאנחנו מכניסים לפה ורמות גבוהות של כולסטרול וטריגליצרידים נמצאו כמשפיעים על בריאות המוח. רמה גבוהה של שומנים מעלה את צמיגות הדם, הופכת אותו לסמיך יותר, מקשה על זרימתו וכך מונעת מעבר של מספיק דם וחמצן לתאי המוח.

ד"ר ארדיטי מספק את מדריך התזונה לשיפור הזיכרון מהם המרכיבים ההכרחיים למוח ומהם המקורות הטובים ביותר לקבלם מהמזון.
שומנים חיוניים. ישנן שתי חומצות שומן המכונות "חיוניות" כיוון שהגוף לא יכול לייצר אותן בעצמו והן חייבות להגיע מהמזון: אומגה 3 ואומגה 6 הנקראות גם חומצותEPA . שתיהן ידועות כמשמעותיות מאוד גם בהתפתחות התקינה של מוח העובר במהלך ההריון ובתקופת הינקות. הנוירוטרנסמיטרים עוברים דרך הקרום השומני של הנוירונים ויש לשמר את הקרומים. פעולות הלמידה והזיכרון יוצרות כל הזמן קשרים עצביים חדשים בין תאי המוח ואנו זקוקים לחידוש מתמיד ואספקה שוטפת של חומר שומני חיוני היוצר קרומים חדשים והגנה שוטפת לתאי המוח.

המקורות העשירים ביותר באומגה 3: דגים טריים, כמו סלמון, מקרל, טונה, סרדינים, ושמן דגים כתוסף מזון.
המקורות העשירים ביותר באומגה 6: שמן חריע, שמן סויה, שמן קנולה ושמן אגוזים.

כולין. הכולין הוא חומר המוצא של האצטילכולין הנוצר מפירוק של לציטין. הוא אינו עמיד בחום ומאבד חלק מתכונותיו התזונתיות בתהליך החימום והעיבוד התעשייתי. לכן אדם שתזונתו מבוססת על מזון תעשייתי, עלול לסבול ממחסור בכולין. המזונות העשירים בלציטין: חלמון ביצה, כבד, בשר, בוטנים, פולי סויה, סובין, אורז מלא ושיבולת שועל.

חלבונים. רקמות המוח רכות ובנויות מחלבון, שומן ומים. החלבונים הכרחיים לבניית תאים חדשים, לציפוי העצבים ולייצור הורמונים, אנזימים ונוירוטרנסמיטרים. מקורות החלבונים המומלצים: קטניות, נבטי חיטה ותירס, סויה, אגוזי אדמה, שומשום, גרעיני חמניות, גבינות ודגים או עוף (לא מטוגנים ולא חרוכים או שרופים על האש).

אנטיאוקסידנטים. התזונה של האדם המודרני מבוססת על פחמימות מעובדות: לחם לבן, עוגות, פסטה. בתהליך הביוכימי בו הן הופכות לאנרגיה זמינה נוצרים אלפי רדיקלים חופשיים - אוקסידנטים (מחמצנים). הרדיקל החופשי הוא מולקולה מסוכנת ששואפת כל הזמן להשלים את עצמה על ידי גניבת אלקטרון ממולקולות אחרות. פעולה זו של מאות אלפי הרדיקלים החופשיים שנוצרים בגופנו, גם כתוצאה מעישון, זיהום סביבתי וקרינת השמש, פוגעת בין השאר גם במוח. כמות גדולה של רדיקלים עלולה לגרום לחמצון השומנים חיוניים, להרוס את מבנה החלבונים ולשנות את ריכוז הנוירוטרנסמיטרים.

האנטיאוקסידנטים "נותנים" לרדיקל החופשי את האלקטרון שהוא "מחפש" ובכך מנטרלים את פעילותו ההרסנית. מקורות אנטיאוקסידנטיים יעילים: ויטמין E; מזונות עשירים בוויטמין E: דגנים מלאים, כבד, נבטי חיטה, שעועית יבשה, שמנים צמחיים; ויטמין C; מזונות עשירים בוויטמין C: פרי הדר, ירקות ירוקים, מלון, קיווי, גויאבה, עגבניה; קו אנזים Q10; חומצה ליפואית; ויטמין A ;(אפשר לקחת גם כבטא קרוטן); מזונות עשירים בוויטמין A: פירות וירקות כתומים, צהובים וירוקים כהים, ביצים, חלב, כבד, גבינות; תה ירוק; עגבניות ומלון; מזונות עשירים ב- RESVATROL(מרכיב אנטי מחמצן): ענבים אדומים, יין אדום, כרוב אדום, שזיפים ושאר הירקות והפירות הסגולים-אדומים; גלוטטיון אנטי מחמצן חזק מאוד, המצוי גם באבוקדו, אשכולית, תפוז, ברוקולי, כרובית, אפרסק, במיה, אספרגוס, אבטיח, תפוח אדמה, עגבנייה, קישוא; ויטמינים מסוג B, בהם במיוחדB12 (המעורב ביצירת המיילין - מעטפת תאי העצב) וחומצה פולית, משמעותיים מאוד להתפתחות הנורמלית של מערכת העצבים המרכזית, משתתפים בהעברת הדחפים העצביים ובשחרור אנרגיה; מזונות עשירים בוויטמיני B: ירקות ירוקים עליים, בשר, שיבולת שועל, ביצים וקטניות, במיוחד שעועית יבשה ונבט חיטה.

טיפול הורמונלי חלופי. "השליטה המוחית על הפעילות הלא רצונית של הגוף מושגת על ידי שני מנגנונים חשובים - מערכת העצבים והפעילות ההורמונלית", אומר ד"ר ארדיטי. "הירידה ברמת ההורמונים בדם מתחילה סביב גיל המעבר, 40-50. אצל נשים הדבר מתבטא בירידה ברמות האסטרוגנים ואצל גברים חלה צניחה ברמות הטסטוסטרון. שני הורמונים אלה ידועים בהשפעתם המיטיבה על תפקוד המוח ושמירת איכות הזיכרון".

ד"ר ארדיטי ממליץ לבדוק גם את תפקוד בלוטת התריס התיארואיד. "הטיפול החלופי מבוסס על הורמונים ביולוגיים הניתנים במשחה והוא מומלץ יותר מהטיפול ההורמונלי השכיח, המבוסס על הורמונים סינתטיים. ההורמונים הסינתטיים הניתנים דרך הפה, עברו שינוי כימי כדי לאפשר את ספיגתם דרך הקיבה. הגוף אינו מזהה אותם כחומר טבעי ולכן נוצרות תופעות לוואי המגבירות את רמות האסטרוגן בדם מעבר לרמה הרצויה. עודף הורמונים יכול להוביל לקרישת יתר של הדם ואף לסרטן. מריחת ההורמונים הביולוגיים במשחה, על אזור נטול שיער, מעלה את רמת ההורמונים ב-100 אחוז, ללא פגיעה בכבד".

"הגישה הסינית קושרת את חיוניות השכל והזיכרון בשלושה איברים עיקריים: הכליות, הטחול והלב", מסבירה לרה יוליוס, מטפלת מוסמכת ברפואה סינית. "הפרעות מנטליות יופיעו כחולשה של האנרגיה באיברים אלה ולכן, הטיפול הסיני לחיזוק הזיכרון פועל למעשה על חיזוק תפקוד הכליות, הטחול והלב.

"הכליות מאחסנות את תמצית החיים - הג'ינג, האחראי על חיוניות המוח. הן אחראיות על מחזורי החיים בגוף, וכן על הזיכרון והתפקוד המוחי. איכות תמצית הג'ינג ועוצמת האנרגיה הזורמת מהכליות, דרך חוט השדרה אל המוח, קובעות את איכות הזיכרון והלמידה".

לדברי יוליוס, הסינים מאמינים שכל אדם נולד עם כמות מסוימת של ג'ינג, שהולכת ומתבזבזת. "ככל שהאדם יבזבז במהלך חייו את הג'ינג שלו הוא יזדקן מהר יותר. שפיכת זרע מרובה (דהיינו, סקס ואוננות), הריונות, לידות, חוסר שינה, עבודה מאומצת, קפאין וסמים גורמים להתכלות מהירה של הג'ינג. אדם שקיבל תמצית ג'ינג איכותית מהורים בריאים, והוא שומר על בריאותו ומקפיד על תזונה נכונה יאריך ימים".
הטחול, אומרת יוליוס, הוא האיבר הקשור במחשבות יתר ובשינון אינטנסיבי של מידע. "אצל סטודנטים רבים אני מאבחנת חולשה של הטחול בתקופת הבחינות".
הלב קשור בזיכרון מהעבר הרחוק. "קשישים עם הפרעות בלב מדווחים במקביל גם על אובדן זיכרונות מהעבר", מעידה יוליוס.

הטיפול שמציגה יוליוס נחלק לטיפול תזונתי לחיזוק כל אחד משלושת האיברים ולטיפולים באמצעות צמחי מרפא סיניים, דיקור וכדורים סיניים.
מזונות מחזקי טחול: דגנים: אורז, שיבולת שועל, קינאווה, כוסמת, אמרנט;
ירקות כתומים מאודים: בטטה, דלעת, גזר.
מזונות המזינים ומעשירים את הדם: סלק, כבד עוף, טחינה, תה סירפד (עשיר בברזל, כלורופיל, סידן, אשלגן, ויטמין C. ממריץ דם, מנקה את דרכי השתן, טוב נגד אבני מרה וכליות). יש להיוועץ עם הרבולוג לפני השימוש בתה.
מזונות המחזקים את הכליות: קטניות - במיוחד שעועית שחורה הדומה בצורתה לכליה, עדשים חומים, סויה, אגוז מלך (שצורתו והרכבו השומני הדומים למוח) מכיל סגולות ריפוי השומרות על הרקמות השומניות של המוח, כליות, שומשום שחור.

צמחים סינים: ג'ינסנג או בתרגום חופשי מסינית - שורש האדם, בשל צורתו הדומה לגוף האדם. הג'ינסנג מעורר את מערכת העצבים, תומך בלב ומשפר ערנות וריכוז. השפעתו דומה להשפעתם של ממריצים קפאיניים, רק בלי הקפאין והוא ידוע ביכולתו להוריד את רמת המתח בגוף, הוא מרגיע ומשפר את צלילות המוח (רק בפיקוח מטפל סיני); פטריית ריישי: פטרייה סינית יבשה המחזקת את הכליות והלב, מכניסה לפוקוס ומחדדת את התבונה ואת יכולות הלימוד והזיכרון; סכיזנדרה: פרי סיני המחזק את הכליות והלב.

נקודות הדיקור: GV-20: ממוקמת על קו אמצע הגולגולת (קודקוד הראש) וידועה כמזרימת אנרגיית יאנג למוח וכמחדדת של הזיכרון והריכוז; Si Shen Kong: ארבע נקודות, כסנטימטר סביב GV, המכונות גם "ארבע האינטליגנציות" בשל פעילותן הממוקדת בפעילות הקוגניטיבית.

זוג כדורים סיניים: גלגול הכדורים הקשיחים על כף היד פועל כמסאז' עדין בנקודות המקבילות לאיברים הפנימיים בגוף (כמו ברפלקסולוגיה). תרגול יומיומי (20 דקות בכל כף יד) מגרה את פעילות האיברים וגורם לזרימת דם טובה יותר בכליות, בלב ובטחול.

ד"ר ראול רודריגז, M.D, מומחה ברפואה סינית, מדמה את המוח לשריר: "ככל שמאמנים אותו יותר, הוא מתפתח וגדל, ואם מזניחים אותו הוא מתנוון", הוא אומר וממליץ על שלוש דרכים לשיפור בביצועי המוח:

1. כל פעילות מנטלית באשר היא יוצרת קשרים בין עצביים חדשים, מזרימה דם וחמצן לאזור החושב ושומרת על רעננות התאים במוח. כל האמצעים כשרים כאן, החל בשחמט, משחקי הגיון וחשיבה, פתרון בעיות מאתגרות, קריאה, יצירה, המצאת פטנטים, לימודי שפה חדשה או תחום חדש, הסבת מקצוע, תשבצים, הרכבת מכשירים, שינון נוסחאות במתמטיקה או אפילו שינון תווים או מילות שירים.
2. הרגעת המתח והפחתת הלחץ על ידי שיטות הרפיה שונות. מטופלים מדווחים על חשיבה בהירה יותר ועל זיכרון ארוך יותר כשהם רגועים. המתח מכניס לפעולה את האדרנל, בלוטת יותרת הכליה, אשר מפרישה את הקורטיזול (הידרוקורטיזון) - כתגובה מרגיעה של הגוף למצבי לחץ. עודף קורטיזול לאורך זמן נעשה רעיל למוח וגורם להרס המוני של תאים. הפתרונות לכך הם מסאז'ים למיניהם, שיאצו, טווינה, יוגה, רפלקסולוגיה, מדיטציה, חשיבה חיובית וכמובן פעילות גופנית המפרישה חומרים מרגיעים ומשפרי מצב רוח.

3. פעילות מינית מבוקרת. בפרקי אבות נכתב: "כל המרבה בזימה זכרונו קצר, שיערו נושר וריח רע עולה מאפו". "על פי האמונה הסינית", אומר רודריגז, "גברים המקריחים בגיל מוקדם בזבזו את תמצית הג'ינג שלהם. מה לעשות, כנראה שאי אפשר ליהנות מכל העולמות".

לצמחים הסינים יכולת מופלאה גם להיפטר מזיכרונות כואבים. פקעת השושן הצחור Lily bulb נחשבת אצל הסינים כמקלה על מחשבות עצובות הנובעות מזיכרונות לאחר פרידה או מוות. ניתן לקחת בפורמולה או בחליטת תה.

נוסחה מנצחת:

פורמולת צמחים סיניים המטפלת באובדן הזיכרון ובתהליכים של דמנציה (בעברית, שיטיון) - אובדן התפקוד השכלי
Flavonex: פורמולת צמחים המכילה גם צמחים מחזקים ומניעים.
במינון הנכון, מספקת הפורמולה את המינון המומלץ של הצמח Gingko Biloba לטיפול במחלות ובתופעות הקשורות באובדן הזיכרון.
תפקודיה העיקריים הם: הרחבת כלי דם כליליים ופריפריים, שיפור זרימת הדם, הזנה, הנעה ושיפור התפקוד הכלייתי. אופן השימוש: שתי טבליות, שלוש פעמים ביום, בין הארוחות. הפורמולה מבוססת על השילוב בין שלושה צמחי מרפא סינים עשירים בפלאבונואידים, אנטיאוקסידנטים המחזקים את זרימת הדם ואת דפנות כלי הדם ומנטרלים דלקות לעור ולכליות. חלקם מעודדים הזעה והשתנה ובכך משפרים את זרימת הדם.
את הפורמולה ניתן לרכוש ב"זן צמחים", ברודצקי 36, רמת אביב.

זיכרון תמציתי

"תפיסת העולם של ד"ר אדוארד באך מבוססת על התמצית הרוחנית של הפרחים המשחררת חסימות רגשיות", מסביר איציק רצימור, מרצה במכללת רידמן ומטפל בפרחי באך. "תיאוריית התמציות מאבחנת את שורש החסימה של המטופל, למשל עודף רגשות אשם, בדידות, אהבה עצמית, גאווה, הדחקה, חוסר יציבות נפשית, תאוות בצע או הצטברות של שנאה. 38 תמציות הפרחים חולקו לשבע קטגוריות אישיותית: תמציות לאנשים הסובלים מפחד, חוסר ודאות, בדידות, אדישות, רגישות, יאוש או דאגת יתר. "כשאנחנו עוברים חוויה תודעתית קשה, כמו תאונה או פיגוע - הגוף הפיזי קולט אותה ראשון", אומר רצימור. "באותו הרגע הגוף מתכווץ, האנרגיה הרגשית מפסיקה לזרום לאותה נקודה ונוצרת חסימה אנרגטית בזיכרון של הגוף. באותה נקודת זמן, נטמעת האינפורמציה הקשה בתת מודע ומועברת לאט לעיבוד במוח. מנגנוני ההגנה שלנו, שרוצים לעזור לנו לחזור למסלול חיים נורמלי, מטשטשים ומדחיקים עבורנו את החוויה הרגשית. וכך, מהדחקה להדחקה, בלי מגבלה של זמן, נכלא המידע הרגשי ומתפרץ כמחלה".

פרחי באך לא מטפלים בסימפטומים הפיזיולוגיים, כמו שעושות התרופות, אלא מציפים את החסימה הספציפית ברטטים אנרגטיים "אשר 'ממיסים' את ה'אשפה' הרגשית ודוחקים החוצה את המחלה", אומר רצימור.

ישנן שתי תמציות המטפלות בבהירות הזיכרון. האחת היא תמציתCHESTNUT BUD, המומלצת לבעיות של חוסר ריכוז, חוסר מחשבה או היעדר תשומת לב לפרטים. תמצית זו נחשבת לתמצית הלמידה. יעודה לטווח הקצר הוא סיוע ללמידה אינפורמטיבית, היא נותנת תחושה של צלילות מחשבתית, ריכוז ויכולת קוגניטיבית טובה יותר, ומומלץ לקחת אותה יומיים לפני הבחינה. לטווח הארוך מסייעת התמצית ללמידה רגשית אצל אנשים שלא לומדים מניסיון העבר וחוזרים על אותן טעויות.

התמצית השנייה, WHITE CHESTNUT, מיועדת לאנשים עם חוסר ריכוז שמגיע דווקא מהכיוון ההפוך - מוחם עמוס במחשבות, רעיונות וטרדות אשר תופסים את דעתם ולא מאפשרים למידע חדש להיכנס למוח. התמצית עוזרת לשיפור הריכוז, היצירתיות ובהירות המחשבה.

מן הצומח

"צמחי המרפא יכולים למלא תפקיד מבטיח בשלבים המוקדמים של ירידה בזיכרון ודמנציה", אומרת אתי גלעד, נטורופתית, מרצה ומטפלת בתחום צמחי המרפא המערביים. "אחד היתרונות הבולטים של הצמחים הוא רמת הרעילות הנמוכה שלהם, בהשוואה לזו של התרופות הקונבנציונליות, אולם הצמחים אינם מהווים תחליף לטיפול המערבי. חשוב לזכור כי לפני נטילת צמחי מרפא יש להיוועץ בהרבולוג מוסמך ולדווח לו על כל תרופה קונבנציונלית הנלקחת במקביל לטיפול הצמחי. הייעוץ הוא קריטי משום שישנן סתירות בשימוש מקביל של צמחים ותרופות מרשם. למשל, אסור לערבב צמחים המשפיעים על זרימת הדם כאשר המטופל נוטל תרופות קרדיאליות המרחיבות כלי דם ומיועדות לסובלים ממחלות לב".
כיום ידוע כי ככל שהטיפול יחל בשלב מוקדם יותר של המחלה, כך התוצאה שהוא יניב תהיה טובה יותר. לכן, אפילו כאשר ידוע על נטייה תורשתית למחלות דמנטיות, מומלץ להתחיל לטפל עוד לפני הופעת הסימפטומים האופייניים, על מנת לדחות או אפילו למנוע את התפתחות המחלה.

"כמעט כל הצמחים ממשפחת השפתניים, כמו רוזמרין, מרווה, אזוב וקורנית, הם נוגדי חמצון המכילים שמנים נדיפים מקבוצת הפנולים. אלה ידועים כממריצי זרימת דם ולכן משמשים ברפואה העממית לשיפור הזיכרון, הבהרת המחשבה וריכוז מקסימלי", אומרת גלעד. את הרוזמרין, אגב, אסור לתת לאדם עם לחץ דם גבוה.
גלעד ממליצה על הצמחים הבאים:
גינסנג סיבירי: ממריץ זרימת דם ומרחיב כלי דם, משפר את הסתגלות המוח למצבי לחץ ולכן מקטין את רמת המתח בגוף. כשאנחנו רגועים יותר אנחנו מרוכזים יותר.
שום: מגן על תאי המוח, בשל היותו אנטי אוקסידנטי.
אגוז הקולה: מכיל קפאין ותאוברומין, שני אלקלואידים (חומרים בעלי טעם מריר), המשפיעים באופן עמוק על מערכת העצבים המרכזית ומחזור הדם, הן כממריצים וכמכווצים והן כמדכאים ומרגיעים. שניהם מעורבים בהגברת הערנות והפעילות המנטלית, כנראה על ידי הרחבת כלי דם פריפריאליים. שיפור זרימת הדם מביאה להזנת דם טובה יותר ולכן מעכבת את פעילות הרדיקלים החופשיים.

הכתבה באדיבות הירחון "תפוז" מבית sbc