חשוב מאוד

לרונן, גם אני נוטל קומפלקס ויטמיני (B6, B9, B12) מספר שנים לצורך הורדת הומוציסטאין בדם . נדהמתי לקרוא את שאלתך ותשובתו של הקרדיולוג ד"ר הנכבד שמואל פוקס (נזק לכבד???). הפנתי את שאלתך ותשובתו של ד"ר פוקס להמטולוג בכיר ובעל נסיון באתר זה. התקבלה תשובה הפוכה לחלוטין. כיצד יכול להיות כזה הבדל בנושא כל כך חשוב? אינני יודע ואינני מבין !!! להלן התשובתו של המטולוג ולינקים הרלונטיים: א. לגבי נזק לכבד - זה ממש לא נכון. ויטמינים אלה במינונים נורמליים אינם עושים נזק ואין להם תופעות לואי. B6 בכמויות גדולות מעל 200-300 מ"ג ליום יכול לגרום לפגיעה עצבית, http://www.wholehealthmd.com/refshelf/substances_view/1,1525,10073,00.html אבל 10 מ"ג ליום זה רחוק מאד מהטווח שעלול להזיק: http://www.doctoryourself.com/bvitamins.html ניאצין וחומצה ניקוטינית, אחד הויטמינים מקבוצת B יכול לגרום נזק לכבד, במינון גבוה ותאורך זמן ממושך. http://www.wholehealthmd.com/refshelf/substances_view/1,1525,892,00.html זה לא כלול בקומפלקס שציינת וזה לא קשור לצורת הנטילה (אוכל או כדור). להיפך.... במקרים של מחלת כבד, אחד הדברים שנותנים זה ויטמין B, ראה: http://www.lef.org/protocols/prtcl-125b.shtml ב. רמה גבוהה של המוציסטיאן בדם נמצאה כקשורה לשכיחות מוגברת של מחלת לב איסכמית, שבץ מוחי וטרשת עורקים. חומצה פולית יכולה להוריד את הסיכון: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=16079645&query_hl=5 http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=16046726&query_hl=5 http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=15939068&query_hl=5 http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=15950563&query_hl=5 http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=15893179&query_hl=5 http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=15871858&query_hl=5 http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=15715682&query_hl=5 ויש עוד הרבה עבודות שהראו קשר בין הדברים. הדבר בא לידי ביטוי בצורה יותר קשה בחולי סכרת עם רמה גבוהה של הומוציסטאין http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=15959416&query_hl=5 מהכיוון ההפוך, עבודות ראשוניות הראו שהורדת רמת ההומוציסטאין אכן מקטינה את רמת הסיכון למחלת לב, ומתנהלות כמה עבודות פרוספקטיביות (כאלה שמסתכלות קדימה ולא אחורה) שמטרתן לבדוק האם תיקון רמת ההומוציסטאין יוריד את רמת הסיכון. יתכן שלכך התייחס הקרדיולוג (ולא התייחס לנושא של טרשת עורקים ושבץ מוחי): http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=16047274&query_hl=5 עד שתהיינה תוצאות סופיות, אין שום סיבה רפואית שלא לקחת חומצה פולית או ויטמין B קומפלקס. להיפך, יש הרבה תימוכין בצורך לתקן את רמת ההומוציסטאין. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=15871863&query_hl=5

מיכאל שלום, תודה על הערותיך והארותיך. תשובתי אכן לא היתה מדויקת בהקשר לנזק בכבד....התיחסתי בחלק זה של התשובה לשימוש בסטטינים ולא לטיפול בהומוציסטאין...עמכם הסליחה. לגבי התועלת בהורדת הומוציסטאין בשיפור תחלואה קרדיוווסקולרית אין בידינו עדיין הוכחה לכך...תוצאות מחקרים פרוספקטיביים יעזרו לפתור דילמה זו. בנוסף, ישנן עבודה למשל על הגברה בהצרויות חוזרות לאחר התערבות מלעורית. נושא ספציפי זה מסוכם בעבודה הבאה: Circulation. 2005 Nov 8;112(19):e307-11. Related Articles, Links Homocysteine AND its effects on in-stent restenosis. תודה