cmv

שלום רב. ברצוני לשאול מספר שאלות על מחלה זו:חברתה של אשתי קיבלה תשובה חיובית לגבי הוירוס הנ"ל בהיותה בטרימסטר הראשון להריון-בשבוע ה11- והיא שוקלת לבצע הפלה. 1.אשתי נמצאת כעת בהריון בשבוע ה-12 .היא ביצעה בדיקה בשבוע ה-7 ולא נתגלתה אצלה המחלה! האם יש סיכוי להידבקות ב-cmv? 2.אם יש סיכון להידבקות אזי כיצד או דרך מה נדבקים? 3.האם מומלץ לאשתי לבצע שוב בדיקה לאיתור cmv ? נא תשובתך בהקדם על מנת שנדע כיצד לפעול בנדון. בתודה ובברכה אלכס ורותי פרמיסלב

אלכס ורותי שבת שלום, מעט מידע על הוירוס המדובר להלן cmv (ציטומגלו וירוס = צמ"ו). צמ"ו הינו הזיהום השכיח ביותר אצל העובר והילוד. הנגיף נחשב כיום לגורם הזיהומי החשוב ביותר לפיגור שכלי וחרשות מלידה בארה"ב. צמ"ו הוא נגיף DNA מקבוצת נגיפי ההרפס. הוא שונה מחבריו בכך שהוא עובר בקלות יחסית את השלייה. הוירוס עשוי להמצא בצורתו הרדומה בגופה של האישה ולהיות מופעל מחדש בכל עת ולכן האבחון של זיהום על רקע צמ"ו בהריון מורכב ומניעה מוחלטת למעשה אינה אפשרית. אצל האם....... 40%-20% מתוך כלל הנשים אינן מחוסנות כלל מפני צמ"ו, שיעור הסיכון של נשים לא מחוסנות לחלות בזיהום ראשוני ב- צמ"ו במהלך ההריון, מוערך בכ-% 0.5-1%. זמן הדגירה מעת החשיפה ועד תחילת ההפרשה של הנגיף, עם או בלי תסמינים, הנו בדרך כלל 4-12 שבועות. לפחות 50% מהזיהומים הראשוניים, ומרבית הזיהומים החוזרים, הנם חסרי תסמינים לחלוטין. כאשר זיהום תסמיני מתרחש הוא מתאפיין בחום גבוה המופיע לסרוגין, נמשך 3-5 שבועות ומלווה בחולשה, בכאבי שרירים ופרקים, בהגדלת הכבד והטחול, בדלקת בלוע ובהגדלת בלוטות לימפה. אצל האישה ההרה לרוב לא חלה החמרה במהלך המחלה. אצל הילוד..... מעריכים שכ-% 2.5-0.5 מכלל הילודים נגועים בנגיף בעת הלידה. מרבית מקרי ההדבקה הגורמים לנזק חמור לילוד, מתרחשים במחצית הראשונה של ההריון, עם זאת נגיף צמ"ו יוצא דופן, בהשוואה לנגיפים אחרים, בכך שהוא יכול לגרום לנזק משמעותי במערכת העצבים המרכזית במשך כל מהלך ההריון. ההפרעות השכיחות ביותר בזיהום מולד ב-צמ"ו כוללות : פטכיות (75%), הגדלת טחול וכבד (75%), ראש קטן (50%), הפרעות בציפוי השן (40%) ודלקות עיניים (15%). לא קיים כיום טיפול יעיל ל-צמ"ו אצל האישה ההרה. טיפולים תרופתיים הניתנים לחולים הלוקים בדיכוי של המערכת החיסונית, נחשבים רעילים מדיי לשימוש בעת ההריון. חיסון פעיל מפני צמ"ו נמצא בשלבי פיתוח, אך נראה שיעילותו תהיה מוגבלת, בהתחשב בעובדה שזיהומים חוזרים מתרחשים גם בנוכחות רמה גבוהה של נוגדנים בדם האישה. אבחון טרום-לידתי.... האבחון של זיהום ב-צמ"I אצל האישה ההרה קשה ביותר, מאחר שבמרבית המקרים לא מופיעים כלל תסמינים. בשלב הראשון מקובל לבצע בדיקת אולטרא-סאונד ולחפש סימנים לפיגור בגדילה התוך רחמית, למיימת (הגדלת כבד) או הפרעות במוח, בעיקר הסתיידויות. הימצאות סימנים אלה מעלה חשש כבד לפגיעה חמורה בעובר. בשלב שני, ניתן לבצע דיקור מי שפיר ולנסות לבודד בתרבית את הנגיף. עם זאת, תרבית שלילית אינה שוללת לחלוטין אפשרות קיום הדבקה של העובר, ותרבית חיובית - אינה מעידה על חומרת הפגיעה בעובר. מקווה שעכשיו אתם מבינים מעט יותר על הוירוס ותהיו מסוגלים לקבל החלטות על סמך הידע הזה. על כל פנים אני מאחל לכם הצלחה בהמשך......

מאחר ורעייתך לא לקתה מעולם במחלה יש להמשיךם ולבדוק אותה בהמשך ההריון כדי לודא שלא לקתה במחלה תוך כדי ההריון. לנשים הלוקות במחלה בהריון יש לבצע דיקור מי שפיר בכדי לדעת באם הוירוסד עבר לעובר. ככלל בזיהום ראשוני כ 10% מהעוברים ילקו במחלה ובנזקיה.