לוקימיה וחרדה.

דיון מתוך פורום  המטולוגיה

23/09/2002 | 18:10 | מאת: שני

ד"ר ציצוביץ,שלום רב. שמי שני וכבר כתבתי לך בעבר.אני חולת CML ועברתי השתלת מח עצם,לאחרונה כתבתי לך כי המחלה חזרה הטיפול שהוחלט עליו הוא תוספת תאים וכדורי "גליבק" כרגע נראה כי יש שיפור במח עצם(הבדיקה תעשה לאחר סוכות)וכל התאים בדם התחלפו לאלה של התורם עקב GVHD קל.הבעיה שלי היא אחרת: לאחרונה אני חרדה מעבר לרגיל יש לי קשיי נשימה וכדומה.אני רוצה לפנות לפסיכיאטר על מנת לקבל תרופה אנטי חרדתית אך שמעתי כי יש בעיה אצל מושתלים לקבל טיפול כזה בגלל התרופות לדיכוי מח העצם שמבטלות את הפעילות של התרופות הפסיכיאטריות.רציתי לדעת אם ידוע לך משהו בנושא זה בתור רופא שעובד עם מטופלים.כלומר מה חולה לוקימיה עם חרדות רבות ומובנות אמור לעשות במצב של חרדה שמשפיעה על חייו.דיברו איתי על חשיש אך אינני מעוניינת.כמו כן אני לוקחת קלונקס כבר כמה חודשים(0.5 מ"ג ליום) וזה עוזר פחות או יותר אך ברצוני להפסיק עם תרופה זו כי היא ממכרת וכן אינה יעילה לי במאת האחוזים.מה עליי לעשות לפי דעתך? בתודה,שני.

לקריאה נוספת והעמקה
23/09/2002 | 20:05 | מאת: תשובת מנהל הפורום

שלום שני עצם החרדה אינה בלתי מובנת. אכן רוב התרופות נוגדות חרדה יש להם אלמנט התמכרותי. נכון גם שיש אזהרה לגבי אינטראקציה אפשרית בין ציקלוספורין ובין התרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים (שקלונקס משתייך אליהם) ותרופות אלה יכולות גם לעתים לגרום עליה באנזימי כבד (מה שיכול להפחיד ולבלבל עם תופעות הקשורות למחלתך ולטיפול בה). חרדה היא גם תופעת לואי אפשרית (גם אם לא שכיחה) של ציקלוספורין. לענ"ד הפתרון המעשי חייב לכלול קשר הדוק עם הרופא המטפל והבנה מלאה של כל המהלכים והנתונים הרפואיים, קשר עם פסיכולוג ולימוד הדרכים המעשיות להתמודד עם החרדה וגם סיוע תרופתי בעת הצורך (דגש על שעת הצורך, כלומר במקרים חמורים של חרדה ולא במקרים "קלים"), בתרופות כמו לוריבן או קסנקס. תעסוקה / עבודה / לימודים - לפי היכולת האישית של כל אחד - הם גם חלק חשוב מאוד בהתמודדות עם החרדה. עזרה מחברים ובני משפחה היא מרכיב חשוב נוסף בהתמודדות עם המצב.

20/01/2003 | 11:16 | מאת: גלית

שלום אבא שלי נפטר מלאוקמיה לפני 25 שנה. השאלה שלי היא האם לאוקמיה מחלה תורשתית? אם יש בדיקות שרצוי שאני יעשה? אודה לך על תשובתך. גלית

מנהל פורום המטולוגיה