קרישת דם+אנמיה מיקרוציטית

שלום, בעבר עשיתי בדיקות קרישה ובדיקות ברזל ופרטין. בבירור ארוך של הקרישה נמצא כי יש לי PTT מוארך וכן נמצאו נוגדנים ללופוס אנטיקואגולנט בטיטר נמוך. כמו כן נמצא חוסר בפקטור XI- בשיעור של 36 אחוז. בבירור של ברזל ופרטין נמצא כי חסר לי ברזל ופרטין ,לקחתי כחודש כדורי ברזל ולאחר מכן בבדיקות הברזל עלה ,אך הפרטין עלה במקצת אך עדיין נמוך (ערך של 18 שהמינימום הוא 22). באותן בדיקות היה גם MCV נמוך במקצת מהמינימום. *יש לציין שרמת ההמוגלבין HB הייתה תמיד מעל המינימום יש לי כמה שאלות: א. הרופא משפחה החליט שיש לי אנמיה מיקרוציטית בגלל הMCV והפנה אותי לייעוץ גסטרואנטרולוגי. מה זה בדיוק אנמיה זאת? איך היא משפיעה? ומה הטיפול בה? ב. האם יש קשר בין שני הדברים הנ"ל: בעיות בקרישה וחוסר במחסני ברזל? ג. אני נוסע עוד כשבוע לדרום אמריקה שם אני אטפס לגבהים בטרקים, איך זה יכול להשפיע עליי? אם בכלל? ומה אני יכול לקחת/לעשות משהו בשביל למנוע את זה? ד. מה זה החוסר בפקטור? איך זה משפיע?

א. אין קשר בין הדברים, אלא אם כן אתה מדמם עקב מחסור בפקטור 11.... מה שלא כ"כ סביר. ב. הרופא לא "אבחן" אנמיה מיקרוציטית..... זה רק תיאור שאומר שה- MCV נמוך מהתקין, קרי: כדוריות אדומות קטנות מהתקין. הסיבות השכיחות לאנמיה מיקרוציטית הם חוסר ברזל ותלסמיה. ג. תיקון חסר ברזל אינו נמשך חודש.... יש מאמרים בנושא משק הברזל ובנושא תלסמיה באתר העזר: http://tinyurl.com/5t6voy יותר מזה לא ניתן לדון בשאלותיך בנושא זה, בעיקר בגלל העדר נתונים. באשר לחוסר פקטור 11: האמנם אבחנו אצלך חוסר חלקי בפקטור 11 ולא הסבירו לך משמעות של הממצא ? אם זה נכון - זה לא תקין. חוסר פקטור 11 עלול לגרום לדימומים לאחר פציעה או ניתוח. זה מידע חשוב וחיוני. אולי ברמה של 36% הסיכון יחסית קטן, אבל עדיין הדבר מחייב הסבר מפורט ויידוע רופאים בכל נקודת מיפגש עימם. ולגבי טיפוס לגובה - עליל לפנות לרופא שמכיר אותך ואת עברך הרפואי כדי שיבחן את הנושא ויורה לך הוראות - אם צריך להורות כאלה. לא נותנים הוראות רפואיות בפורום. כהתייחסות כללית לנושא של קרישיות יתר (לופוס אנטיקואגולנט הואגור סיכון כזה, תיאורטית) ועליה לגובה, אציין: א. אין בנושא זה נתונים מובהקים וחותכים, אך יש ראיות לכאורה לכך שעצם השהיה בגובה לפרקי זמן קצרים עלולה לגרום לשינויים במערכת הקרישה באופן שמגביר את הסיכון לקרישה לא רצויה, אפילו ללא גורמי סיכון ברקע. ב. יש תיאורי מקרים של אנשים עם גורמי סיכון לקרישת יתר שסבלו מארוע כזה לאחר טיפוס לגובה רב. אלו רק תאורי מקרים בודדים, אבל כאמור לעיל: אין בנושא זה "סדרות" או מחקרים ומידע ממשי. ג. לכן: כאמור לעיל, עלייך לפנות לרופא שמכיר אותך ואת מצבך ולקבל ממנו הוראות רפואיות כיצד לנהוג - אם לעלות לגובה ואם לנקוט באמצעי מניעה טיפוליים. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11858498 http://content.karger.com/ProdukteDB/produkte.asp?Aktion=ShowFulltext&ArtikelNr=126200&Ausgabe=236909&ProduktNr=223829 הנה ציטוט מתוך מאמר שהתפרסם בנושא זה השנה באחד הז'ורנלים הרפואיים: Although it appears likely that high altitude contributes to VTE this is actually difficult to prove because of the multifactorial nature of the disease AND the absence of well-controlled epidemiological studies. כמובן שגם לאנמיה יש משמעות בהקשר של עליה לגובה. תלוי בחומרתה, סיבתה והטיפול הנדרש. גם בנושא זה עליך לפנות לרופא במציאות לאחר סיום הבירור והטיפול.