טינטון או מנייר??? הקלה ברעש בעקבות הקאה? ניתוח?

אבי בן 65 וסובל מזה כ-5 שנים מרעש חריף ביותר בשתי האוזניים שמביאו אל סף היכולת הנפשית שלו ולמחשבות סופניות על התאבדות. לאבי ירידה כמעט מוחלטת ביכולת השמיעה באוזן ימין (כולל קרע בעור התוף הימני) וירידה משמעותית בשמיעה באוזן שמאל. לרעש ולירידה ביכולת השמיעה מתלווה לעיתים גם בעיה של חוסר שיווי משקל בדרגות שונות. כמו כן מדווח אבי על הרגשה שהאף סתום והאוזניים אטומות, כאילו מלחץ (או ליתר דיוק, הרגשה שאין קשר בין האף לאוזניים). מביקור אצל רופא א.א.ג. נאמר לנו שמדובר במחלת הטינטון והוא טופל זמן מה בכדורי אגיסרק ובתוסף מזון ג'ינקו-בלובה אולם ללא שיפור. אבי מרגיש מזה זמן רב, שכאשר נגרמות לו בחילות (המתלוות לחוסר שיווי המשקל) שבעקבותיהן נגרמת לו הקאה, עוצמת הרעש פוחתת באופן משמעותי ביותר וכן נעלמת לו ההרגשה שאוזניו אטומות. כתוצאה מכך, ומפאת הסבל הרב הנגרם לו מהרעש, הוא מאלץ עצמו להקיא לעיתים תכופות ואז הוא מדווח על הקלה ברעש לזמן מה. שאלתי הינה: א.מקריאה בפורום נראה לי שהאבחנה המדוייקת יותר הינה שמדובר במחלת מנייר. אשמח לשמוע את דעתך בנושא. ב. עוד הבנתי מעיון בפורום, שיש אפשרות לשקול ניתוח, שיתכן ויקל על הסימפטומים של המחלה. האם תוכל להמליץ על רופאי א.א.ג. המומחים בטיפול במחלת מנייר ובניתוחים שכאלו? ג. לבסוף, בהקשר להפחתת הרעש בעקבות הקאה, אם צודק אבי, הרי שיש בכך ליצור קשר בין אלמנט פיסי? (תנועה ומתיחה של הלסתות והשרירים באיזור הראש והאוזניים, כתוצאה מהקאה?) לבין עוצמת הרעש אצלו? האם יש בכך סימן מעודד? בתודה מראש, מיכה.

שלום מיכה 1. במחלת מנייר יש החמרה באטימות האוזניים ובליקוי השמיעה והטיניטוס בזמן התקפים וזה המאפיין אותה, כאשר אתה מתאר תופעה הפוכה. לא הגיוני. 2. הפיתרון של גרימה להקאות גם הוא לא הגיוני. נראה לי שאביך אימץ זאת כהרגל מתוך התסכול העמוק שהוא בוודאי שרוי בו. 3. אגיסרק, גינקו - לא יעילים כטיפול. ובכלל - קרא קצת בקישור הבא : http://www.tinnitus.co.il יש שם המון מידע על טיניטוס שאולי יעזור לכם להבין מה קורה ולהתמודד. בין השאר תוכל לקרוא על קשר בין טיניטוס לסטרס, וכדאי שתדע שכאשר המוח טרוד בנושאים אחרים הוא נוטה פחות להקשיב לטיניטוס, ואם אביך מכניס את עצמו לסטרס פיזי ונפשי בצורת גרימת ההקאה הוא מסיח את דעתו של המוח מטיניטוס. זו לא נראית לי שיטת טיפול ראויה כמובן.... אבל ההסבר ההגיוני קיים בה. 4. פיתרון ניתוחי לסחרחורת אפשרי לעיתים, אחרי שיש נסיון טיפולי אחר כמובן, והרבה פחות "אגרסיבי", אבל קודם כל אולי לאבחן נכון מה בכלל קורה לאבא שלך, ונראה לי שרב הבלבול על הידוע ! 5. אפשר לעזור לאביך, אבל פנים אל פנים וכמובן ממקום של מוטיבציה שלו ולא שלך.... שתהיה שנה טובה ובריאה ד"ר טלי מרק

לד"ר טליה מרק שלום! ראשית תודה מקרב לב על התשובה הרחבה והמהירה. לעניין שאלתי, אולי לא הסברתי כשורה את התהליך הקורה לאבי. אכן, בזמן התקף (שיכול להמשך שעות רבות) אבי מדווח על החמרה בעוצמת הרעש ועל כך שאוזניו אטומות הרבה יותר. במהלך השנתיים הראשונות לערך למחלתו, שמנו לב לכך שכאשר, בעקבות התקף המלווה בסחרחורות נגרמה לו הקאה (באופן טבעי), אזי חלה ירידה דרסטית ומהירה בעוצמת הרעש וכן באטימות האוזניים עליהם הוא דיווח. דבר זה לא ניתן היה להתעלמות מצידנו, היות ואף קולו של אבי נשמע שונה לפני ואחרי והוא שמע בקלות רבה יותר את הסובב לו. כתוצאה מכך ורק בשנים הבאות, החל אבי לנסות ולמצוא הקלה למחלתו ע"י הקאה באופן יזום. חידוד לשאלתי: האם יש לפסול על הסף כל קשר שכזה (בין תהליך ההקאה לבין האטימות והרעש)? האם אין כל משמעות ותוצאה פיזיולוגית להקאה, העשויים להשפיע על השוואת / שחרור לחצים מהאוזן וממערכת א.א.ג. בגוף? או שמא ההיבט היחיד שיש לשקול הינו ההיבט הפסיכולוגי? בהערכה ותודה, מיכה.