רגישות לרעשים

שלום רב! ברצוני לשאול שאלה ולתשובתכם אודה: לפני מס' שנים עברתי תאונת דרכים במהלכה נפגעתי בפנים: תפרים בפנים בצד ימין. עומק ה"פתח" הגיע ממש עד לעצב. מאז, אני סובלת מרגישות עזה לרעשים, עד כדי כך שלעיתים אני מרגישה כאילו "נתסמת" לי האוזן (כמו ואקום) ולרגע איני שומעת ו\או יש לי ציפופים קטנים (שחולפים בדר"כ אחרי כמה דקות). הדבר מפריע לי בעיקר באירועים משפחתיים ובמסיבות בהן המוסיקה חזקה מאוד ואין אפשרות לבקש ולהנמיך. ברצוני לציין שאני מאוד אוהבת מוסיקה ומסיבות ולכן אני בדילמה. ניסיתי כמה פעמים לשים אטמי אוזניים, אולם עדיין הרעש מציק לי ואחרי שאני מסירה אותם אני מרגישה שהאוזנים "סתומות" כואקום ושומעת ציפצופים עדיין. ברצוני לשאול מהי חוות דעתכם? היתכן שהתאונה אכן השפיעה גם על האוזניים? ובעיקר - ברצוני לדעת האם מוסיקה חזקה כזאת יכולה לגרום לי להתחרש לפתע? יש לי חשש אמיתי מכך. חן חן על תשובתכם האדיבה!

ראשית לכל, אני מקווה שנבדקת והתייעצת עם מומחה אאג שאם לא כן מן הראוי להבדק + לבצע בדיקת שמיעה. רגישות לרעש יכולה להיות קשורה לתאונה. לפעמים זו "רגישות" לרעשי סביבה לאו דווקא עזים במיוחד (רדיו, ילדים צועקים) שגורמת לעצבנות ולהתפרצויות - תופעה אפיינית לאנשים לאחר חבלת ראש / זעזוע מוח. לעיתים זו רגישות לרעש באפן שגורם לכאב ואפילו לעיתים לסחרחרות - תופעה שאנו מכנים היפראקוזיס ואין לה הסבר מדעי טוב. זו רגישות לרעש פתאומי, רגעי, חזק. את מתארת, כנראה, תופעה שלישית של תחושת ירידת שמיעה וצפצופים באזניים לאחר חשיפה לרעשים בעצמות גבוהות לאורך פרק זמן מסוים - למעשה את מתארת (אם הבינותי נכון) חבלה אקוסטית לאוזן (כמו אחרי ירי) עם ירידה זמנית בסף השמיעה (מכונה בשפה מקצועית TTS) שמתאוששת לאחר שעות עד ימים. חשיפה מתמשכת שכזו יכולה להוביל לנזק שמיעתי מצטבר (כמעט ולעולם לא להתחרשות פתאומית). גם זה דורש בצוע בדיקת שמיעה ומעקב. כאן קשה יותר לקשור ישירות לתאונה (אלא אם יש בדיקת שמיעה שבוצעה לפני תאונה שהייתה תקינה ובדיקה לאחריה שהראתה הדרדרות); מצד שני את מתארת תופעות שהחלו בסמוך לחבלה כך שייתכן שהקשר הסיבתי קיים; אולי פשוט לנזק מצטבר לשמיעה עקב חשיפה ארוכת טווח לעצמות גבוהות של מוזיקה (שלדבריך את אוהבת). אגב - אין קשר לעומק החתך שהגיע לעצב - זה לא עצב השמיעה.