כוליאסטטומה

מאיפה היא באה? איזו רקמה זו? האם בניתוח מסטואידקטומי רדיקלי, אין אפשרות לשיחוזר שמיעה? האם מכשיר שמיעה יכול לעזור במקרה כזה? (ללא עצמות שמע וללא פרוטזה)

שלום קוקולה, אני מעתיקה למענך תשובה ישנה שלי.... ותמיד את יכולה לעשות חיפוש בפורום לפי נושאים ולמצוא מידע שכבר נכתב. הוספתי עוד פה ושם לשאלתך. כולסטאטומה אינה גידול אמיתי אלא למעשה הצטברות של מעין קשקשים בחלל האוזן התיכונה ועצם המסטואיד. ההצטברות עשויה ליצור חסימה, תהליך דלקתי, לחץ והרס של עצם ועל כן ההתיחסות היא כאל מחלה הרסנית. ההרס כמובן מקומי ושוב אני מדגישה, שלא מדובר בגידול. הגורם הבסיסי יכול להיות מולד (כלומר רקמה שמייצרת קשקשים כמו עור חיצוני, שבטעות של הטבע נמצאת באיזור האוזן התיכונה, שם אמורה להיות רירית נשימתית, כמו בפה או באף, שלא מייצרת קשקשים), או שהרקמה המייצרת קשקשים מגיעה מבחוץ - דרך נקב בעור התוף למשל, באוזניים שלא מתאווררות כמו שצריך. ישנם מקרים שהמחלה תוקפת בשני הצדדים אך לרוב היא רק בצד אחד, וכמובן שזו לא תופעה מדבקת או גרורתית. הטיפול בכולסטאטומה חייב להיות ניתוחי, והחולה חייב להשאר במעקב כל ימי חייו. המעקב כולל בדיקת האוזן, נקוי שלה (כי במקרים רבים לאחר הניתוח נעשה חלל אוזן גדול מידי ולא פיזיולוגי שאינו מתנקה לבד כמו אוזן בריאה), ומעקב שמיעתי. אפשר לבצע ניתוח רדיקלי ועם הורדת הקיר האחורי של התעלה וחיבור החללים שנוצרים - האוזן התיכונה וחלל המסטואיד, אז לא משקמים את שרשרת העצמות, או ניתוח רדיקלי עם השארת הקיר האחורי של התעלה שלם ואז יש סיכוי לשיקום השרשרת במידת היכולת של המנתח. במקרה זה יש צורך בפתיחה חוזרת של האוזן אחרי חצי שנה כדי לראות שאין חזרה של הכולסטאטומה, ואולי משום כך מרבית המנתחים מבצעים את הניתוח הרדיקלי הגדול וזהו (ואני אישית מעדיפה את הדרך הקשה אך הפיזיולוגית יותר לטעמי של השארת קיר אחורי וניתוח חוזר...). היום מקובל להציע מכשיר שמיעה לאוזן שבה הליקוי שכן ברור יותר ויותר כי יש חשיבות עצומה למתן גירוי סימטרי ודו כווני למוח. בברכה, ד"ר טלי מרק