מדוע

שלום רחל, השאלה שלך חשובה ומוצדקת, והתשובה פשוטה: יחסי-ציבור. לפני מאה שנים המציא פרויד את הפסיכואנליזה, והצליח להפיץ את הרעיון עד שהפך לחלק מן השפה המדוברת. כולנו משתמשים במושגים אגו, איד, סופר-אגו, לא-מודע, רגשי אשם, תסביך אדיפוס ועוד ועוד, למרות שאין להנחות של פרויד כל בסיס מוכח במציאות. הגישות הדינמיות מבוססות על הרעיונות הפסיכואנליטיים, ועל האמונה ששחזור טראומות הילדות יסלק את הסימפטומים. זה מעולם לא הצליח, ולמרות זאת פסיכולוגים רבים, בעיקר בישראל, ממשיכים להאמין בתורתו הדתית כמעט של פרויד. כפי שכתבת, כשמדובר בהלם-קרב ופוסט-טראומה הטיפול לא רק שאינו מועיל, אלא שהוא עלול להזיק, וכדאי להיזהר מכך. תודה על התזכורת, ד"ר דרור גרין

צביקה יקר, אני יכול להעיד, כמי שמכיר מקרוב את הגישה הפסיכואנליטית ואת כתביו של פרויד, אותם גם הוצאתי לאור בעברית, שאין כל עדות מבוססת לטיפול האנליטי-דינמי. כמו גישות רבות אחרות בפסיכותרפיה, מדובר ב'טיפול' המבוסס על הנחות מיסטיות שאין להן בסיס הניתן לצפיה או להוכחה. במחקר רחב שערכתי, המקיף את כל הגישות לטיפול נפשי, מצאתי שהמכנה המשותף היחיד לכולן הוא הקשר המיוחד בין מטפל למטופל, היוצר מקום בטוח עבור המטופל. כאשר מטפל הוא גם בן-אדם, והוא מצליח באמצעות אמפתיה ליצור קשר טוב עם המטופל, המטופל יכול להתחזק ולצמוח, ללא כל קשר לתיאוריה או לגישה הטיפולית. אני משער שזה מה שקרה לך, כמו שזה קרה למטופלים רבים אחרים. אחד המאפיינים של פוסט-טראומה הוא שכל חשיפה לטראומה נוספת מחזקת את הטראומה, ולכן כל טיפול המחזיר את המטופל לעבר, כמו הטיפול הדינמי, עלול להגיב את הטראומה, וכך מוסכם היום על-ידי רוב החוקרים בתחום זה. היכולת הנפשית שלנו היא אינדיבידואלית, ולכן צריך להיזהר מהכללות. כמוך, גם אני חשבתי שאני חזק ויכול להתמודד עם הטראומה, וטיפלתי בעצמי על-ידי כתיבת ספר על הלם-הקרב שלי ('בחזרה לצוות 4') עשרים שנה אחרי המלחמה. הרגשתי טוב עם החשיפה, והייתי בטוח שהיא מחזקת אותי, אבל לאחר חמש-עשרה שנים נוספות אני יודע שהיא רק הגבירה את הסימפטומים הפוסט-טראומטיים שלי, ובעקבותי הוחמר מצבי והוכרתי על-ידי אגף השיקום כהלום-קרב. בעקבות המחקר שלי, שבו גיליתי שהתועלת היחידה בפסיכותרפיה היא תחושת המקום הבטוח שהמטפל יוצר עבור המטופל, פיתחתי את גישת 'האימון הרגשי', המאפשרת לכל אחד ללמוד כיצד ליצור לעצמו מקום בטוח בכוחות עצמו. אני מטפל בהלומי-קרב בגישה זו, שאינה 'טיפול' אלא דרך-חיים, ומוצא שהיא יעילה ביותר, לעצמי ולאחרים. אתה מוזמן לבוא לבולגריה ולהתנסות בסדנאות שלי להלומי-קרב: http://www.psychom.com/showPart.asp?part=841 להתראות, דרור