היעילות הרבה ביותר של הלטיסימוס דורסי

ירון שלום! נתקלתי בדיון בין שני מדריכים לגבי איזה תרגיל הוא האפקטיבי ביותר ללטיסימוס דורסי. האם כאשר התרגיל הוא פולי עליון בידיים קרובות זו לזו (כמעין תנועת חתירה ומחככים את המרפקים משני צידי הגב) או כאשר הידיים רחוקות זו מזו ומביאים את המוט לפני/מאחורי הצוואר ( כמו בתלית און במתח שעושים בצבא)? שאלות נוספות: האם ישנם סיכונים רפואיים באחד מהוריאציות של התרגילים האלו כדוג' צביטה של המסובב העליון? על מה אתה מסתמך כאשר אתה קובע האם תרגיל אחד יותר טוב מהשני? על מאמרים ? על דיונים שהיו בווינגיט? אם אתה משתמש במקורות כלשהם אתה מוזמן לרשום לי אותם ואשמח להסתכל בהם. בנוסף אשמח אם תענה לי בהקדם האפשרי.. תודה מראש ליאור

התשובה היא.... גם וגם. הלאט נעזר בהרבה סינרגיסטים בפעולת המשיכה, כאשר בכל וריאציה שציינת (ויש עוד כמה) משתתפים סינרגיסטים אחרים, או יותר מדוייק - העומס מתחלק בצורה שונה ביניהם. כך למשל באחיזה רחבה טווח התנועה קצר יותר, אבל הדו ראשי זרועי לא משמעותי בפעולה, ורוב העומס מגיע ללאט וגם לעגול הגדול. לעומת זאת אחיזה צרה (עם משיכה לכיוון מפתח הלב ומרפקים צמודים) היא תנועה בטווח ארוך יותר, אבל הדו ראשי מוריד חלק מן העומס. יש סכנת צביטה רק במשיכה מאחורי העורף , אבל מבחינתי שיטת הביצוע הזו היא אינה יעילה לחלוטין = אין תרגיל כזה. אני לא מסתמך בשום דבר על וינגייט. רשימת המקורות שלי היא ארוכה, וכוללת הסמכות שונות (המופיעות בפרופיל שלי), ספרות מדעית בתחומים האלה: אנטומיה , פיזיולוגיה, קינסיולוגיה, אורטופדיה הרבה הרבה נסיון, ועל היכולת לבצע אינטגרציה של כל המקורות הללו.