מבולבלת

נפגשנו היום, קבעתי עוד אחת השבוע..כי קשה כי צריכה כלכך... אודי...אנסה לכוון...אנחנו מתחבקות בסוף כל פגישה, אני לא מבולבלת מזה, זה עושה לי טוב ובזכות החיבוק הזה חיבקתי חברה בפעם הראשונה....כך שעל זה רציתי שתגיב... מילא, אודי...בנות נפגעו מאביהן, הוא הכאיב להם, עשה להם רע וזה בטוח שזה רע....אצלי מבולבל לי...הוא אבא טוב בכל המובנים אבל....נגע, עשה מה שעשה, אהבתי את המגע, רציתי....אוף...זה עושה אותי לנוראית? לא התנתקתי..לא הרחקתי..מפגרת שלא הבנתי :( עכשיו מעבירה את הכעס עליו, חולמת שהורגת אותו... :( זה נורא!! ואחר כך נסגרה הדלת..לא נתן לי להתקרב בכלל בבת אחת....וזהו.... חיפשתי מגע..חלמתי מגע, רציתי :( כלכך קשה......למה???????????? אין ניתוקים, אין פלאשבקים יש רק רצון למגע.......הפעם של אחרים....אבל לא ממש מעיזה ואיתה זה נעים וטוב.....אמא כזאת מקסימה!!!!!! .....זה צורך רע? טוב? מוזר לי הכל מבולבל...שיתוף שמלחיץ אותי אבל......אני עושה מאמצים אדירים להוציא את זה :( תגיד משהו בלי להגיד שאפתור בטיפול ושהמקום שם..זה ברור לי......אבל אפשר להבין???????איך???????

אני בטוחה שהשיתוף לא היה לך קל...:( לא רוצה לכתוב, כי אולי אבלבל אותך..ולא יודעת אם המילים שלי נכונות... אבל חושבת שאם המטפלת שלך מאפשרת את החיבוק- אז זה נכון לך. פשוט. מעריכה אותך ואת הדרך שעושה, רחל.

תודה שכתבת בכל זאת...החיבוק איתה אינו מבלבל כלל, להפך, עוזר לי לקבל את עצמי, שאפשר לחבק והיא מבטיחה שלא תעזוב אותי והנה אנחנו חמש שנים יחד והיא מקיימת...כמעט ולא העזתי להכנס לפורם עכשיו לראות שאודי פרסם, אך אזרתי אומץ ונכנסתי בכל זאת..תודה לך. מקווה שאצלך רגוע כרגע אם את לא ממש כותבת? מ.

קצת קשה לי לומר אם רגוע יותר או פחות... זה לא קשור לאם ועד כמה כותבת פה... לפעמים שיש פה כל כך הרבה אנשים שלא מכירה, מרגישה שטובעת, שמוצפת מידיי...אז רק רק קוראת ולא מגיבה.. וגם רוצה לתת למקום הזה מקום משמעותי בחיים שלי, כי הוא כבר כזה, אבל מצד שני - לזכור שיש לי טיפול, ולא להוציא פה הכל, ולבוא לשם מרוקנת...(כן, את קוראת נכון..:) חזרתי לטיפול, לפחות לחודשים הקרובים..).. וקראתי את הדברים שלך ונזכרתי בדברים שפעם המטפל שלי אמר לי - שהתמודדות קשה יותר - היא שיש אמביוולנטיות, שמשהו רע- אז הוא פשוט רע, אבל שמשהו רע, ויש ב מצד שני גם את הרצון, 'הנאה' - אז זה יותר קשה. זה יותר מבלבל. וזה אולי (וקטונתי...ואם אני מדברת שטויות, פשוט תמחקי..:), המקום המבלבל בחיים שלך. איך אפשר להיות לא מבולבל????? להיפך, את נורמלית שמרגישה מבולבלת!!!! הכי שבעולם!!!!! אם לא היית מרגישה ככה - אז הייתי חוששת!! ואת יודעת, אני שמחה.. שסוף סוף את מתחברת לרצון למגע, מגע מותאם, מגע נכון לך! וזה הכי טבעי, לפחד, לא להעז, עם כל מה שעברת... במציאות אחרת, אני הייתי רואה אותך ומביאה לך חיבוק גדול, חיבוק ממשי, אמיתי, חיבוק רך, חיבוק מחזיק, עוטף את כל כולך.. חיבוק נעים וטוב.... רחל.