למימה

הי מימה, מימה, את זוכרת שפעם כתבתי לך שאת מאוד מזכירה לי אותי.. אז זה ממש נכון גם אני הייתי ילדה דחויה, ובכלל לא היו לי חברים (ועדיין אין לי), הייתי תלמידה מצטיינת וחברה טובה של הספרים. במקרים נדירים הבאתי חברות הביתה, חייתי בבושה ובבדידות..והייתי עצובה מאוד. גם המטפלת שלי , בדיוק כמו שלך, היא אישה מרשימה ויפה ונשית ..וכן, גם מבוססת ועשירה. גרה לה באזור יוקרתי, נראה לי שיש לה מאות בגדים. והיא גם כל הזמן בחופשה! לפעמים אני מדמיינת אותה, קמה בבוקר, עושה טיול בפארק, ואז שיעור פילאטיס, ואז בית קפה עם מיליון החברות שלה. ואחה"צ, ורק אם יש לה כח, אז יש פגישה טיפולית איתי - בכל זאת, היא הרי אישה עובדת! ובערב, דייט במסעדה יוקרתית עם בעלה המוצלח והנאה והילדים , שבטח ממש שמחים בחברתה - היא הרי אישה כה מושלמת ומדהימה. והגבולות, הו הגבולות: תשלום מראש, ואין מיילים, ובסוף הפגישה היא פשוט קמה והולכת , ו-"תעצרי כאן, שיהיה לך יום טוב",ו- "יש לי עוד עיסוקים בחיים, פרט ללענות לך במייל". בואי נגיד, שכל רגשות הנחיתות שקיימים אצלי - זקפו את ראשם מאז הטיפול! כל החוסר ביטחון והעליבות ותחושת ה-"לא שווה" שקיימת בי. אבל מה עדיף? מטפל שהוא אינו מוצלח? מטפל ששקוע בחובות? שנותן למטופלים שלו לנהל אותו? שמטפל בהם במיילים, ואז בפגישה הם יושבים ושותקים? אולי זה האתגר? שדווקא מהתחושות הקשות האלו צומחים? שלמרות הכל , אפשר להפוך את הטיפול למקום בטוח ופתוח.. מקום שאפשר להגיד בו הכל? אני עדיין לא שם! אבל כמהה למקום כזה.. ואת?

מה עם ויכוחים עם הבעל ,בעיות עם הילדים . קושי כזה או אחר ..מדהים הכל ורוד בממלכה שלה את בטוחה שהיא אדם ... מיקה יקרה מטפל הוא קודם כל אדם יש לה בעיות יש לה קשיים יש לה תסבוכות ודפוסים פגומים . וכן אולי במקרה שלך היא אוהבת להתלבש ולהתאפר יש כאלה הרבה נשים ..אני אוהבת פשטות מן הסתם בחרתי במטפלת שאוהבת פשטות טבע וחיים אבל היא עדין בן אדם וקשה לה בדיוק כמו שלי והיא שמחה עצובה וכאלה בדיוק כמוני ובסוף היום . היא צריכה לבשל לכבס לעשות כמוני . אל תשכחי את זה מיקה ...כולנו בני אדם וכולנו שווים ולכולנו יש תפקיד ביקום . היא בחרה לעזור לי ואני בחרתי להעזר בה ...

אביב יש לנו טעם זהה במטפלות...:) , זה מאד מיוחד בעיניי הפשטות מרצון .. אבל גם אני שוכחת לפעמים שהיא אדם . אני מיחסת לה חשיבות רבה , ויש לה השפעה רבה עלי גם בלי נוכחותה, המילים שלה מהדדות לי בראש, התמונה שלה בזום על העינים שלה. אני מאוהבת בה וזה מה שמפחיד אותי ביחסים ביננו במקום להיות בטיפול על נושאים ברומו שלעולם ועל צרותיי אנחנו מסתובבות המון זמן סביב ציר טיב יחסנו. בנות חיבוק גדול , שבזכותכן פה אני עצמי אמיתי

אני כל כך אוהבת את האני האמיתי שלך . אני בטוחה שגם היא אוהבת אותך כדרך אהבה של טיפול . גם אני אוהבת את המטפלת שלי גם אצלי היא בראש היא בנשמה זה בסדר . גם אני שוכחת שהיא אדם כי אני אדם אנושי במיוחד שאני כועסת נפגעת חושבת שהיא עשתה לי רע וכו' לכן כתבתי את זה למיקה וגם לעצמי וגם לך ולכל מי שצריך לזכור. החחים שלהן לא ורודים כמו שהיינו רוצים לחשוב כשהיא מקבלת מכה זה כואב לה בדיוק כמו לי...גולם זה חשוב בעיקר לזכור כשאנחנו שותקות ומסתגרות והיא כאדם מתקשה להבין מה שם מתחת לשתיקה כשהיא חווה חוסר אונים מול המחסומים האלה. גולם תרשי לעצמך להיות את בטיפול תתחילי מכתיבה ותביאי באמת את אומרת שאני מבינה אותך אז תנסי תיכתבי כאילו לי כאן ..ותשלחי לעצמך במייל תפתחי אצלה ותני לה שתיקרא זה יקל עלייה ועלייך זה ירחיב את הפתח בגולם ...