בדידות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

15/04/2015 | 22:55 | מאת: נטע.

היי אודי, קראתי את ההתכתבות בין חנה למיכל והבנתי פתאום כמה אני פגועה. כמה העבר חי קיים ומוחשי בתוך ההווה. לי יש חברות. חברות טובות, ובכל זאת אני חשה בדידות איומה. מרגישה כל כך לבד שם בפנים. וריק. ריק לי. ניסיתי להתחתן ולהקים לי משפחה משל עצמי. בעלי בן אדם חביב, איש משפחה מסור. הוא תמיד היה טוב אליי ואל הבן שלנו. אבל גם כלפיו לא ממש מרגישה משהו.... מה לא בסדר איתי? למה אני לא יכולה לשמוח בחיי? כל כך מיואשת. נטע.

לקריאה נוספת והעמקה

הי נטע, היטבת לתאר מה את מרגישה וניתן להבין מזה מה לא בסדר. והשאלה היא שאלה טובה - מדוע את לא יכולה לשמוח במה שיש לך? אודי

16/04/2015 | 01:30 | מאת: עדן

פעם מישהו אמר לי שיש אושר.חיצוני ויש אושר פנימי. ושיש אושר פנימי יש אושר אמיתי שטוב לך עם עצמך שאתה אוהב את מי שאתה זה דבר שאי אפשר לקחת ממך. ראיה לכך יש אנשים שהם עשירים ורע להם לכאורה אנשים שאין להם כסף משפחה חברים לא יבינו זאת. דיש את האושר הפנימי העולם בכף ידך. אבל זה דבר שצריך לגדול עליו.

16/04/2015 | 02:47 | מאת: עדן

יש אנשים אחרים שאת כן שמחה איתם

16/04/2015 | 22:33 | מאת: נטע.

היי עדן, תודה שהתייחסת. לשאלתך - לא שמחה. אוהבת אותו מאוד, דואגת לו, חשה אחריות כלפיו אבל לא שמחה. לא שמחה במובן של של "שמחת חיים". נטע.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית