כמו פטיש

החג שמח שכולם מאחלים לא תארתי לעצמי שככה יכה בי החג הזה. הילדים שרוצים משהו חגיגי בגדים מתנות הכנות החא עשתה את זה לבד. פתאום אני מבולבל לא פרקטי כמו תמיד. איך אספה את כל החגים האלה ואני הייתי מקטר וכועס. בלילה הלכתי לריב איתה בבית הקברות צעקתי עליה מה עשית עמליה איך העזת להשאיר יתומים ואותי אלמן למה עשית את זה עמליה. כולם אהבו אותך היו זקוקים לך העריצו אותך על חוכמתך וכישורייך ויופייך. גם את השם שלה קשה לי להגיד. איזה אסון שהמימדים שלו מתבהרים מיום ליום. למה היא עשתה את זה? למה? זרקה חיים שלמים שבנתה וחיים של אחרים. איזה אסון. סליחה שאני ככה תוקפני אבל אני חייב לצעוק ולא יכול לסלוח. אורי