.

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

28/03/2015 | 21:12 | מאת: גולם

תאור מקרה: נכנסתי לחדר הכביסה בדירתי באותו הרגע ראיתי את השכנה שגרה ממול תולה כביסה בביתה היא לא ראתה אותי, התכופפתי להפעיל מכונה ואז לפני שבאתי להתרומם , התישבתי מאחורי הקיר וחשבתי שאסור לי להתרומם כי אז היא תראה אותי (ברציונאל אם היא הייתה רואה אותי זה היה מסתיים בסה"כ בשיחת חולין קצרצרה : מה שלומך? שכן השכנה מבוגרת וחביבה מאד ואנו ביחסים מצוינים) אממה באותו הרגע היה לי זכרון בו הוא מבקש ממני להתחבא ולהיות בשקט עד שאנשים ילכו כדי שנוכל לצאת מהמחבוא בלי שישמיו לב שהיינו יחד. הרגע היה אמיתי לא זזתי עד שבתי הקטנה פתחה את הדלת ואמרה אמא קראתי לך ולא ענית לי. את הדברים האלה הייתי רוצה לספר לה ולא לבוא לפגישה איתה ולכעוס עליה על זה שהיא לא תדע שאני חווה רגעים כאלה.

לקריאה נוספת והעמקה

הי גולם, זה חשוב להמשיך ולהתחבא. חדר כביסה או טיפול או הזיכרון. כמו במכונת כביסה - הכל מעורבב. העיקר להסתתר. אודי

30/03/2015 | 06:44 | מאת: אביב 11

מרגיז הגבתי לך אתמול מהפלא ...מבינה ואיתך בקושי בזכרונות שעולים בלי שליטה ככה סתם מפחד משלום של שכנה . תעתיקי את זה ותני לה לקרוא תביאי את זה לחדר גם אם לא בדיבור באומץ.ויש לך אותו הנה כתבת את זה כאן ...

30/03/2015 | 00:59 | מאת: גולם

היית ציני נכון?

יש לתשובה כמה רבדים. קחי ממנה מה שמתאים לך. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית