התקשרתי היום למטפלת חדשה

זה היה קשה לי.. רציתי את הקודמת המיתולוגית. את ברכת הדרך שלה. פיוס.. הודאה כנה בטעויות. השלמה . אהבה.. אבל כנראה שלא. צריך פרידה. מזמן צריך פרידה.. ככ קשה לי לעבור הלאה. התקשרתי היום למישהי לגמרי חדשה. מומחית לטיפול בטראומות ושיטת se ושילוב כל מיני טכניקות של גוף עם נפש. לא רק דינמי אנליטי מרגיז שכזה , של מילים שלא משכנעות. היא אמרה לי שתחזור אלי. מקווה שתחזור. אני לא מרגישה שיש לי כוחות וגם לא רצון וגם לא ממון לתהליכים ממושכים יותר אבל כמה פגישות אחדות לשחרר לי את הפלונטר זה יהיה טוב. עדיין משהו בגוף שלי חסום וצריך שחרור. נראה לי שבטיפול הקודם למדתי לחוש תוקפנות ולבטא כעס באופן מוחשי ולפתח יותר נפרדות.. אבל התהליך לא היה שלם. עדיין מעורער לי בתוכי כאילו אין בטחון של יציבות וגם קשה לי לנוע קדימה עם עשייה ומטרות חדשים. מקווה שזה יגיע לאט לאט. אני אפתח לדברים חדשים. אצבור חוויות והתנסויות. אצמח ואתפתח למרות הפחדים. בשביל מה אנחנו חיים אם לא זה..