מדברים על פרידה...

זה בגלל שהייתי נזקקת כל כך אליו? והוא נבהל?.. אין לו כוח כבר אליי?.. הוא העלה שוב את הנושא של פרידה, ושאולי אלך לטיפול אחר, טוב יותר לי.. קשה לי לשמוע את זה. דווקא עכשיו שקשה לי, הוא רוצה להרפות. האם זה לא בסדר לבקש ממטפל יותר מפעם בשבוע? או שיהיה עוגן ונוכל לדבר בטלפון בין פגישה לפגישה? למה הוא כל כך שולל את זה? זה גורם לי להרגיש שאני לא בסדר שזקוקה לו.. שזקוקה ליותר.. וביקשתי, בצורה עקיפה, ישירה..כל דרך. אבל הוא פשוט לא רוצה. או לא יכול. והתשובה שלו הייתה לי היום: "אני מצטער, אבל אין ביכולתי". אז מה אמורים לעשות?? שמטופל עובר תקופה קשה שקצת מתארכת, ומפגש משבוע לשבוע לא מספיק?? שעולים תכנים מורכבים, ושיש סערה נפשית בלב ובגוף? רחל.

היי רחל, אני לא באמת מכירה אותך, את המטפל ואת הנסיבות שהביאו אותך לטיפול ולכן קחי את דבריי בערבון מוגבל ובזהירות המתבקשת. לדעתי, זה לגיטימי לבקש פגישה נוספת, במיוחד בתקופות של סערה וטלטלה. תשובתו ממש מוזרה.... אם לדעתו פגישה נוספת אינה נחוצה או אף עלולה להזיק, הייתי מצפה שהוא יסביר ותדברו על הדברים. בטיפול שלי המטפל לא מנחית עלי הנחתות... אנחנו מנהלים מעין מו"מ על הדברים. כמובן שאני לא תמיד נענית בחיוב וזה מכעיס, אבל לפחות אני מבינה היטב את ההגיון מאחורי הדברים והקול שלי (הכועס והבועט) נשמע ויש לו מקום. וכן, המון פעמים בחיים אנחנו מסתפקים במשהו שהוא חלקי... שלם יש רק בגן עדן. נטע.

היי רחל, אני חושבת שהמטפל שלך מאוד מעריך אותך וסומך עלייך.. וממה שאת כותבת כאן ועד כמה שאפשר להתרשם מכך - יש לך מטפל מעולה ומבריק, חכם ואנושי. רחל, יש לך עבודה, יש לך חיים! אם המטפל לא ישים לך גבול את פשוט תישאבי לטיפול הזה ואז התלות תהיה הרסנית. אני חושבת שהוא רוצה להימנע מכך, לא רק לטובתו או כי אין לו כח אלייך, אלא גם לטובתך. מה עושים שקשה? אפשר לכתוב כאן, לדבר עם חברה, לשמוע מוזיקה, לצייר..ואולי אפשר גם לפנות אליו כשהקושי ממש מעיק. תיזהרי מהתלות ההרסנית. השאיפה היא להתמודד לבד עם פלאשבקים וזיכרונות והצפות. תסמכי על עצמך!