לאביב!!!!

הי, אני ממש על סף דמעות, זה כל כך ריגש אותי, מה כתבת. כל מה שכתבת. כן, את המכתב שכתבתי לפולי הדפסתי ואני אראה למטפלת שלי (תודה על ההמלצה!) ובאמת כדאי לי לקרוא את זה שוב, עד כמה שזה לא קשה. פשוט זרמתי עם עצמי. כשאני רואה מישהו בסביבה במצב כמו שלי או במצב שבו הייתי אני ממש מרגישה שאני חייבת להציל אותו. לפעמים יותר חשוב לי להציל את כולם לסביבי מלהציל את עצמי. אבל הנה, כתבתי את מה שכתבתי ובאמת יש סיבות. בקשר לכדורים - את צודקת כנראה, פשוט הכדורים גורמים גם לתופעות לוואי לא נעימות במיוחד ואני חושבת שזה גם דחף אותי להפסיק. קצת מרגיז - מצד אחד אני לא מרגישה שהטיפול התרופתי משפיע לטובה יותר מדי אבל עבדה שההפסקה אף פעם לא עושה טוב. הבעיה עם כל הכדורים האלה שאף פעם לא בטוחים - אם הכל בהשפעת הכדור או שדברים אחרים גורמים לירידות ועליות. מה שכן - היום אני עצבנית ביותר. יש כאן בחורה שעובדת איתי ומעלה לי את הקריזה!!! אני חושבת שאחזור לכדורים :-) פפפפפפפפפפ.... אני אקח נשימה עמוקה ואמשיך את היום. היום שמש באמת עושה טוב וגם החיבוק שקיבלתי ממך!!! את יודעת, לפעמים המרקע הזה של המחשב יכול להיות כל כך קר ולפעמים הזרמים פשוט עוברים מבעדו! כמו עכשיו. רק שאסור להתמכר לזה יותר מדי, בסוף עוד נשכח איך מדברים עם אנשים :-) אני כל פעם באה לחתום בסוף עם השם האמיתי שלי, ואז נזכרת שלא. קצת מוזר. טוב, אני די מזדהה עם הטלטאביס (משם LALA) אז לא נורא :-) אפילו לא הבנתי עד עכשיו עד כמה אני יכולה לחזק את עצמי, טוב שאפשר לחזק אחרים ולהתגבר בעצמך!!! תודה תודה אלפי תודות שאת כאן. שהשמש תחמם גם אותך היום ואם אפשר היה להחזיר חיבוק אמיתי אמיתי אז בלי שום ספק הייתי עושה את זה. אז הנה הוא ......

וואו, ללה, ההתרגשות הדדית, באמת, אני לא האמנתי שמה שכתבתי לך כל כך יגע בך, ואני שמחה שכך... אני גם שמחה, שיש אנשים מעצבנים סביבך, לפעמים בגלל כל ההעסקות באוכל, אנחנו קצת מאבדים קשר עם האנשים סביבנו, ואני שמחה שזה לא קרה לך, שאת עדיין מרגישה מי מעצבן ומי לא :-), אני למשל בתקופת ההקאות שלי, בכלל לא הייתי רואה אנשים במשרד, לא מתייחסת, רק חושבת כל הזמן מתי ארוחת צהרים ואיזה ממתקים לאכול אחרי, ומתי להקיא, ואיך. אף אחד אחר לא עצבן, לא נגע, לא התקרב, ככה שנראה לי שאת צריכה להתעודד מזה שהיא מעצבנת אותך... אני חוזרת שוב, תקשיבי לרופאה בעניני הכדורים, אני יודעת שזה לא פשוט, לא לקחת את הכדור, ולא את הכדור שניתן לבטל תופעות לוואי, והתחושה המגעילה סביב זה, אבל להפסקה פתאומית יכולה להיות השפעות בלתי צפויות על מצב הרוח וההתייחסות להפרעה ולעצמך, וחבל. דווקא עכשיו כשאת רואה את ההפרעה ואת הבעיה ומנסה להילחם, לקלקל את זה בגלל הכדורים. תרדי בהדרגה, כמו שהיא ממליצה. אל תקחי סיכונים בקטע הזה. חבל. האמת היא שבקטע של השם, מה זה התחברתי כבר לשם אביב, כאילו זו אני, אולי בגלל שבאמת השם הזה עבר איתי כל כך הרבה תלאות וקשיים ודברים, עבר איתי את התקופה המייסרת הזו, נלחמתי עם השם הזה על חיי ועל עצמי, אז אני מרגישה קשורה אליו, ומרגישה שהוא מכיל בתוכו חלק חשוב מאוד ועיקרי ממני. אבל זה סתם, באמת... קבלי עוד חיבוק, אם הראשון הצליח לעבור ועשה טוב, אני אמשיך לשלוח עוד המון... מבטיחה. אביב.