שוב

חמישי. למרות שחשבתי שבזכות התפוז וההשתדלות היומיומית לקיים שיגרה יאפשרו לי. כבר לא אכפת לי בכלל אני מורידה מסך על בית שסיים עוד שבוע בלי אמא ומצפה לסוף שבוע בלי אמא. אמא מתי תחזרי, אמא את יודעת ש, אמא אני צריכה אותך צריך אותך אמא תרגישי טוב אמא ציירתי לך ציור אמא אני שולחת לך שיר שהקלטתי בשבילך אמא היום היה מבחן אמא אמא אמאאאאא זה לא הוגן. לא רוצה יותר להיות כך, לחיות כך. אודי אתה עובד בבית חולים תגיד לי מה יהיה וכמה זמן ומה עלי לעשות. אני לא עושה בכוונה אני באמת לא מצליהח. היום בקושי פלח תפוח וגם לא נתנו לי ללכת בגלל הגשם ולי לא היה אכפת אבל חא נתנו לי,

אין תקווה גם בתשובה הקרה שלך אודי. כמה שצריך זה.מייאש.