שיגרת מקום

למרות הסטיגמה שיש למקומות האלה אני חושבת שהם מאןד משתדלים, דואגים ומייטיבים. אולי גם אני קצת עוף מוזר פה בין כתלי השגעון, מתקשרת איתם ברבדים אחרים, זוכה לראות תמונות של ילדים נכדים ןמוצאת תמיד דלת פתוחה למצוקות שעולות ביום. גם עבור המאושפזים האחרים אני עוף מוזר. אני מקיימת את שעות הסיפור לפי ביקוש ויש ביקוש. עכשיו עם סוס אחד נכנס לבר של גרוסמן. עדין נכשלת בכל מה שקשור לאוכל אני מנסה כל יום ולא מצליחה להתקדם. אני נחלשת מאוד