החטא ועונשו

על המחט שנתלשה ומה שעשיתי כדי להשקיט מעט הוכנסתי לבידוד כמה משפיל וכואב

היי עמליה, אם אני זוכרת את הספר היטב, העונש שהכי הכאיב לרסקולניקוב הוא רגשות האשם שלו, הבידוד שלו בתוך עצמו. ובעיקר אני זוכרת את הסבל המטביע שלו. מקווה לעוד ימים של טל נעים ומלטף. נעמה.

אודי אתה חושב שזה מגיע לי? עונש על עונש? אתה יודע כמה קשה לי נטילת החרות ונסיונות החינוך/אילוף האלה. למזלי לא היתה אלימות ולא קשרו אותי מפני שלא התנגדתי. ברור לי שצריך למצוא דרכים שפויות לפרוק את הזעם אבל כשכל כך הרבה קולות פעילים בפנים והזעם גואה הדחף לפעמים אינו נשלט.

למרות הסטיגמה שיש למקומות האלה אני חושבת שהם מאןד משתדלים, דואגים ומייטיבים. אולי גם אני קצת עוף מוזר פה בין כתלי השגעון, מתקשרת איתם ברבדים אחרים, זוכה לראות תמונות של ילדים נכדים ןמוצאת תמיד דלת פתוחה למצוקות שעולות ביום. גם עבור המאושפזים האחרים אני עוף מוזר. אני מקיימת את שעות הסיפור לפי ביקוש ויש ביקוש. עכשיו עם סוס אחד נכנס לבר של גרוסמן. עדין נכשלת בכל מה שקשור לאוכל אני מנסה כל יום ולא מצליחה להתקדם. אני נחלשת מאוד