אודי תודה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
קצת בלבלת / אכזבת אתמול . מנסיון יודעת שאלו רגשות שמסווים דברים אחרים ויש משהו שצריך עבודה . זה ברור שאלו הדיסוציאציות לא הסתרתי אף פעם שאני עם DID . כתבתי לך שאני לא מצליחה לתת לה להתקרב ככה שברור לי שהיא התשובה . האמת שמנסה להבין למה כתבתי כאןבכלל. הרי ברור לי שהתשובה לבעייה זה רק אני והיא . כתבתי שאני צריכה כוחות בצדק לא התייחסת כי אם אני אקבל את הכוחות כאן אני שוב יעקוף את החדר ואני צריכה להרגיש אותה ואת ההכלה שלה כדי לעקוף אותם (אלו פצלים בדמותו) . אוף אודי הכדור רק בידיים שלי . לא יכולה לעקוף אותם הוא כל כך חי בגלל הפצלים האלה שזה משתק אותי . כנראה שאני צריכה עוד זמן להצליח לחזק את כולם שיצליחו להתנגד להם / להפסיק לשמוע ולהתייחס אלהם. אודי אני שונאת את ההורים שלי כל כך ברגעים האלה שההבנה עד כמה הם הרסו לי את החיים מכה בי . תודה שאתה מאתגר לי את התאים הבריאים כל הזמן . אולי לחזור לעשות מדיטציות יעזור אבל מי יכול עם כל הרעש הזה ..סופ"ש נעים רגוע ושלו .
הי אביב, לא בטוח שהבנתי... אם בלבלתי ואכזבתי אז על מה 'תודה'? בכל מקרה - העבודה צריכה, אכן, להיות בחדר ולא כאן. אודי
צינית . התאכזבתי ואותגרתי . כן תודה על הגירוי של תאי המוח
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
