~~~

אודי... אני... לא יודעת איפה הסוף שלי וההתחלה של הטירוף. הכל כל כך מבולבל. וכל כך עמוס, ומציף. ומבולבל ועמוס ומציף... זה משהו רחב ועמוק ושטוח שאין לו התחלה או סוף או קצה. אבל זאת גם לא ספירלה – זה לא נכנס פנימה. זה רחב ואוורירי ודליל בחמצן וערפילי וטובעני. מלא במחשבות שאני לא רוצה לחשוב. מחשבות ריקות, מזויפות, שאני מנסה לא לחשוב, ובכל זאת הן משוטטות לי בראש, ומסביב, ובכלל.. זה לא נגמר. אף פעם.