אודי עדין כאן מנסים לשכנע אותי שארשה למשפחה לבקר אבל אני לא מוכנה זה נורא לאמר אבל הגעגוע לא מטריד אותי הדכאון הזה הוריד מסך על כל רגש אנושי אימהי שהיה לי אולי זו דרכו להתנתק להפרד. אם הייתי שומעת סיפור שכזה מן הצד ודאי הייתי מזדעזעת. חזרתי למצב כל כך ראשוני של התכנסות בבועה וחוסר יכולת לפרוש זרועות ולהיות לאם המגוננת. עדין מחוברת לאינפוזיה אבל קמתי היום מהמיטה לסיבוב קטן כי קטן המקום מנסה לשקוע בספרים כדי לראות ולהרגיש. לא יודעת מתי ואיך כל זה יגמר. האמירה שעדיף ללידים אמא בכל מקרה אין בה נחמה מפני שאיני מבינה איך אפשר לחזור להיות אמא. אודי תודה שאתה מקשיב לי