מוקדם

שאני לא אפספס הפעם. אתמול אמרתי מחשבה שהפחידה אותי והרבה זמן לא יכולתי להוציא אותה ממני זה מרגיש בטוח ואפילו קצת גאווה. ועדיין חושבת שיעבור נצח עד שיהיה לי יותר מאוזן... ביחס לחיים עצמם אני תוהה אם חצי מהם היו פגיעה וחצי שני להשתחרר ממנה, לא ממש נשאר בעצם זמן לחיות..