אני מקבלת בחילה מעצמי.....
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
וואו! מרגישה מגעילה ומלוכלכת! יאני כאילו ואני כל כך טובה וכל העולם חרא! אני אומרת לעצמי שההרגשה הזו לבד מראה כמה שאני לא בסדר! במקום לראות את הטוב בכל אחד, במקום לנסות להבין ולהזדהות, אני נפגעת. בטח אם האחרים היו אומרים לי את מה שהם חושבים, הייתה להם בטן מלאה עלי, ועל כל מיני התנהלויות שלי! אז מה? לא בא לי לחפור, חושבת שאם אחפור יותר מדי לעומק אגיע לקבר. אז מה הפרתון? לא יודעת, בטח איזה משבר שיחלוף, והדברים יכנסו לאיזון. זאת'י החברה שלי ששלחתי לה את החמישה עמודים עם 'האני מאשים', לא ענתה, מעניין אם בגלל כעס או שוק, מי יודע, אולי היא בטוחה שהיא הייתה החברה הכי הכי מסורה בעולם, שהייתה מוכנה לעשות הכל, ואני סתם נטפלת, לא שמעתי את התגובה שלה, אבל התגובה מעניינת אותי, אשמח אם תציב לי מראה, אשמח לשמוע את מה שיש לה לומר. לקח לי שנים עד שהייתי מסוגלת לכתוב לה את כל מה שחשתי, נראה את התוצאה.
הי בת שבע, בלי קשר לבחילה ולתנודות האלה בתפיסה העצמית - גם אני הייתי סקרן לדעת מה המשוב של החברה על דברייך... אודי
אצטט באופן חלקי את המכתב שחברתי הביאה אתה הדברים שכתבת הכאיבו לי מאד אין לך מושג בכיתי הרבה מאד מאוד, קראתי שוב ושוב ולפי הראיה שלך אני מבינה את עומק הכאב שלך ואת מה שהרגשת ואיך שאת התנהגת איתי לאחרונה. אבל אני חייבת לומר שאני ורק אני יודעת את המניע אמיתי של עצמי למה שעשיתי ולמה שלא עשיתי, את פירת דברים, הסקת מסקנות לפי ההסתכלות שלך לגבי היחס החברות שלי כלפיך וכן לגבי המניע שלי ללדברים שעשיתי או לא עשיתי בלי לשאול אותי ולשמוע אצממני איך היו הדברים מצידי. עוד כמה קטעים ואחר כך יש לי הרת הטוב עצומה אליך, אני אסירת תוסה לשמדת אותי כל כך הרבה ולא רק לתואר ר קלראות את הכבוד אם שלך יו יום לללא כל פשרות ומבחשבה אין סופית להייב עם אמא רק לראות את היחס שלך לאחיינית אחרי לידה איך הגשת לה מיץ גזר ושמרת על התינוקת בלילה רק לראותאת כל מה שעשית עם לב חם כל כך אני לא הסתכלתי על עצמי כחברה שלך אלא כתלמידה שלך, דמות להערשהב דמות מופת, מורה שהיא כמה דרגות מעלי, הסתכלתי עליך כמו אורים ותומים הענקת לי תמיכה נפשית ואני פיתחתי תלות בך הרב יותר מאשר באמא שליעזרת לי ללמוד עזרת לי עם הילדים לימדת אותי איך לגדל ילדים נתת לי את כל התנאים שאוכל למוד לא אשכך מה שעשית עבור איך שהיית מחזירה אותי הביתה עם הרכב איך שהנחת אולי להסתדר עם חמותי איך פרגנת ועזרת תמיד עם כל הלב... ועוד ועוד ועוד כך נו אז מה? מה זה מוכיח? שאני מה? אין לי כוח!!!! אני מוטשת נפשית מרגישה שלא יכולה לכך יותר מרגישה שהבעיה היא בי אני הבעייתית