במבי

אני לא יכולה לכתוב בדיוק מה קורה (חרדה נוראית בקשר לילדים.אימה) את יכולה לאמר? לשבת? להיות? זקוקה. הילה

הילה מתוקה, אני יושבת על ידך, ששש... הכל בסדר.. תרימי ראשך למעלה.. רואה ? רואה את השמש ששולחת לך קרני אור..? רואה ? מחייכת אלייך עם חיוך של הבטחה... תקשיבי... שומעת ? שומעת אותה לוחשת לך: "הילה מתוקה,הילה חמודה,יהיה טוב..יהיה טוב..אל תדאגי ילדה מתוקה.." שומעת אותה לוחשת לך כך ברוך? שומעת ?... שששש... הרוח מניעה קלות את ענפי האקליפטוס..שומעת את עלוות העלים ? מרגישה הילה ? מרגישה אותן מלטפות אותך קלות ומניעות ראשן מלמעלה למטה כמסכימות עם השמש בהבטחתה... מרגישה הילה ? ומימי הנהר זורמים בקצב אחיד... אפשר להריח אותן.. מריחה ...? ריח נקי.. מנקה את כל מעברי הנשימה.. מאפשר שוב לנשום.. מרגישה מתוקה ? תנשמי מתוקה.. כן.. תנשמי..ושוב..נשימה עמוקה נוספת.. תאפשרי למעברים חופש.. יופי.. עוד.. ושוב... עכשיו כבר אפשר אפילו לראות את השפירית הכחולה מניעה קלות כנף ..ועוד כנף.. מתעופפת בעדינות.. נוגעת ..לא נוגעת בכף ידך... הקשיבי... שומעת ? אני מחזיקה בידך... ומקשיבות : https://www.youtube.com/watch?v=dEDp45cIWGk איתך-במבי.

ראיתי אתכן לפני העיניים בתוך איזה גן קסום, התמונה הייתה כל כך משובבת.