לכלם(מבקום לכתוב הרבה הודעות)

אודי, שמחה שיצא ספר חדש, מחכה כבר לקנות ולקרוא ואז גם בביתי תהיה שלישית ספרים מנצחת שלך :) אלישבע, יש משהו מקומם בהודעות שלך, סליחה לא מנסה להצטדק אבל את כותבת " היה איזה איפיון מסוים של הפורום, כולם בצרות, כולם אומללים, כל המטפלים הם סגנים של אלוהים, הדבר המרכזי בחיים זה המטפל והקשר אליו, וסביב זה הכלל סובב, אולי ההערות שלי העירו כמה דובים מרבצם?" אז לא ממש נכון! מימה, ממש לא חושבת כך :) ואחרות לא ממש עושות מהם אלוהים פשוט כותבים שהם עוזרים לנו וכן, יש מעולים בתחומם, כמו בכל תחום! ורצוננו לשתף. דבר נוסף, מה רצית שנכתוב שמעולה לנו בחיים, שהכל דבש??? הלוווווו זה פורם של פסיכולוגיה קלינית, ברור שנכתוב כשרע לנו ולא כשטוב, את הטוב אפשר לחלוק עם כלם!!! אז, אודי נכון שהעמסנו בזמן האחרון יותר..יש תקופות ולצערי נקלעתי גם אני לתקופה קשה עם כלן מה לעשות? קורה, מצטערת...לכן ניסיתי להתרחק מפה......ו עשית טוב שלקחת פסק זמן לעצמך. הילה, חבל לי שאת תופסת מרחק, מקווה שזה לא בגלל כל מה שקרה פה, כי את יודעת שאת תמיד מוזמנת ומקווה שתקראי אותי...מקווה שהתקופה הקשה תעבור. אודי יקר וכלם, שתדעו שהטיפול עובד!!! והמטפלת עשתה הרבה בשבילי ולא, היא לא אלוהים אבל היא טובה בשבילי!! שהתקדמתי מאוד מאז שאני אצלה, וכן גם ההזדקקות שלי אליה פוחתת... אני מתחילה לאהוב יותר את חיי, להצליח יותר, להיות נוכחת מאוד בחיים!! דבר שלא היה קודם! לא מרגישה אשמה כמעט, מרגישה מקבלת את הכאב ויודעת יותר להתגבר עליו לבד!! אז סליחה שכותבת הרבה אבל רוצה מאוד שתדעו שהטיפול עובד!! שלא תתייאשו!! ושגם התלות הקשה, לחכות לפגישות, לכתוב סמסים ועוד עוברת אט אט, ואני מבינה שהיא פה בשבילי תמיד!! ואני יכולה גם לבד! במשבר האחרון הצלחתי לבד!! הצלחתי משהו, אני לא רוצה לפרט, פעם הייתי עושה משהו שיהרוס לי הכל והפעם התגברתי לבד ואחר כך סיפרתי בטיפול והיא הייתה גאה בי! אז אני גאה בי!!! כן אלישבע האהבה שלי אליה גרמה לי לאהוב את עצמי! וזה חשוב ביותר!!!שתדעו שאני בסדר ויש תקופות, לכלם יש והן עוברות, מחזקת את ידי כולם ומשחררת קצת מהאחיזה שלי פה גם. אודי, מקווה שתחזור עם כוחות הכלה מחודשים ושהספר יהפוך לרב מכר גדול!! מחזיקה אצבעות!! ותודה לך על כוחות ההכלה והסבלנות אליי, העזרה הרבה שהגשת עבורי והמחסומים שעזרת לי לעבור, באהבה גדולה לך..(אם אפשרי לכתוב). תודה גם לכן חברותיי לפורם, שאתן פה, תומכות, מעירות ומאירות :) מפחדת לכתוב שמות שמא אשמיט משהיא לא בכוונה...אז סליחה שלא משיימת את כולן. מיכל

אבל אני הסתכלתי מפרספקטיבה של מי של אורח - שמסתכל ומה הוא רואה. תאמיני לי מיכ, שלכולם יש חרא בחיים, ומי שמכחיש אז הוא שקרן, וזו לא הפואנטה בהודעה הראשונה שלי כאן גם כתבתי שלא פעם אני קצה בחיים, כך שאני לא מנסה לצבוע הכל וורוד אבל אם תקראי באופן אוביקטיבי את ההודעות תראי שהתיאור שלי לא היה רחוק מלתאר את המציאות

יודעת שלא התכוונת לפגוע...הרגשתי סוג של התרסה או דיבור מגבוה כאילו שאת כל כך שונה מאיתנו...גם את כותבת ונזקקת...סליחה גם מצידי...