התלות בי מכבידה

שלום לך טלי איך אפשר לשחרר בלי להכאיב . למה פחד הנטישה וההליכה לעצמאות קשים , בני חש פחד ובעטה כל פעם שהנושא עולה , אנו חיים יחד מזה כעשר שנים מתוכם כארבע שנים אחרונות רצופות , הוא בן עשרים וחמש ,מטופל במצבשל o.c.d מחשבות כפיתיות . אנו מאוד קשורים .ואני עושה בישבילו הכל ,כעת חליתי במחלה קשה .וחשבתי שזה הזמן לתכנן ,לארגן ,את חייו, אן אני נתקלת בלחצים אדירים ומקווה לנהוג בהיגיון .

רנה שלום רב, אני קוראת את מכתבך, ואי אפשר להתעלם מתחושת המצוקה שקיימת בו. נראה כי את ובנך חווים כעת את כאב תהליך הנפרדות המתרחש בדרך כלל בין הורים לילדיהם. בנוסף לקשיים הרגילים, מתווספים במקרה שלך גם ההפרעה הקיימת אצל בנך, וגם מחלתך כעת. זה בוודאי מקשה עוד יותר, וכל אלמנט שכזה מגביר את האמביוולנציה של פרידה ו/או תלות. אני הייתי ממליצה לך בחום לגשת לייעוץ פסיכותרפויטי, ולעשות את תהליך הפרידה תוך כדי יעוץ, הכוונה ותמיכה בך, ובמקביל גם לבנך. בברכה, טלי פרידמן